בפני תביעה כספית ע"ס 83,520 ₪ ותביעה שכנגד ע"ס 506,700 ₪.

בתביעה דנן: התובע והנתבע שכנגד (להלן: "בראל"), הנתבע והתובע שכנגד (להלן:" כהן").

תמצית טענות התביעה

1. הצדדים הינם עורכי דין והייתה בניהם היכרות קודם להתקשרות ביניהם נשוא תביעה זו, כן הייתה היכרות בין ארבל לאחיו של כהן, עו"ד איתן כהן, (להלן: "איתן"). טרם הדיון שהיה קבוע בתיק בין כהן ואשתו בבית המשפט לענייני משפחה, פנה כהן באמצעות איתן אל בראל וביקש ממנו לייצגו. הצדדים נפגשו, כהן אישר את הייצוג וביקש שבראל ייצגו כדלקמן: בעניין פירוק שיתוף בבית המגורים המשותף, שבראל יתמנה ככונס נכסים למימוש הבית בעניין חלוקת התמורה ובסכסוך הגירושין עם מי שהייתה אשתו גב' אריאלה כהן, (להלן: "אריאלה") כולל ענייני ילדיהם הקטנים, ובבית המשפט לענייני משפחה בחדרה. כהן ואיתן מסרו לתובע שהיה ניסיון הידברות עם אריאלה שלא צלח .

2. בפגישה הראשונה ביקש כהן מבראל לפעול למינויו ככונס נכסים, למכירת ומימוש בית המגורים בבנימינה שהוערך ע"י כהן, שהינו גם שמאי מקרקעין, בסך 3.600,000₪. סוכם ששכרו של בראל ככונס יהיה 2% +מע"מ, שישולם בעת קבלת תמורת המכירה ולאור ההיכרות הטובה בין הצדדים, ההסכמות לא הועלו על הכתב.

בישיבת ביהמ"ש לענייני משפחה ביום 1.11.10 מונה בראל ביחד עם ב"כ של אריאלה, ככונס נכסים על הבית. כהן התמקד במכירת הבית בכינוס נכסים מידי, והתעלם משאר ההליכים המשפטיים. טוען בראל שמכירת הבית בכינוס עשויה הייתה לחוב במיסוי מקרקעין גבוה, לאור הערכת שווי הבית על ידי כהן והיה צורך למצוא פתרון מתאים. לטענת בראל, באופן מפתיע, ביקש כהן שביצוע הכינוס יושהה מס' חודשים בטענה, שכשמאי מקרקעין הוא רוצה לבדוק את היבט המיסוי וביום 23.12.10 הגיש כהן בקשה למנות את ב"כ הצדדים ככונסי נכסים למכירת הבית.

3. בראל שדאג לאינטרסים הכלליים והכוללים של כהן, סבר שיש לפעול לא רק ככונס נכסים, אלא להגיע להסכם גירושין כולל בכל הסכסוך בין בני הזוג והמליץ כך לכהן, אשר הסכים להצעת בראל להגיע להסכם כולל, ואף הסכים להתעלם מהלחצים שהופעלו עליו בעניין זה על ידי איתן ואמו. למרות שסוכם ששכרו של בראל ייגבה רק ממימוש הבית ככונס נכסים, הסכים כהן שבראל יטפל בכל המחלוקות בין בני הזוג, כולל הילדים, מזונותיהם, מדור, פירוק שיתוף, זכויות רכושיות ועוד. בראל טוען, שטיפל בתיק של כהן באופן מקצועי ובמסירות, ולאור מאמציו נחתם הסכם גירושין כולל, שאושר בביהמ"ש לענייני משפחה ביום 6.2.11 והצדדים התגרשו בבית הדין הרבני.

