1. לפני תביעה כספית בעילה נזיקית לחיוב הנתבע בתשלום סך של 300,000 ₪.

רקע עובדתי

2. התביעה נסבה סביב שיק על סך 130,000 ₪, שמספרו 8443, המשוך על חשבון הבנק של גריגורי ו/או מרינה פודז'רסקי (להלן: "המושכים/הקונים"), לפקודת וול גנדי ו/או ז'אנה, זמן פירעון השיק 5/7/07 (להלן: "השיק").

השיק נמסר לתובע 2 כתשלום על חשבון מכירת דירתו למשפחת פודז'רסקי-הקונים וזאת בהתאם להסכם מכר, מיום 27.4.07, החתום על ידי התובע ווול ז'אנה וכן על ידי משפחת פודז'רסקי-הקונים.

3. התובע 2 הינו מורשה חתימה בחשבון חברת אילן טל 2006 השקעות, מסחר ושירותים בע"מ (להלן: "החברה"), המתנהל בבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (הנתבע), והוא הפקיד את השיק בחשבון החברה, וזאת ביום 17/5/07.

בעקבות ההפקדה קיבלה החברה מסגרת אשראי בבנק על סך של 100,000 ₪.

ביום 5/7/07 חולל השיק מהסיבה "אין כיסוי מספיק".

4. הנתבע הגיש את השיק הנ"ל לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת, ביום 18.12.08, כנגד גריגורי ומרינה פודז'רסקי.

החייבים הנ"ל הגישו התנגדות לביצוע שטר וטענו כי השיק נפרע לאחר שחולל וזאת באמצעות תשלום במזומן לתובע 2. החייבים לא הופיעו לדיון שנקבע בהתנגדות וההתנגדות נדחתה בשל אי הופעתם. מאוחר יותר בוטלה ההחלטה המורה על דחיית ההתנגדות והצדדים הגיעו להסדר לפיו ההתנגדות נמחקה. במסגרת תיק ההוצל"פ הצליח הנתבע לגבות 1,000 ₪ בלבד וזאת חרף הליכי הוצל"פ שונים שננקטו על ידו כעולה מהתצהיר נ/2.

ביום 27.7.11, נפטר גריגורי פודז'רסקי, ז"ל.

5. התובע 1 הינו ערב לחובות החברה כלפי הבנק (הנתבע) לפי כתב ערבות מתמדת ל"כל חוב", שאינה מוגבלת בסכום.

ביום 12.8.08, הגיש הנתבע תביעה כספית, לבית משפט השלום בנצרת, על סך של 175,256 ₪, כנגד החברה וכנגד הערב, תובע 1, לגביית יתרת החוב שבחשבון החברה. כנגד אותם נתבעים ניתן פסק דין בהעדר הגנה. כמו כן נפתח תיק הוצל"פ לביצוע פסק הדין ונקבע צו תשלומים, כנגד התובע 1, בסך של 1,000 ₪ לחודש. תיק ההוצל"פ עדיין פתוח ויתרתו נכון ליום 8.2.15 676,546 ₪ (ראה תצהיר נ/2 על נספחיו).

טענות התובעים

6. התובעים טוענים, כי בעקבות חילול השיק, פנה התובע 2 לקונים של דירתו וסוכם כי הם ישלמו את סכום השיק במזומן כנגד קבלת השיק בחזרה. התובע 2 פנה לבנק וביקש לקבל את השיק חזרה לידיו, על מנת למוסרו לקונים כנגד קבלת תמורתו במזומן, אולם, לטענת התובעים, הבנק מיאן להחזיר את השיק.

סירוב הבנק להחזיר את השיק וסירובו לפעול בכל דרך נגד הקונים (מושכי השיק) גרם לתובעים נזקים רבים, ובמיוחד כאשר התובע 2 לא קיבל לידיו את סכום השיק, 130,000 ₪, מהקונים, דבר שהביא למצוקת אשראי בחשבון החברה ונקיטת הליכי הוצל"פ על ידי הבנק כנגד התובע 1 (הערב) (יתרת החוב בתיק ההוצל"פ 300,000 ₪) והגבלת חשבון החברה, עיקול רכבים ועיקול חשבונו הפרטי של התובע 1 ופגיעה בשמם הטוב של התובעים.

לימים, הקונה, גריגורי פודז'רסקי ז"ל, נפטר ובכך, לטענת התובעים, נסתם הגולל על אפשרות קבלת הכספים שהוא חייב לתובע 2.

לטענת התובעים, הנזקים לא היו נגרמים לו הבנק היה מחזיר את השיק לתובע 2 ו/או פועל לגבייתו מהקונים.

