נוכחים:

ב"כ המאשימה- מר שקולניק

הנאשם – נוכח

הסניגורית - עו"ד לילך גפני

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

אנו טענו בדיון הקודם. בהתייחס לטענת הסניגורית, אני מפנה לפרוט' שם גם נרשם ההסדר ואני סבור שהתנאי ברור.

ב"כ הנאשם:

אתחיל מנושא דרישת המאשימה להפעיל את המאסר המותנה – מתיק 3099-10-08 בתיק זה גזר הדין נרשם בכתב יד ככל הנראה ביום 24.11.09. אני אומר בכנות שלי כתב היד של כב' השופט אינו ברור, ולא הצלחתי להבין מתוך הפרוטוקול את משך תקופת התנאי. אני סבורה שהנאשם רשאי להנות מהספק בעניין זה שכן גזר דין צריך להיות ברור ונאשם שיוצא משערי בית המשפט צריך להחזיק בידיו גזר דין ברור וקריא ולדעת בדיוק לפרטי פרטים את כל רכיבי הענישה שנגזרו. אי אפשר להסתמך על מה שהוסבר לו באותו דיון על ידי באת כוחו וגם לא ע"י ביהמ"ש. גזר הדין הוא גזר הדין. הוא לא ברור.

אני סבורה ולו מחמת הפסק שאין להורות על הפעלתו בכלל ולמצער אי הבהירות שבו מצדיקה במקרה מיוחד זה להאריך את התנאי ככל שימצא ולא להפעילו.

התיק הנוכחי שלכאורה מפעיל את התנאי 9822-11-11 בלבד, כלומר התנאי הוא בר הפעלה ולא חב. אני סבורה שגם מבחינת יתר נסיבות המקרה, כמפורט בתסקיר שירות המבחן, וכן בסיכום ביקור של הנאשם במזרעה, מיום 6.6.13, גם באילו כשלעצמם יש די טעמים להורות על הארכת התנאי. מדובר באדם שסובל מסממנים של ptsd עם קשיי הסתגלות קשים, מצבי חרדה, הפרעות בשינה וכיוב'. הגם שלא נמצא בלתי כשיר לעמוד לדין, מצבו הנפשי ויתר נסיבותיו האישיות מצדיקות כשלעצמן הארכת התנאי.

אני מפנה ליתר טיעוני לעונש בישיבת 28.6.12. מפאת צנעת הפרט לא אחזור על הדברים גם היום. יתר הנסיבות מפורטות בתסקירים המאוחרים ובחווה"ד הפסיכיאטרית ומצדיקות במקרה מיוחד זה להמנע ממאסר בפועל, להתמקד בענישה צופה פני עתיד מן הפן של שלילת החירות ולהסתפק ברכיבים אחרים כגון פסילה שגם הם כשלעצמם ברי גורל עבור הנאשם, מהווים ענישה מרתיעה והולמת בכל מובן. לגבי התחייבות לא הוצגה עד היום, אבקש לא להפעיל.

<#2#>

החלטה

נדחה למתן גזר דין ליום 11.9.13 בשעה 13.00.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ז' אב תשע"ג, 14/07/2013 במעמד הנוכחים.