4. טוען בראל שגם לאחר חתימת ההסכם פעל לסיום המחלוקות והסכסוכים למען הילדים, ולאחר חתימת הסכם הגירושין, הודה כהן לתובע על פעולותיו וגישתו המקצועית. בעקבות ההסכם רכשה אריאלה את חלקו של כהן בבית המגורים, וכל תהליך המכירה, העברת הזכויות והמשכנתא, לוו על ידי בראל שפתח חשבון נאמנות לצורך קבלת צרכי כספי התמורה. את כספי תמורת המכירה הראשונים העביר בראל לכהן והמתין לגביית שכרו מכספי התמורה האחרונים. לבקשת כהן הסכים בראל להפחית את שכר טרחתו והעביר לנתבע את יתרת סכום התמורה בהפחתת שכר טרחתו, כפי שסוכם בניהם טלפונית ומיד לאחר מכן קיבל מכתב מכהן בו הוא בא בטענות לגבי הפחתת שכר טרחתו .

טוען בראל שכהן התחייב לשלם לו את שכרו בהתאם למוסכם בשיעור 2% +מע"מ מהשווי של 3,600,000 $, דהיינו 83,520 ₪ כולל מע"מ. לחילופין זה השכר הראוי המגיע לו ובנוסף מגיע לו שכר ראוי עבור מכלול הטפול הנוסף .

תמצית טענות ההגנה:

5. בתחילת הסכסוך המשפחתי בין כהן לאריאלה יצג את כהן עו"ד פיליפ פיינברג וכהצעת איתן, כהן פיטר אותו, ובראל הופיע לדיון בתיק כסיוע בלבד וכהן הסכים. בין הצדדים לא נערכה כל פגישה או שיחה בעניין שכ"ט ובדיון הראשון בביהמ"ש לענייני משפחה, בראל הציג עצמו כמסייע. בדיעבד הסתבר לכהן שקיימת מסכת התחשבנות בין בראל לאיתן ולטענתו, בראל פעל משיקולים זרים והסב לכהן נזקים בשיעור של 1.500,00 ₪. בראל האיץ בו לסגור את התיק ולהגיע להסכמות, תוך שהציג לו מצגים משפטים מטעים בדבר סיכויי תביעתו לגבי איזון המשאבים ובית המגורים, והסתבר לו שבראל אינו מומחה בתחום דיני המשפחה, וגרם לו נזק. בראל לא הכיר את מהות הסכסוך עם אריאלה, כהן לא ביקש למנות את בראל ככונס נכסים ולא העריך את בית המגורים בסך 3,600,000₪ כיוון שידע שערכו 5,000,000₪ במכירה ב-3 חלקים. כהן טוען שהוא לא נתן הוראה למינוי בראל ולמימוש ומכירת הבית. לגרסתו, אם פירוק השיתוף היה בעין, כהן היה מקבל תמורה כפולה בעד זכויותיו.

6. לטענתו, הוא לא סיכם עם בראל בעניין שכר הטרחה ומעולם לא הסכים לשלם לו שכר טרחה ובראל טען בפניו שהוא מקבל את כספו מאמו של כהן. רק בדיעבד התברר לכהן שקיימת מערכת קשרים בין איתן לבראל, שהוסתרה מכהן.

כהן טוען שהוא זה שטען בדיון בביהמ"ש לענייני משפחה ולא בראל וביהמ"ש נתן לכהן וגרושתו ארכה של 3 חודשים למכירת הבית ללא כונס וקבע שפעולת הכונסים תחל לאחר 3 חודשים. בראל לא הכיר את התיק, לא השקיע בו עבודה, הפעיל על כהן לחצים לסיים את התיק בפשרה תוך גרימת נזקים, פעל על דעת עצמו תוך ניצול מצוקת כהן, בעוד שאריאלה קיבלה את כל שדרשה כיוון שבראל לא דאג כלל לאינטרסים שלו. לטענת כהן, בראל עשה זאת כדי לקבל את שכר טרחתו במהירות האפשרית, ההסכם שנחתם מהווה פגיעה חמורה בזכויותיו ונגרם לו נזק בסך 1,500,000 ₪ כאשר בעת חתימת ההסכם לכהן לא היה שיקול דעת. בראל לא היה מעורב בהליכי מימוש ההסכם למעט פתיחת חשבון נאמנות והוא לא דרש שכ"ט כי לא נקבע כזה.

בסיכומו של יום נקבע שכהן יקבל 650,000 ₪ זאת כאשר שווי בית המגורים היה 5,000,000 ₪. כן הייתה תביעה לאיזון משאבים בהיקף של 1,00,000 ₪ ובנוסף, כהן נדרש לשלם כ- 7,000₪ מזונות.

