<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד עמית לוין
הנאשמים וב"כ עו"ד דוד קמחין

פרוטוקול

ב"כ הנאשמים: אנו מוכנים להגיש את העדות של הגברת, ככל שב"כ המאשימה מבקשת לחקור אותה – נתנגד.

ב"כ המאשימה: יש לנו את עדת תביעה 5.

גב' אתי נמיר לאחר שהוזהר כדין מעידה ומשיבה לב"כ המאשימה:

ש.ת. אני מנהלת חשבונות 15 שנה, עצמאית בחמש השנים האחרונות. הנאשם 1 היה לקוח שלי בחברת סטפ יעוץ כלכלי.

ש. תוכלי לפרט לבית משפט מה עשית לו בתור חברה – מנהלת חשבונות?

ת. סיפקתי שירותי הנהלת חשבונות, רישום הוצאות, הכנסות של החברה, דיווח חודשי לרשויות המס, משכורות.

ש. מה זה דיווח חודשי לרשויות המס?

ב"כ הנאשמים: מתנגד. העדה לא נחקרה בעניין הזה, לא בידי הרשויות הנכונות ואין להידרש לכך בשלב זה של הדיון.

ב"כ המאשימה: העדה אמרה את הדברים הן בחקירה המשטרתית או ברשויות המס, מפנה לשורה 22 להודעתה. דיווח חודשי לרשויות המס, זה דרוש הבהרה.

ב"כ הנאשמים: יש בעיה בתיק, מעולם לא נחקרו סוגיות במישור של מע"מ. חברי רוצה לקחת את החקירה שלה עדה שנחקרה ברשויות מס הכנסה בלבד, ולהפוך את זה לחקירת מע"מ. זה לא השלב הזה ובכלל לא ניתן לעשות את זה.

ב"כ המאשימה: לאור הערת בית המשפט, השאלה שלי מתייחסת מהן אותן רשויות שלהן העברת דיווח חודשי.

המשך החקירה:

ת. מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ – הן הרשויות עבורן ביצענו שירותי הנהלת חשבונות עבור כפידור.

ש. בחקירה במשטרה הוצגו לך שתי חשבוניות, מציג לך את החקירות, חשבונית אחת מספרה 311, וחשבונית שניה חשבונית 316.

ב"כ הנאשמים: כפי שניתן לראות בהודעת העדה, לא הוצגו לפניה במהלך החקירה המסמכים המדוברים, חשבוניות שהוצגו במהלך חקירת הנאשם, ולא צורפו להודעת העדה.

המשך החקירה:

ש. נשאלת לגבי שתי חשבוניות של חברת בסט-טק, את יכולה לפרט את התנהלות הנאשם מולכם בנוגע לחברת בסט-טק?

ת. כמנהלת חשבונות שקולטת אלפי חשבוניות בחודש, לא יכולה לזכור שתי חשבוניות מלפני לא מעט שנים.

ש. שתי החשבוניות האלה הוצאו מספרי החשבונות שאת הוצאת ומסרת לחוקרים, איך זה הגיע אליהם?

ב"כ הנאשמים: מתנגד. החקירה מונחת בפני בית משפט. השאלה למה יש חשבוניות מקור. אין שום שאלות לגבי ההתנהלות.

המשך החקירה:

ש. בנוהל העבודה הרגיל, כאשר מופיעות חשבוניות בספרים של החברות, מהיכן מגיעות אותן חשבוניות?

ת. חומר אני מקבלת מהלקוח או מי מטעמו. אישתו של נאשם 1 גם היתה מביאה לי חומר.

משיבה לב"כ הנאשמים:

ש. מאשרת שמסרת את העדות בפני רשויות מס הכנסה?

ת. כן.

ש.ת. העדות שלי נמסרה ב-20.5.2009. כך רשום על גבי העדות.

ש.ת. מאשרת שנחקרתי פעם אחת בלבד. לא מסרתי הודעה נוספות בעניין חברת כפידור.

ש.ת. רו"ח חייב להעביר את הדו"ח בסוף שנה ולכן הדוח מבוקר על ידו לפני שעובר לרשויות. הוא מוסמך מטעם הרשויות.

<#4#>

החלטה

המזכירות תשלם לגב' אתי נמיר דמי בטלה בסך 300 ₪.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ג' כסלו תשע"ו, 15/11/2015 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה: אלו עדיי.

ב"כ הנאשמים: אין להשיב לאשמה, ולאור דברי חברי לפיהם המאשימה, כאמור בפרוטוקול מיום 16.9.15 בעמ' 26 אישרה כי חוזרת בה מהעבירות של הגשת דוח כוזב, עבירות המיוחסות לסעיפים 6(ב) עד 6(ד), אנו נבקש לזכות את הנאשמים מ-222.

