עניינו של פסק הדין שלפניי בתביעה כספית הנוגעת להליכי הוצאה לפועל אשר ננקטו, כך לטענת התובע, ללא צורך וצידוק והסבו נזק.

ואלה טענות התובע-

הנתבע עו"ד, אשר ניסה לקבל כסף מהתובע באמצעות הליכי הוצאה לפועל בידיעה שהכסף שולם במלואו, ולאחר שהוצג לו אישור שהמועצה המקומית "שיבלי אום אל ג'אנם" (מיפת כוחו) מבקשת לבטל את ההליכים.

התובע שילם את החוב במלואו וצירף מסמכים להעיד על כך.

כן צורפה לתביעה החלטת ביהמ"ש בנוגע לביטול החוב, פניות והחלטות של לשכת ההוצאה לפועל.

הנתבע גרם לתובע עוגמת נפש, טרטורים ובלבול.

התובע העמיד תביעתו על סך של 30,000 ₪.

ואלה טענות הנתבע-

דין התביעה להידחות בשל העדר יריבות ועילה, בהיותה קנטרנית, טורדנית, כללית ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט.

בין השנים 93-2010 שימש הנתבע כיועץ המשפטי של המועצה המקומית " שיבלי אום אל ג'אנם" (להלן: המועצה), וייצג אותה בין היתר ב-ת"א 5270/03.

בהתאם להחלטה מתיק זה מיום 14.6.05, חויב התובע לשלם למועצה הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ, וביום 27.6.05 חויב בתשלום הוצאות נוספות בסך של 500 ₪.

משלא שולמו הוצאות אלה נאלצה המועצה, באמצעות הנתבע, להגיש ביום 18.9.07 בקשה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל בנצרת (תיק הוצל"פ 10-04359-07-7).

ביום 12.6.11, פנה התובע ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לביטול ההליכים כנגדו, בהסתמכו על פרוטוקול מיום 10.3.10, ועל בקשה זו נתבקשה המועצה להגיב.

ביום 7.7.11 ניתנה תגובת המועצה לבקשה. לשיטת המועצה, פרוטוקול ביהמ"ש מיום 10.3.10 התייחס להוצאות שנפסקו בהליכי ביניים הסמוכים למתן ההחלטה ולא לחיובים תלויים ועומדים במסגרת תיקי הוצאה לפועל, בגינם עדיין נותר חוב באותו מועד בסך של 1,117 ₪.

מהמסמכים שהגיש התובע כאן, גילה הנתבע בקשה בחתימת המועצה לסגירת תיק ההוצאה לפועל. בקשה זו לא הוגשה ע"י הנתבע והוא לא ידע עליה.

דיון והכרעה-

לאחר ששמעתי את הצדדים דעתי היא כי דין התביעה להידחות.

הנתבע עצמו אינו יריבו של התובע. הנתבע אך מייצג של המועצה המקומית הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, ובשמה פעל והגיש תגובות.

לא נטען כי הנתבע נעדר ייפוי כוח לבצע פעולות בשמה של הזוכה בתיק או כי ביצע את הדברים שלא על דעתה.

אכן אפשר, כי המועצה ראתה ליתן בידי התובע מסמך המבטל את ההליכים בעצמה ללא שיידעה את הנתבע, והדבר עולה מהמסמך עצמו שהוגש ללשכת ההוצאה לפועל כבקשת חייב שנשלחה לתגובה (ולא כבקשת זוכה).

אין בכך כדי לקבוע שהנתבע חדל לפעול כמייצג את המועצה בכל אותם זמנים, והתובע לא ביקש לזמן מי מטעם המועצה להבהיר עניין זה.

במאמר מוסגר יוער כי אין המדובר בבקשה לסגירת התיק אלא בקשה לביטול הליכים בלבד.

עיון בפרוטוקול מיום 10.3.10 מעלה, כי הצדדים הסכימו לבטל הוצאות שהושתו על התובע (כאן). הסכמה זו לא סויגה, וחרף תגובת הנתבע כב"כ הזוכה (בשם הזוכה) ללשכת ההוצל"פ, אכן תיק ההוצאה לפועל נסגר.

ככל שהיה מקום לפסוק הוצאות בגין תגובת המועצה המבקשת לדחות את בקשת התובע (החייב שם) לסגירת התיק, המקום היה במסגרת הליכי הוצאה לפועל ולא לפניי.

אציין, כי לא הוכח לי שהחוב במסגרת תיק ההוצאה לפועל נפרע. אין בתשלומים שהוצגו כדי להוכיח פירעון. מדובר בתשלומים המגיעים כדי הסכום הנומינאלי בו חויב התובע (החייב שם) וקצת למעלה מכך, ואולם ברור הוא כי אין בתשלום זה כדי לפרוע גם אגרות והוצאות המצטרפות לחיוב.

עוד אציין, כי לא נטען, וממילא לא הוכח, כי ננקטו כנגד התובע הליכים כלשהם במסגרת תיק ההוצאה לפועל מאז ההחלטה לביטול ההוצאות ועד ההחלטה לסגירת התיק.

גם מטעם זה האחרון לא הוכח כי נגרם נזק.

מכל הטעמים דלעיל התביעה נדחית.

אני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבע בסך של 500 ₪.

ניתן היום, כ' תשרי תשע"ג, 06 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.