התביעה שכנגד:

7. כהן הגיש נגד בראל תביעה שכנגד ע"ס 506,700 ₪ .

לטענתו, אריאלה נטלה 190,000 ₪ מכספי משכנתא שיועדו להחזר חובותיו וגרמה לו לנזק כלכלי

קשה מה שגרם ביניהם לקרע, ולא היה באפשרותו לשלם שכ"ט עו"ד. טרם הדיון שהיה קבוע ליום 1.11.11 הציע לו איתן שבראל ייצגו כחבר וכסיוע בלבד וכך גם נכתב בפרוטוקול. בדיון החליט בראל להתמנות ככונס נכסים, למרות שתפקידו היה סיוע בלבד, והמינוי היה אמור להיכנס לתוקף בחלוף 3 חודשים שניתנו לבני הזוג למכירת הבית. בראל לא גילה לכהן שיש התחשבנות בינו לבין איתן , מה שהוביל לכך שאיתן המליץ שבראל ייצגו בהליך, ובראל פעל לאורך כל הדרך בניגוד אינטרסים לזה של כהן. בראל שכנע אותו לחתום על הסכם הגירושין, אגב הצגת מצגים מטעים.

8. לטענת כהן, התביעה לפירוק שיתוף נולדה כיוון שבית המגורים נרכש מכספו, התביעה לאיזון משאבים הייתה למחצית עלויות הכשרת אריאלה בתחום שיקום הפה לרבות מוניטין, וכן אובדן מוניטין בהיקף של כ- 1,000,000₪ שנגרם לתובע כיוון שטיפל בילדיו ולא פיתח את עבודתו, תביעה לגבי חובות משותפים בסך 380,000 ₪ ותביעה למחצית המשכנתא בסך של 95,000 ₪.

בתביעה הוערך הבית ב 3,000,000₪ שהתבסס על חוו"ד שמאי ולאחר הדיון ביום 1.11.10 הוא קיבל הצעה למכירת הבית בסכום של 3,600,000₪. לאחר הגשת התביעה הודיעה אריאלה שהיא תרכוש את הבית. בראל שכנע אותו לוותר על דרישתו למכירת הבית בעין ולהעדיף את מכירתו הבית לאריאלה, תוך שהציג מצג משפטי רשלני וטענה שהדיון ייקח שנים. לראיה, כ-8 חודשים לאחר שהנכס נמכר לאריאלה היא הציעה אותו למכירה בסך של 5,500,000₪.

9. טוען כהן שבהסכם הגירושין הוא ויתר על מכלול טענותיו וזכויותיו, קוזזו מזכויותיו אגרות והיטלים, ההסכם נחתם בפגישה שלא הייתה מיועדת לחתימה, אלא למו"מ, והוא נחתם מאחר שבראל האיץ בו לחתום עליו. לדבריו, הוא היה אז במצב כלכלי ונפשי קשה, בראל לא ניהל למענו כל מו"מ רציני ונקבעו שעליו לשלם מזונות גבוהים יחסית להכנסתו. לטענתו בראל ידע על הנסיבות הכלכליות והנפשיות של כהן וחומרת מצבו, ניצל את מצוקתו והאיץ בו לחתום על ההסכם. בראל התרשל בענייניו, כולל באי סגירת את תיק ההוצל"פ שפתחה אריאלה על סך 19,822 ₪ ואף לא דאג לחייב את אריאלה לסגור התיק שהגיע לסך 194,000 ₪. בראל נמנע מלבקש מביהמ"ש למנות שמאי מקרקעין כדי שיישום את שווי הבית, גרם לכך שהוא לא קיבל משמורת משותפת על ילדיו ונתן לו ייעוץ כושל בעניין מזונותיו. בראל לא עמד על כך שאריאלה תשלם חלק מהמשכנתא, הוא הסכים לקיזוז כספים ע"י אריאלה במסגרת התחשבנות ואיזון, כולל מיסוי, למרות שהעסקה לא הייתה מחויבת במס, קיזוז חלק ממדורם של הילדים, ויתור על זכויותיו במיטלטלין, ויתור על נכסי הקריירה של האישה, השתתפותה בחובות שונים ותשלומי איזון משותף.