לגבי הטיעון שאין להשיב לאשמה – לעניין עבירות המע"מ – המאשימה ייחסה בסעיף 9 לכת"א ובפרק ב(5) עד ב(9). המאשימה לא פירטה בכת"א כמה עבירות היא מייחסת לנאשמים לגבי עבירות מע"מ, המאשימה לא פירטה אלו חשבוניות פקטיביות דרשו הנאשמים במע"מ, באלו חודשים אם בכלל, נדרשו תשומות פקטיביות הגלומות באותן חשבוניות, שלא פורטו ולא הוצגו לא בכת"א ולא בפני בית משפט.

אם לא די באמור, מפנים להודעת המאשימה בפרוטוקול 28.1.15 עמ' 20, שם ציינה המאשימה כי אין מחלוקת כי לא בוצעה חקירת מע"מ בתיק, הנאשם לא נחקר בגין עבירות אלו, ולא נתפסו פנקסים רלוונטיים, אין בפניה דוחות מע"מ והחוקרים אינם חוקרי מע"מ ואין מוסמכים לחקירות במע"מ.

במועד שבו הגישה המאשימה את כתב האישום, כלל לא עמדה בפניה תשתית ראייתית לביצוע עבירות מע"מ. לא היו לפניה ראיות אלו ידיעות כוזבות, לכאורה, נמסרו לרשויות מע"מ, אלו תשומות נדרשו שלא כדין מרשויות מע"מ, אלו פנקסי חשבונות הוכנו לצרכי מע"מ, שכן כאמור הנאשם 1 מעולם לא נחקר בעבירות מע"מ אלא רק במס הכנסה. בפני בית משפט לא הוצגו ולא ניתן להציג דוחות מע"מ שהוצגו לרשויות, על מנת לבחון אלו תשומות דרשו הנאשמים, אם בכלל, ואלו חודשים.

שלישית, החוקרים שניהלו את החקירה, הינם חוקרי מס הכנסה, אינם מוסכמים לחקור בענייני מע"מ ואף לא חקרו בפועל את הנאשם, שכן באזהרה מופיע בכל החקירות של הנאשם, הנאשם מוזהר לפי פקודת מס הכנסה בלבד.

מעבר לעובדה שבהליך הפלילי, על מנת להגיש כתב אישום בנושא מע"מ יש לכל הפחות לחקור את הנאשמים בנושא, באמצעות חוקרי מע"מ מוסמכים לכך, הרי שחייבים ליתן בפני הנאשם אפשרות סבירה לשטוח את גירסתו לגבי אותן עבירות, בוודאי טרם הוגש כתב האישום, שאם לא כן לא היה מקום מלכתחילה להגיש כת"א בעניין זה. המאשימה לא יודעת להגיד ולא הציגה בבית משפט האם מי מהנאשמים אי פעם הציג או דרש תשומה כוזבת, באלו חודשים ובאלו דוחות. המאשימה אינה יכולה לפרט אלו תשומות נדרשו ואלו תשומות לטענתה לא היה רשאי הנאשם לדרוש מידי חודש בחודשו. כפי שהודתה המאשימה אין בידיה כל תשתית ראייתית בנושא זה. באותה מידה המאשימה היתה יכולה להגיש כת"א על הביטוח לאומי, המאשימה לא עשתה כן, ולא בכדי. במקרה שלפנינו המאשימה בחרה להגיש כת"א למרות שהוצג בפניה עוד במהלך הדיון כי אין בפניה כל תשתית ראייתי לנושא, חמור מכך, גם לאחר שהסניגור הציג את הנושא בפני המאשימה, המאשימה ניסתה במסגרת מקצה שיפורים בבית משפט לנסות ולהשלים חקירה בנושא מע"מ, באמצעות גביית עדות בין היתר יועץ המס בוזגלו, אשר העיד כי מעולם לא ביצע לנאשמים באופן אישי הנהלת חשבונות שכן מר בוזגלו לא עורך את הנהלת החשבונות, וכי עדותו היא עדות שמיעה בלבד.

