אקדים אחרית לראשית ואומר כי החלטתי לזכות את הנאשם.

1.          נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי ציות לשוטר בניגוד לתקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

2.         עפ"י הנטען בהזמנה לדין וכתב אישום (הדו"ח - ת/1) – בתאריך 21.09.11 שעה 12:33 בערך, ברח' בן ציון גליס פ"ת, הנאשם לא ציית להוראות השוטר שהורה לו לעלות למדרכה.

עפ"י המתואר בדו"ח, השוטר עצר רכב שבו נסע הנאשם כשהוא לא חגור בחגורת הבטיחות, ורשם דו"ח לנהג. הנאשם גידף את השוטר וירד לכביש לצלם את פעולות השוטר. השוטר הורה לנאשם לעלות למדרכה והנאשם סירב והמשיך לצלם.

            תגובת הנאשם לדו"ח היתה: "עליתי, לא הייתי על הכביש צילמתי על המדרכה".  

3.       בהקראה טען הנאשם: "השוטר סתם התעלל בי, לקח אותי לתחנה שם עלי אזיקים. בסוף מפקד התחנה ראה שיש פדיחה, אמר לשחרר אותי מיד". 

4.        בישיבת ההוכחות העיד מטעם המאשימה השוטר עורך הדו"ח, אמיתי גמליאל עת/1, מטעם ההגנה העידו הנאשם עה/1 ואביו אודי עמר עה/2.

5.       נראה לי, כי האירוע שמבסס את כתב האישום נופח מעבר לכל פרופורציה והתנהלות המעורבים לפי חומר הראיות שהובא בפני, עברה את מידת הסבירות.

          בחקירתו הנגדית חזר על גרסתו כי הנאשם היה על הכביש וסירב לעלות למדרכה. בהמשך החקירה הכחיש העד את טענת הנאשם, כי מחק את צילום האירוע ממכשיר הפלאפון של הנאשם.

6.         עד התביעה, שהוא השוטר שעצר את הרכב, האשים את הנאשם בכך שנסע ברכב כשאינו חגור בחגורת בטיחות ואת אביו של הנאשם, שנהג ברכב, שהתיר לו לנסוע ללא חגורה.

במהלך רישום הדו"ח ודין ודברים בין השוטר והנאשם מצא לנכון השוטר לאזוק את הנאשם באזיקים, הזעיק ניידת שהעבירה אותו לתחנת המשטרה ושם היה הנאשם מעוכב במשך זמן מה.

עד התביעה טען, כי הנאשם עמד על הכביש וכשאמר לו לעלות למדרכה, הוא לא ציית להוראתו, וכך נולד האישום בפני של אי ציות לשוטר.

 7.         הנאשם העיד בפני, כי לא עמד כלל על הכביש וכי הרכב עצר בצמוד למדרכה וכשירד ממנו, ירד למדרכה (ר' עמ' 5 ש' 30).

 8.        התביעה מבססת את האישום על עדותו של עד התביעה, שלטענתה מסתייעת באמירה שאמר הנאשם בתגובה לדו"ח ואשר נרשמה על ידי השוטר: "עליתי, לא הייתי על הכביש, צילמתי על המדרכה".

9. התרשמתי, כי עד התביעה הגזים בתגובותיו במהלך האירוע, והגזמה זו הולידה את האישום בתיק זה.

גרסת עד התביעה נראית לי בלתי סבירה, שהרי הנאשם ישב בצד הימני של הרכב וכדי להגיע למצב של עמידה על הכביש היה צריך ללכת מסביב לרכב ולרדת לכביש.

אני מאמינה לנאשם, כי כשירד מהרכב עלה למדרכה ועל כן גם התבטאותו "עליתי" אינה מעידה שעלה מהכביש.

10. מכיוון שאני מקבלת את גרסת הנאשם שהוא עמד על המדרכה, הרי שלא יכול להיווצר מצב של אי ציות.

  11. אשר על כן, אני מזכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו.

הדיון הקבוע ליום 20/09/12- מבוטל.

המזכירות תשלח עותק הכרעת הדין לצדדים.

ניתנה היום, 03/09/12, ‏ט"ז אלול תשע"ב בהעדר הצדדים