10. כהן טוען שהנזק המצטבר שגרם לו בראל 1,619,000 ₪ כמפורט: 700,000 ₪ הפרש שבין שווי חלוקה בעין לבין ההסכם בעניין מכר דירת המגורים, 550,000 ₪ איזון משאבים בגין הכשרת אריאלה, מחצית מהחובות בסך של 190,000 ₪, מחצית מכספי המשכנתא שלקחה אריאלה 95,000 ₪ וחיוב במזונות במשך 7 שנים 84,000 ₪. לטענת כהן, חלקו של בראל בגרימת הנזק הינו 30% שמהווים 485,700 ₪ ובנוסף, עליו להשיב 21,000 ₪ שנטל מכספי הנאמנות.

כתב הגנה שכנגד:

11. בראל טוען, שכהן ואיתן פנו אליו כדי שיתמנה ככונס נכסים לבית המגורים של כהן ואריאלה והוא עשה זאת במקצועיות רבה. כהן לווה לאורך הדרך באיתן שהינו מומחה בדיני אישות. כהן ואיתן בחנו היטב את כל ההליכים שנוהלו ע"י בראל ואת המסמכים שנחתמו ע"י כהן והיו מעורבים בכל הליכי המו"מ. הוא נענה לבקשת כהן וייצג אותו בהליכים אחרים מול אריאלה, כדי להביא להסדר כולל של הסכסוך ביניהם. הוא פעל עפ"י הנחיות כהן ואיתן, ניהל מו"מ ממושך ומקצועי עם ב"כ של אריאלה והגיע עמו להסכמות ולחתימה על הסכם הגירושין. כהן היה מאוד מרוצה מהסכם הגירושין וממכירת חלקו בבית המשותף לאריאלה, מה שהביא לחיסכון במיסים.

12. לאחר שעבודתו הושלמה בהצלחה, בחר עו"ד כהן לא לשלם לבראל את שכר טרחתו, כפי שסוכם ביניהם. כהן היה מעורב בכל הליכי המו"מ ובשליטה מלאה, קיבל החלטות מושכלות, רצה לחתום על ההסכם שגובש, חתם עליו, התייצב לדיונים, אישר את ההסכם תכנו ומשמעותו, היה שבע רצון מתוצאות המו"מ וההליך המשפטי ונתן הוראות לבראל. לטענת בראל, כהן אינו מסכן ו/או חסר יכולת ו/או חסר תובנות. הוא היה בשליטה מלאה לכל אורך ההליך, לא היה במצוקה נפשית, פעל כפרקליט מנוסה ושמאי מקרקעין מומחה. כהן קיבל החלטות כלכליות וכספיות, קבע את סכומי המזונות, נתן הוראות ושיבח והתפעל מעבודת בראל. כהן נשאל ע"י השופט בביהמ"ש למשפחה להסכמתו לתנאי ההסכם ואישר אותם ללא השגה וביהמ"ש לענייני משפחה אישר את ההסכם.

13. אין כל אמת בטענת כהן, שבראל פעל כחבר מסייע, כיוון שלא דובר בכתיבת מכתב גרידא, אלא בייצוג אינטנסיבי שארך חודשים, הושקעה עבודה רבה ומאומצת ואין מדובר בטיפול חברי. בין הצדדים סוכם ב אופן ברור שאינו משתמע לשתי פנים שישולם לבראל שכ"ט. בישיבת ביהמ"ש לענייני משפחה, הודיע בראל שהגיע כמסייע, כיוון שאמר לכהן ולאיתן שהוא מבקש לשקול את הייצוג, מה עוד שכהן לא החליט אז לעניין הכינוס, הוא סבר שישיג קונה וביקש לעכב את הכינוס. משהוסכם שבראל ייצג בתיק לצורך מינויו ככונס נכסים, הוסכם על שכ"ט בשיעור 2%.