משלא חקרה המאשימה את הנאשם בנושא זה, לא הציגה כל תשתית ראייתית לגבי אלו ידיעות כוזבות היא טוענת, וכמה ידיעות כאלו נמסרו לרשויות המס ובאלו חודשים, לא פירטה אלו תשומות נדרשו שלא כדין, ובאלו חודשים, לא פירטה אלו ספרי הנהלת חשבונות במע"מ נוהלו שלא כדין, לא פירטה ולא הוכיחה באיזו עורמה נקטו הנאשמים מול רשויות מע"מ, ולא פירטה ולא הוכיחה למי סייע הנאשם להתחמק ממס, באילו היקפים וחודשים, הרי שבית משפט מתבקש לזכות את הנאשמים מעבירות המע"מ הכלולות בכת"א. כל שכן, ובפרט בהתייחס לאותן עדויות אותן הביאה המאשימה אשר סתרו את טענתה או איינו אותה ביחס לאותן עבירות מע"מ.

החלק השני – מפנה לעובדה שיש לזכות את הנאשמים מהכנת פנקסים כוזבים של מס הכנסה בכל הנוגע לשנת 2007 בחברה וכן לשנות המס 2008-2009 6(ב) עד 6(ד). אבקש לחלק את הדיון לשניים.

בכל הנוגע לחשבוניות שהוצאו מהדוחות עוד בטרם נפתחה החקירה, שנת 2007, מהראיות אותן הציגה המאשימה עולה עתה כי לא נעברה כל עבירת מס הכנסה, בכל הנוגע לדוח החברה בשנת 2007 המאשימה החליטה בהודעתה מיום 16.9.15 החליטה לצמצם את האישומים רק לעבירות לפי סעיף 220(4) כהכנת פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק ממס. לא בכדי המאשימה חזרה בה מהאישומים בכל הנוגע להגשת דוחות כוזבים בין היתר לשנת 2007, מאחר ועובדתית ואין חולק כיום בטח לאור עדותו של נציג מס הכנסה מר ממן, כי הנאשמים מעולם לא הגישו דוחות כוזבים בנוגע לשנה זו, ואף לא לגבי השנים הבאות, שכן המאשימה הודתה שהחשבוניות המנופחות הוצאו מהדוחות עת הדוחות הוגשו לפקיד השומה, ואשר התקבלו כמוצהר וללא כל שינוי, וזאת לאחר שפקיד השומה דן במימצאי פקיד שומה חקירות.

משעה שהמאשימה אישרה שהדוחות התקבלו כמוצהר, הרי שמימלא הנהלת החשבונות היתה תקינה, מאחר וכאמור, מעדותו של רו"ח סמורי הדוחות הכספיים של החברה נשענים על בסיס של הנהלת החשבונות של החברה, לה הוא עורך ביקורת. די במישור הפרוצדורלי אותו הסביר רו"ח סמורי כדי לאיין את טענת המאשימה בדרך הנהלת חשבונות כוזבת, שכן משעה שהדוחות עצמם אינם כוזבים ונשענים על הנהלת חשבונות, הרי שהנהלת חשבונות לא יכולה להיות כוזבת. מפנה לעדותו של סמורי עמ' 41 שורה 17 (ציטוט). הנהלת החשבונות של החברה היא דבר דינמי המסתיים אך ורק במועד הגשת הדוחות, לאחר שרו"ח סמורי סיים לערוך את הביקורת לאותם ספרי הנהלת חשבונות ורק לאחר מכן יוצא הדוח אשר אין מחלוקת שהתקבל כמוצהר. טיעון זה נכון בפרט לעניין חישוב ההוצאות בדוח הכספי שכן בצורה שוטפת אין כל התייחסות לא במקדמות ולא בדיווחים השוטפים לסוגיית ההוצאות במס הכנסה, שכן סוגיית ההוצאות במס הכנסה באה לידי ביטוי לראשונה אך ורק במועד הדוח הכספי. לעניין זה, מפנה לעדותו של סמורי מיום 16.9.15, עמ' 41 שורות 26-32 (ציטוט). סמורי מעיין בכרטסת ומבצע עבודת ביקורת לאותה הנהלת חשבונות, כאשר רו"ח סמרי נשאל בעמ' 42 מתי הוא מבצע את אותו תיאום להנהלת חשבונות, הוא משיב בשורות 1-8 (ציטוט). במועד הגשת הדוח כל התיאומים שנדרשו או שבוצעו בדוח באים לידי ביטוי בהנהלת החשבונות.

