1. העותר מרצה 15 שנות מאסר בגין עבירות מין והוא טוען כי מנות אוכל בד"צ שמסופקות לאסירים הזכאים להן אינן ראויות לאכילה, פוגעות באופן חמור בבריאותם ותזונתם של האסירים האוכלים אותן ומפלות ביניהם לאסירים שאוכלים אוכל רגיל.

כמו כן, מבקש העותר לאפשר לאסירים אוכלי אוכל בד"צ לאכול ארוחת בוקר במדרשה אחרי התפילה או בעבודה וכן להתקין מנעול חיצוני למקפיא שבו מאוחסן אוכל בד"צ.

2. בטיעוניו בפני ובתשובתו לתגובת המשיב טוען העותר שאמנם תפריט מזון בד"צ רוענן בעקבות עתירה שהגיש כשהיה בכלא "אשל" אך עדיין נשארו מוצרים שהם באיכות ירודה ומשכך הם אינם נאכלים ע"י האסירים.

3. ב"כ המשיב טוען בכתב התשובה שהוגש לביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע, לשם הוגשה העתירה, שנתמך במכתביהם של סגן מפקד בית סוהר "אשל" וקצינת ביקורת מטבחים ומזון בד"צ, החברה שמספקת את המזון עושה הכל על מנת למלא את בקשות האסירים באשר לתפריט ולאיכות המזון, התפריט אינו "תוכנית כבקשתך" ובאם האוכל לא מניח את דעתו של העותר הוא יכול להשלים את התפריט במוצרי מזון שנמכרים בקנטינה.

קצינת בקרת המזון כותבת שהובהרו לחברה שמספקת את מזון בד"צ הדרישות בכל הקשור לטיב המזון וסוכם שבזמן הקרוב ירוענן תפריט המזון, כפי שאמנם נעשה גם לדברי העותר.

עפ"י הנטען במכתבו של סגן מנהל בית סוהר "אשל" האסירים חייבים לאכול באגף לפני צאתם לפעילות ואין להפלות בין העותר ואסירים שאוכלים אוכל בד"צ לאסירים שאוכלים אוכל רגיל.

לטענתו לא ניתן לנעול את המקפיא מטעמים ביטחוניים והוא מיועד רק לאחסון אוכל בהכשר בד"צ שמיועד לאסירים מסוימים.

4. לאחר שעיינתי בעתירה, בכתב התשובה על נספחיו ובתגובת העותר לכתב התשובה ושמעתי דברים מפי העותר הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.

5. עניין טעמו של מזון בהכשר בד"צ הוא עניין אינדיבידואלי התלוי בטעמו של כל אסיר שאוכל אותו ובכך אין שוני בין העותר לבין אסירים אחרים שיכולים לרכוש מוצרי מזון רגילים, כמו מוצרי מזון בהכשר בד"צ, בקנטינה בנוסף לאוכל שהם מקבלים מהמשיב.

הגורם המוסמך באשר לאיכותו של אוכל בהכשר בד"צ, שמסופק למשיב ע"י חברה חיצונית, הוא קצינת בקרת מטבחים ומזון בד"צ, שבעקבות ישיבה בינה לבין נציגי החברה רוענן התפריט.

6. גם האיסור לאכול אוכל בד"צ במהלך עבודה או לימודים במדרשה מקובל עלי שכן האוכל בזמן הפעילות פוגע בסדר ואין מקום להפלות בין העותר ואסירים שאוכלים אוכל בהכשר בד"צ לאסירים שאוכלים אוכל שלא בהכשר בד"צ.

7. העותר לא חזר במהלך הדיון בפני ובתגובתו בכתב לכתב התשובה על בקשתו לנעול את המקפיא בו מאוחסן אוכל בד"צ. סירובו של המשיב להתקין מנעול כמבוקש בעתירה סביר ומוצדק בעיני מאחר והמקפיא משמש רק אסירים שאוכלים אוכל בהכשר בד"צ ומטעמי ביטחון, כמוסבר בסעיף 2(ג) לתגובתו של סגן מפקד בית סוהר אשל.

אני דוחה את העתירה ומחייב את העותר בתשלום אגרה.

אני פוטר את העותר מתשלום אגרה.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ המשיב שתעביר לעותר באמצעות מנהל האגף בו הוא נמצא.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ב, 13 ספטמבר 2012, בהעדר ב"כ הצדדים והעותר.