בראל, אשר חוזר על כל המפורט בתביעה שהגיש מוסיף, שבתקופה הרלוונטית אריאלה נקטה בהליכי הוצל"פ עקב אי תשלום מזונות, כולל פקודות מאסר, וכהן ביקש ממנו לפנות לעוה"ד של אריאלה כדי להשהות הליכים אלו והא נענה לבקשתו. בראל השיג לכהן את הסכם הגירושין שהיה לשביעות רצונו ובמסגרתו בוטלו כל ההליכים המשפטיים נגדו. לטענתו, הוא ניהל מו"מ אינטנסיבי ומקצועי טרם חתימת ההסכם, בראל מעולם לא ביקש ממנו משמורת משותפת על ילדיו, כהן הוא שאישר את סכומי המזונות שנקבעו ובראל פעל למכירת הבית לבקשתו של כהן.

בראל מפרט בתצהירו, כי 3 שנים לאחר שניתן להסכם הגירושין תוקף של פס"ד, כהן הגיש בקשה לסעדים זמניים, כולל ביטול חלק מהסכם הגירושין, בהן הוא מגולל טענות קשות נגד בתיהמ"ש בישראל. אריאלה הגישה בקשה לסילוק על הסף שנתקבלה וכהן הגיש ערעור שנדחה.

דיון

בתביעות דנן יש לקבוע האם על כהן לשלם לבראל את שכה"ט הנדרש והאם כטענת כהן, בראל התרשל בייצוג וגרם לו את הנזק הנתבע על ידו.

עדויות

14. בראל העיד בחקירתו שקרא את המסמכים הקשורים בתביעה שקיבל מכהן והיה עמו בקשר יומיומי, כולל שיחות עם איתן ואמו של כהן. הוא ניהל עשרות שיחות עם עו"ד דבירי- ב"כ אריאלה והוחלפו טיוטות ופקסים רבים עם עו"ד דבירי וכהן. לכל אורך הדרך הוא וכהן שוחחו על נושאים נוספים כגון, תיק ההוצל"פ, הוא התכתב עם ב"כ האישה ודן בפערים בין בני הזוג, הוחלפו טיוטות ההסכם והתיק כלל עשרות מסמכים. בתביעה דנן הוא עותר לתשלום שכ"ט רק ככונס נכסים בגין מכירת הדירה, ואינו דורש שכ"ט עבור הטיפול המשפטי בנושאים נוספים.

בדיון הראשון הוא הגיע במטרה להתמנות ככונס, הנתבע בחר לטעון בעצמו ושבראל יעסוק בנושא הכינוס וינסה לעכבו ולכן בראל אמר שבא לדיון כמסייע. הוא לא הסדיר את הייצוג, ולא רצה להירשם כמייצג בכל התיקים האחרים, שלגביהם לא סוכם שכ"ט. כהן חשש שביהמ"ש ימנה כונס חיצוני ולכן רצה שבראל ייצגו לנושא זה. הבית נמכר בסך 3,600,000₪, חלקו של כהן הינו מחצית, דהיינו 1,800,000₪ ומסכום זה מגיע לו 2%.

15. לדבריו, כהן משמש גם כשמאי מקרקעין והתנגד להכנסת גורמים חיצוניים לתיק, כדי שתהיה

לו שליטה, הוא קבע את המחיר והביא את המוכר עם הצעת ההסכם. בראל פתח חשבון נאמנות

אליו הועבר חלק מהתמורה השייך לכהן, והעביר לכהן את התשלום הראשון, התשלום השני עבר

ישירות לכהן ולא דרך חשבון הנאמנות. כאשר הגיע התשלום האחרון הוא התקשר לכהן ואמר לו

שהוא מתכוון לקזז מהסכום את שכ"ט, כהן העלה טענות וביקש הנחה, וארבל היה מוכן להסתפק

ב- 1% אך לבסוף סוכם על 18,000,000₪ +מע"מ ובראל העביר לכהן את הסכום בניכוי הסכום

שהוסכם. יום לאחר מכן הוא קיבל מכתב בו כותב כהן שהסכום קוזז ללא הסכמתו.