מעדותו של סמורי ניתן ללמוד, שאת התיאום לחשבוניות המנופחות עשה בשנת 2007 ביוזמתו ולא ביוזמת פקיד השומה, ושנית – שהתיאום התבצע הן בדוחות החברה שהתקבלו כמוצהר, והן בהנהלת החשבונות של החברה. בשעה שסיים סמורי את הביקורת לספרי הנהלת החשבונות כאמור בעדותו, בה תאם ביוזמתו את החשבוניות המנופחות לשנת 2007 ורק לאחר מכן הוציא תחת ידו את דוחות החברה שהתקבלו כמוצהר. מלבד חוסר ההיגיון שבטענת המאשימה בכתב האישום, מחד לניהול פנקסים כוזבים ומאידך להגשת דוחות תקינים על בסיס אותם פנקסים, הרי שלגופו של עניין המאשימה העידה לצורך הוכחת טענתה או יותר נכון ביקשה להעיד את מר יצחק בוזגלו בכל הנוגע לשנים 2007-2008. לעניין עדותו של מר יצחק בוזגלו, עדות זו התבררה בחקירה הנגדית כעדות שמיעה לכל היותר, עדות חסרת כל ערך ראייתי שכן העד אותו העידה המאשימה אישר למורת רוח המאשימה כי הוא באופן אישי מעולם לא ניהל, לא לנאשמים ולא לגורמים אחרים הנהלת חשבונות, אלא לכל היותר, מי מעובדי משרדו ניהל את הנהלת החשבונות. המאשימה בתיק זה לא טרחה לגבות עדויות מאותם עובדים וכפועל יוצא גם לא יכלה ולא הביאה אותם לבית המשפט, לעניין זה אבקש להפנות לעמ' 30 לפרוטוקול הדיון שורות 6-18, מצטט. מלבד עדות זו לא העידה המאשימה כל עד אחר אשר היה יכול לשפוך אור לעניין התנהלותה של החברה ו/או התנהלות החברה ברמת פנקסי החשבונות שלה. שעה שכל מה שנשמע בבית המשפט היה לכל היותר עדות שמיעה ריקה מתוכן. גם הכרטסות אותן הגישה המאשימה לבית המשפט הינם חסרי כל ערך ראייתי שעה שהעד היחיד אשר היה יכול להעיד עליהם כביכול, מר יצחק בוזגלו אמר בצורה ברורה כי לא הוא ערך את המסמכים.

לפיכך, אם אני מסכם, לגבי שנת 2007, אחד, החשבוניות המנופחות הוצאו מהנהלת החשבונות ומהדוחות של החברה בעקבות התערבותו של רו"ח סמוריי בלבד. שנית, החשבוניות הוצאו עוד בטרם החלה החקירה. שלישית, לא נערך כל דיון בנושא עם רשויות מס הכנסה במישור האזרחי, מפנה לעדותו של מר בוזגלו, מפנה לעדותו של רו"ח סמוריי בעניין. רביעית, עדותו של מר בוזגלו לכל היותר היתה עדות שמיעה בלבד אשר אין לה כל משקל ראייתי.

בכל הנוגע לחשבוניות המנופחות שהוצאו לאחר חקירת מס הכנסה, קרי סעיף 6ג' ו6ד', שוב המדובר בחשבוניות שאין מחלוקת שלא הוגשו במסגרת הדוחות הכספיים וגם כאן אנחנו נבקש לזכות את הנאשמים מהכנת פנקסים כוזבים מהנימוקים הבאים:

1. אין כל כוונה להתחמק ממס שעה שהחשבוניות הוצאו כבר ביוזמת רואה החשבון כאמור בשנת 2007 וכפי שהעיד כך היה פועל גם לגבי יתר השנים אלמלא נפתחה החקירה. מפנה לעמ' 42 שורות 29-30.

2. משעה שהדוחות שהוגשו לרשויות המס אינם כוזבים לא יתכן שהפנקסים נותרו כוזבים.

3. העד היחיד שהעיד לעניין שנת 2008 היה עד שמיעה לכל היותר.

4. העדה אותה שמענו כיום, העידה שמעולם לא נחקרה בגין ו/או לא זכרה או דיווחה על חשבוניות מס בלתי תקינות בשנת 2009. העדה אישרה כי הנהלת החשבונות ככל שיצאה תחת ידה, עברה לביקורת של רו"ח חיצוני.

אשר על כן, גם כאן נבקש מביהמ"ש לזכות את הנאשמים מסעיף 220 (4).

בכל הנוגע לפסיקה רלוונטית, חיפשנו פסק דין אחד ויחיד שבו הואשם נאשם מסעיף 220 (4) בשעה שהוא מזוכה מ-220(2) קרי שהדוחות תקינים ורק פנקסי החשבונות נותרו בלתי תקינים.

לחלופין גם אם תטען המאשימה כי מדובר בעבירת ניסיון לגבי מס הכנסה, אנחנו נטען לחרטה לפי סעיף 28 חוק העונשין, שעה שהדוחות והחשבונות לא כללו את החשבוניות נשוא כתב האישום.

ב"כ המאשימה: בפתח הדברים אבקש להבהיר כמה נקודות שחברי ערבב מין בשאינו מינו. איננו עוסקים בהגנה מן הצדק או במחדלי חקירה. בקשות מעין אלו נדחו בתיק זה.