7. הסעדים המבוקשים:

א. פיצוי בגין התמוטטות החברה – הועמד על גובה יתרת החוב בתיק ההוצל"פ נגד החברה.

ב. פיצוי לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, על סך של 100,000 ₪.

ג. פיצוי לפי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, על סך של 100,000 ₪.

משיקולי אגרה, העמידו התובעים את תביעתם על סך של 300,000 ₪.

טענות הנתבע

8. הנתבע טען, כי יש לדחות את התביעה מהנימוקים כדלקמן:

א. מעשה בי-דין;

ב. העדר יריבות בין הנתבע לבין התובע 2;

ג. הבנק נקט בהליכי גביה כנגד הקונים.

ד. התובע 2 יכול היה לנקוט הליכים משפטיים כנגד הקונים לחיובם בתשלום תמורת הדירה;

ה. לבנק זכות לעכב את העברת השיק לתובע 2 להבטחת זכויותיו, וזאת בהתאם להסכם התנאים הכלליים ו/או בהסכם שטר משכון שטרות ו/או בהתאם ל"כתב התנאות, המחאה, משכון ושעבוד כספים וזכויות" שחתמה עליו החברה;

ו. טענת התובעים ביחס להסכמת הקונים לשלם סכום השיק כנגד קבלתו בחזרה עומדת בסתירה לטענת הקונים עצמם, שהועלתה בהתנגדות לביצוע שטר שהוגשה על ידי הקונים, לפיה הם שילמו לתובע 2 תמורת השיק במזומן מבלי שקיבלו את השיק בחזרה;

ז. אין קשר סיבתי בין המעשים או המחדלים המיוחסים לבנק לבין הנזקים הנטענים;

ח. בסיכומיו טען הבנק עוד, כי גרסת התובעים התמוטטה במהלך ניהול ההוכחות וכי הם לא הצליחו להרים את הנטל להוכחת התביעה, לרבות הוכחת הנזקים שנגרמו והקטנתם.

9. מטעם התובעים העידו התובעים עצמם, אשר הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו על תצהיריהם, ומטעם הנתבע העיד ג'מיל אמין (סגן מנהל הבנק בסניף פאולוס השישי בעת הרלוונטית), שאף הוא הגיש תצהיר ונחקר, וכן הוגש תצהיר עדות ראשית על ידי עו"ד עבד אלסלאם עתאמלה, (נ/2) שהתובעים ויתרו על חקירתו.

דיון

10. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות והתרשמתי מהראיות שהוצגו בפני הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

11. אפתח בטענה העובדתית העיקרית שבפי התובעים ולפיה, הקונים היו מוכנים לשלם את סכום השיק כנגד קבלתו בחזרה ומשסירב הבנק להחזירו לידיהם אבד הסיכוי לגבות את השיק מהקונים.

12. תחילה יצוין, כי משהוכחשה הטענה העובדתית על ידי הבנק, היה על התובעים להציג ראיות להוכחתה, מכח הכלל של "המוציא מחברו עליו הראיה".

התובעים, כאמור, הגישו תצהיריהם ותו לא. לא מצאתי כי יש בתצהירים ובחקירתם הנגדית של התובעים כדי לתמוך בטענה הנ"ל או להוות ראיה מספקת להוכחתה וזאת מכמה טעמים שיפורטו להלן.

ראשית, התובע 1 לא היה מעורב כלל בעסקת מכר הדירה ולא יכל להעיד אודות הקשר שהיה בין התובע 2 לקונים ואף לא אודות הסכמת הקונים לשלם את סכום השיק כנגד קבלתו בחזרה. מחקירתו הנגדית עלה כי הוא העביר מניותיו בחברה, וכלשונו "יצא" מהחברה, עוד בשנת 2006 (היינו לפני משיכת השיק) וכי לא הייתה לו מעורבות כלשהי בחברה או בנושא מכירת הדירה או השיק וזאת עד שקיבל את התביעה שהוגשה על ידי הבנק נגדו (נספח ז' לתצהיר נ/1), וזאת בתחילת שנת 2009 ורק אז פנה לתובע 2 אשר סיפר לו את אשר אירע. מחקירתו הנגדית עלה הרושם, כי גם נכון ליום הגשת תצהיר עדותו הראשית הוא לא היה מודע לכל הפרטים והעובדות הרלוונטיות. מכאן, שאין לייחס לעדותו באשר להסכמת הקונים לתשלום סכום השיק כנגד קבלתו בחזרה משקל כלשהו.