16. בראל העיד שכל מה שנכתב בהסכם היה עפ"י רצונו של כהן, שפחד מתביעת "הכתובה" וכהן

שלט באופן מוחלט בהסכם ובסכומים. המו"מ עם עוה"ד של אריאלה החל לאחר הדיון בביהמ"ש

לענייני משפחה, כהן הודיע לו ש"סגר" עם אריאלה את נושא המזונות והמשמורת ובהסכם

נרשמו הסכומים שהוא החליט עליהם. כהן כשמאי מקרקעין, קבע את שווי הבית בסך 3,600,000 ₪

וסרב לחוות דעת מקצועיות. כהן לא אמר לו שהוא בטיפול פסיכולוגי, כהן היה חד וערני ושלט

באופן מוחלט בפרטים. הוא ידע הכל, הסכים הוביל, הדריך, נתן הוראות ופעל בצורה רצונית מובנת

ומוסכמת ואיש לא אילץ אותו או הכריח אותו ומעולם לא שידר אותות מצוקה וכל טענותיו בעניין

זה הזויות. כהן ואחיו קראו את ההסכם שהיה סביר מאוזן.

17. עו"ד דבירי אברהם ב"כ אריאלה בעל רישיון עו"ד 43 שנה מאז שנת 1976 ומתמחה בתחום

המשפחה, העיד לגבי טיוטת ההסכם, שכדרכם של תיקי משפחה יש לכל אורך ההתנהלות ניסיון

להגיע להסכם . עד שבראל נכנס לתמונה לא הייתה כל טיוטה ממשית בנוגע להסכם. היו דיבורים

על עקרונות שלאחר מכן כהן ואיתן חזרו בהם והצדדים לא הגיעו להסכם. כשבראל נכנס לתמונה,

דובר על עקרונות ההסכם ונערכה טיוטה שהועברה לבראל. היו לו השגות, כל אחד עשה ויתורים

ונחתם ההסכם. לדבריו "חד משמעית" כהן לא היה נתון במצב נפשי קשה ולא נכון שהיה לא

כשיר ולא יכול היה לקבל החלטות והוא היה מיוצג לאורך כל ההליכים על ידי עורכי דין. עו"ד

פיינברג, אחיו, הוא עצמו ובראל. עו"ד דבירי הסביר שבבימ"ש למשפחה, להבדיל מבתימ"ש

אחרים, טרם שמאשרים הסכם, השופט רוצה להשתכנע שהצדדים עשו את ההסכם מרצונם הטוב

והבינו את משמעותו ותוצאותיו. כך התנהל ההליך במקרה של כהן ואשתו וביהמ"ש שוכנע

שההסכם נעשה ללא לחץ והצדדים מבינים את משמעותו ותוצאותיו.

18. עו"ד דבירי העיד ש- 3 שנים לאחר שההסכם בוצע, כהן הגיש תביעה לביטולו. ביהמ"ש

למשפחה דחתה על הסף את התביעה וכהן הגיש ערעור, וטען למצבו הנפשי בעת עריכת ההסכם

וביהמ"ש דחה את הערעור גם לגבי נקודה זו. לדבריו, ההסכם הוא מאוזן לחלוטין, לגבי הבית

בבנימינה נקבע שיאוזן חצי חצי בין בני הזג והמזונות פחותים ממה שנקבע בהסכם ומאלה

שנקבעו בהחלטה הזמנית, לכל היתר יש איזון בהסכם שמתייחסים גם לחוב המזונות שכהן לא

שילם, לחובות בבנקים והכל אוזן בצורה שווה ולא יכול להיות יותר הגון מהסכם כזה. כהן

הסכים שהילדים יהיו במשמורת האם עם הסדרי ביקורים. כהן רצה למכור את הבית בחלקים

אך ביהמ"ש קבע שהבית יימכר כיחידה אחת. לפי דו"ח שמאי שהיה להם לפני שנים הבית

הוערך ב-3,600,000₪ כאשר דובר על מכירת הנכס. כהן טען ששווי הבית 3,600,000₪, אריאלה

הייתה מוכנה לרכוש במחיר זה וכהן הסכים.