אני נציג היועמ"ש ואני מוסמך להגיש כתב אישום הן על עבירות מע"מ והן על עבירות מס הכנסה.

חברי טען כי אין אפשרות לנאשם לשטוח את גרסתו מהווה סיבה להחלטה שאין להשית בה אשמה. מדובר בטענה של הגנה מן הצדק. הבאתי לביהמ"ש רשומת פסיקה במקרים בהם הוגש כתב אישום. אני מציג לביהמ"ש ע"פ 70597-04 ביהמ"ש המחוזי מצטט החלטות של העניין, מצטט. כל הטענה הזו לא קשורה בענייננו כי אנו עוסקים באין להשיב לאשמה.

לגבי אין להשיב לאשמה, פס"ד המנחה הוא ע"פ 141-84 בעניינו של טובול, כב' השופט לוין מציין, מצטט. מגיש לביהמ"ש. אפנה למלומד קדמי.

לעניין הראיות, בפתח הדברים, הודעות הנאשם הוגשו בהסכמה. הנאשם מודה שהוא העביר חשבוניות מנופחות לשיטתו ברף של כ-20% לטענתו. טענת ההגנה מן הצדק נדחתה לעניין ההבחנה בין חשבוניות פיקטיביות לחשבוניות זרות. אף אם מדובר בחשבוניות אלה הרי שמדובר בחשבוניות שאינן תקינות. כל אדם במדינת ישראל מחויב לנהל ספרים, לא קיים אדם שיש לו מערכת ספרים לעניין מס הכנסה ומערכת ספרים שונה לעניין המע"מ, גם חברי מנהל מערכת ספרים אחת. מעבר לזה, תקנות מע"מ לעניין ניהול ספרים מפנות לתקנות מס הכנסה ואומרות בסעיף 1, מצטט. כך שלטעון שיש מערכת ספרים שונה שהנאשם לא נחקר עליה? הנאשם נחקר על מערכת עובדתית אחת, בין אם לא אמרו לו שהוא מואשם בעבירות מע"מ והוא מואשם בעבירות מס זה לא רלוונטי, די בכך שיש ראיות דלות לכך שהנאשם מנהל מערכת ספרים שאינה תקינה הן לעניין המס והן לעניין המע"מ. הנאשם נחקר על העובדות, גם אם החוקרים לא אמרו לו, שהוא נחקר על עבירות מע"מ.

בחקירתו של מר בוזגלו, אני מפנה את ביהמ"ש לעמ' 28 שורות 15-16 לעמ' 29 שורה 15 ושורה 30. מר בוזגלו אמר בפירוש שמשרדו מגיש דוחות גם לעניין מע"מ כאשר הוא נוקט בשם המפורש מע"מ מיוזמתו החופשית.

טענת חברי לעניין היותה עדות שמועה אומנם יפה ושובה את האוזן אך היא נדחתה מספר פעמים בפסיקה כדוגמת טענת ראש מעבדה אשר להבורנטית אשר בודקת את הדם בתיק תאונת דרכים לדוגמא לא מגיעה לעד, מגיע אחראי המעבדה הוא מעיד על הניהול התקין, הפעילות של החברה/ מעבדה ואין נדרש להביא כל אחד ואחד מהעובדים.

הגב' אתי נמיר שהעידה כאן היום גם היא בהסתמך על עדותה טענה בפירוש שהיא הגישה בעצמה דוחות למע"מ, הרי שלטעון שהדוחות הוגשו אך ורק למס ההכנסה ולא למע"מ זה לשים ידיים על העיניים. הגב' נמיר בעדותה ברשויות המס העידה שהיא מגישה דוחות חודשיים לרשויות המס. מס הכנסה מוגש על בסיס שנתי בעוד שמע"מ מוגש על בסיס חודשי או דו חודשי. מעבר לזה אפנה את ביהמ"ש להנחת היסוד, כל חשבונית שמוצאת בשוק מנותן החשבוניות ומקבל החשבונית המטרה הבסיסית שלה הינה מע"מ, לצורך כך נועדו החשבוניות. במס הכנסה מהוות החשבוניות אינדיקציה בלבד ועל כן לפעמים כאשר עושים תיאום הכנסות כמו שקרה פה משתמשים בהם לצורך כך. גם הכרטסות, ניתן לראות שבכרטסות אל מול החשבוניות מופיע הסכום הכולל כולל המע"מ, כך שברור שמנהלי החשבונות/ רו"ח אשר בחנו את החשבוניות אות

<#3#>

החלטה