נותרה, אם כן, עדותו היחידה של התובע 2, אשר העיד בתצהירו בצורה כללית וסתמית ביותר כי "פניתי אל הקונים של דירתי וסוכם בינינו כי הם ישלמו סכום כסף מזומן תחת קבלת השיק שחולל" (סע' 35 לתצהיר ת/1). אין בתצהיר פירוט כלשהו אודות מועד הפניה ולמי פנה וכו'. כפי שאין כל הסבר ונימוק משכנע מדוע, חרף אי תשלום התמורה על ידי הקונים, התובע 2 השלים את עסקת המכר והעביר זכויותיו בדירה לקונים, כאשר ההעברה בוצעה לאחר שהשיק חולל.

יתרה מזו, עדותו הנ"ל של התובע 2 עומדת בסתירה לתצהיר שהוגש מטעם קונה הדירה, גריגורי פודז'רסקי, ז"ל, וצורף בתמיכה להתנגדות לביצוע שטר שהוגשה על ידי הקונים (נספח ז' לתצהיר נ/2).

בתצהיר הקונה נטען, כי הקונים שילמו את מלוא תמורת רכישת הדירה. המצהיר פירט בתצהירו את אופן תשלום התמורה בגין רכישת הדירה ואת כל השיקים שנמסרו למוכרים, היינו תובע 2 ובת זוגו לתשלום התמורה, לרבות השיק נשוא תיק זה. הקונה הוסיף, כי אכן השיק חולל, ובעקבות חילולו ביקשו הקונים לפרוע אותו לבנק, אולם התובע 2 ביקש לקבל את סכום השיק במזומן על מנת שהוא יפקידו בבנק והבטיח להשיב להם את השיק. הקונה הוסיף, כי הוא משך מחשבונו את סכום השיק ומסר אותו לתובע 2, בתוספת עמלת החזרת השיק. עם תשלום הסכום לתובע 2, אישר הלה את קבלת מלוא תמורת הדירה וב"כ הצדדים השלים עסקת המכר על ידי העברת הזכויות בדירה על שם הקונים.

התובעים לא נתנו הסבר כלשהו לסתירה הנ"ל ואף בסיכומיהם התעלמו כליל מאותה ראיה שהוגשה ללא כל התנגדות מטעמם.

אוסיף עוד, שלא ניתן להתעלם מהעובדה שעדותו של התובע 2 בעניין זה הינה עדות יחידה של בעל דין, שאין לה כל סיוע ובנסיבות המתוארות לעיל לא נמצא כל נימוק לקבלת התביעה על פיה.

לחיזוק הדברים, אומר כי לא מצאתי כל היגיון בהתנהגות התובע 2, אשר על אף הפרת הסכם המכר על ידי הקונים, בכך שלא שילמו את כל התמורה (סך של 130,000 ₪-סכום השיק), הוא לא ראה לנכון לנקוט בפעולה כלשהי להבטחת תשלום התמורה ולו במשלוח מכתב התראה לקונים או ביטול הסכם המכר או פתיחה בהליך משפטי כלשהו כנגדם או הימנעות מהשלמת רישום הדירה על שמם.

המסקנה המתבקשת מהאמור הינה, כי התובעים לא הצליחו להוכיח כי סירוב הבנק להחזיר לתובע 2 את השיק מנע ממנו מלגבות את השיק וכפועל יוצא את גבית יתרת תמורת הדירה. משכך הם פני הדברים לא ניתן לקבל את הטענה לפיה הנזקים שנגרמו בעקבות אי תשלום השיק הם תוצאה של התנהגות הבנק או מחדלו.

13. למעלה מן הצורך, אוסיף כי התובעים לא הצליחו להוכיח את הקשר הסיבתי שבין התנהגות הבנק, בין אם באי החזרת השיק ובין אם באופן נקיטת הליכי ההוצל"פ כנגד הקונים, ובין הנזק שנגרם, שכן לא הוצגה בפני ראיה כלשהי באשר לנסיבותיהם ומצבם הכלכלי של הקונים בעת הרלוונטית ולסיכויי הגבייה מהם באותה עת. בהקשר זה, יש להזכיר כי הבנק נקט הליכי הוצל"פ כנגד הקונים, וזאת בשנת 2008 והקונים הגישו התנגדות לביצוע השיק וטענו כי התמורה כבר שולמה, כמו כן הבנק נקט בהליכי הוצל"פ נוספים כגון הטלת עיקולים והדבר לא הביא לגביית השיק.

אשוב ואדגיש, כי התובעים לא הצליחו להוכיח כי לו השיק היה מוחזר לידי התובע 2, הקונים היו מסכימים לשלם את סכום השיק.

14. משהגעתי לתוצאה הנ"ל מתייתר הצורך לדון ביתר טענות ההגנה.

סיכום

15. הנני מורה על דחיית התביעה ומחייבת את התובעים, יחד ולחוד, בהוצאות הנתבע בסך של 10,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק. הסכום ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ו, 17 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.