19. כהן העיד בחקירתו, שעד לכניסת בראל לתיק כמסייע הוגשו הרבה בקשות ביניים. לגרסתו, הוא לא היה כשיר לקבל החלטות, אמנם אין לו חוו"ד מומחה, אך לטענתו, יש לו תשתית ראייתית למכביר בתצהיריו לרבות ביקורים אצל פסיכולוג ומחלת סכרת. באותם זמנים המשיך לעבוד, כדי להיחלץ ממצבו, כולל חובות וצווי מאסר. הנזק שנגרם לו החל 14 חודשים קודם לכן טרם שבראל נכנס לתמונה. ביהמ"ש משפחה לא נתן סעדים, מצבו הדרדר נפשית וכלכלית, הוא חדל מלייצג חלק מלקוחותיו. אז התייעץ עם בראל כחבר, הוא לא רצה כסף וקיבל 1,000₪ לדיון. לדבריו, בשלב חתימת ההסכם בראל ניהל את הדברים, כהן חשב שזה מתואם עם אחיו, ורק בדיעבד הסתבר לו

שלא כך היה. אחיו ראה את ההסכם לאחר שבועיים וראה שההסכם נוגד את החוק.

לדבריו, בראל ייצג אותו במישור הפורמלי, ומהות היחסים זה היה על בסיס חברי.

כהן אישר בחקירתו שקיבל עותק מטיוטת הסכם הגירושין לפני שחתם עליו, היו לו הרבה הערות

לגביו, אמר שההסכם סביר והוא חתם עליו.

התביעה שהגיש בראל נגד כהן:

20. תביעה זו הוגשה לתשלום שכ"ט עבור שירותים משפטיים שלטענת בראל נתן לכהן לבקשתו,

כהן הינו עו"ד ושמאי מקרקעין, אשר אחיו הינו עו"ד המתמחה בדיני משפחה, ובעבר, שכר חדר

במשרדו של בראל. כהן לא הביא לעדות את אחיו, אשר לטענת בראל שלא נסתרה, ליווה את כל

ההליך שהתנהל בין כהן לאריאלה, קרא את הסכם הגירושין, ויכול היה לתמוך בגרסתו של כהן ,

מה עוד שלטענת בראל, איתן הוא זה שקישר בין הצדדים.

וכבר נקבע כי "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד... ככלל,אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...". (ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655.

21. לטענת כהן , בראל התגייס לסייע לו כחבר, כפי שייצג אותו קודם לכן עו"ד פיינברג, ואיתן הציג

בפניו את בראל, כמי שלאור היחסים החבריים יסייע ויופיע בדיון כמסייע כפי שהוצהר לפרוטוקול

הדיון. לטענת כהן, הוא זה שטען בדיון בפני בית המשפט.

במחלוקת המשמעותית בשאלה זו, האם בראל הופיע כמסייע או כעו"ד שמגיע לו שכ"ט, איתן

הוא הדמות המשמעותית שיכולה הייתה לשפוך אור, בשאלה אם בראל התנדב לסייע לכהן.

עוד אציין שבס' 18 לכתב ההגנה סתר עצמו כהן, כאשר באחת טען שלא הסכים לשלם לבראל

שכ"ט, ובשנייה, באותו סעיך טען כהן שכאשר שאל את בראל לעניין הייצוג, הוא השיב לו שאמו

של כהן משלמת את שכה"ט.

22. אני מקבלת את גרסת בראל וקובעת שסוכם שישולם לו שכר טרחה ואין מדובר בהתנדבות,

בראל ניהל עבור כהן את כל מסכת הגירושין, כולל ההסכם, המזונות, משמורת ילדים ונושאים

נוספים. כך גם העיד עו"ד דבירי אשר ייצג את אריאלה. מעדותו של עו"ד דבירי עולה שבראל ביצע

פעולות משמעותיות רבות ולאורך זמן עבור כהן ורק כשבראל החל לייצגו, התקדם המו"מ בין בני

הזוג והוכנו טיוטות להגעה להסכם גירושין, שכאמור, כלל את כל המחלוקות בין כהן לאריאלה ואין

מדובר בייצוג חד פעמי בבית המשפט לענייני משפחה. מדובר בהתנהלות משפטית ממושכת, כפי

שתואר על ידי התובע ועו"ד דבירי, בניהול מו"מ ארוך עד לסיומו. אני מקבלת את גרסת בראל, לפיה

הוא ייצג את כהן בעניין פירוק שיתוף בבית המגורים המשותף, מונה ככונס נכסים למימוש הבית

וחלוקת התמורה, ניהל מו"מ ממושך בעריכת וחתימת הסכם הגירושין שכלל את כל הסכסוכים בין

כהן לאריאלה, וכן עסק בהעברת התמורה לכהן ובסגירת תיק ההוצל"פ שפתחה גרושתו לתשלום

המזומנות. הראיה לכך הינה בין היתר העובדה שכספי תמורת מכירת מחצית הדירה לגרושתו של

כהן הועברו לחשבון נאמנות שפתח בראל, שטיפל בנושא המשכנתא והעביר את הכספים לכהן.

23. אני מקבלת את גרסתו של בראל שלאור יחסי הידידות עם עו"ד איתן כהן לא הועלה הסכם

כתוב, וששכר טרחתו היה אמור להיות משולם בסוף ההליך כפי שנהוג בתשלום לכונסי נכסים.

כהן לא טען ובוודאי שגם לא הוכיח, שהוא שחרר את בראל מהייצוג, או בא בטענות בהקשר עם

הייצוג. כהן לא הוכיח את טענתו שלבראל היה אינטרס לייצגו כדי "לסגור", ו/או התחשבנות עם

עו"ד איתן כהן. גם לצורך הוכחת גרסתו זו של כהן, היה עליו להעיד את אחיו.

בראל הוכיח את תביעתו במסמכים ובין היתר בקשות לבית המשפט למשפחה, בקשות למנות את

ב"כ בני הזוג ככונסי נכסים למכירת הבית בצירוף תצהיר של כהן שמאשר את הסכמתו למינוי

כונס נכסים.

24. כהן לא הוכיח את טענתו לרשלנותו של בראל . הוא לא הוכיח שהמו"מ להסכם נעשה בחטף,

ועו"ד דבירי העיד על מעורבותו הרבה של בראל במו"מ הארוך שהתנהל חודשים. כהן לא הוכיח

שהוא לא היה כשיר בעת ניהול המו"מ ו/או חתימת ההסכם ו/או בכל שלב מהשלבים בו בראל ייצגו,

גם לעניין זה היה עליו להעיד את איתן, אמו ו/או מומחה שיקבע את אי כשרותו. להזכירנו, כהן

העיד שהוא המשיך לעבוד לאורך כל התקופה וייצג לקוחות בעבודתו המשפטית אם כי לטענתו שלא

הוכחה, הוא ויתר על חלק מהלקוחות. הוא לא העיד ולו לקוח אחד שסירב לייצג. אני מקבלת את

טענת בראל שלאור העובדה שכהן גם שמאי מקרקעין הוא סרב למנות שמאי מקרקעין.

25. כהן לא הוכיח ולו בבדל של ראיה שהיה במצב נפשי קשה. מהעדויות שהובאו בפני עולה שהוא

נטל חלק משמעותי ודומיננטי במו"מ הכולל עם אריאלה, וביחד עם איתן היה מעורב במסמכים

ובניסחום. כהן לא העיד גורם רפואי שיתמוך בטענתו זו ואני דוחה של טענתו של כהן שחתם על

ההסכם תחת לחץ במצב נפשי קשה. מדובר בעורך דין שעל פי עדותו ייצג באותו זמן לקוחות,

ניהל עסקאות נדל"ן, לא הפסיק לעבוד כעו"ד המייצג אחרים, אחיו עו"ד העוסק בדיני משפחה

ולטענת בראל שלא נסתרה ליווה את התיק לאורך ההליך , קרא את ההסכם, וידע כל דבר.

יתרה מכך פסה"ד שנתן תוקף להסכם בין בני הזוג ביום 6.2.11 קובע במפורש כי הוא ניתן, לאחר

שביהמ"ש שמע את הצדדים ושוכנע כי ההסכם נעשה מרצונם החופשי ללא לחץ והם מבינים את

משמעותו. בנוסף כהן ערער על פסק הדין של ביהמ"ש לענייני משפחה בחדרה, הערעור נדחה

ונדחתה גם טענתו שהוא נעדר שיקול דעת.

משכך אני מקבלת את גרסת בראל שההסכם נעשה על דעת כהן בהסכמתו לאחר שבחן אותו, את

מהותו ואת תוצאותיו.

26. בהערת אגב אעיר, שגם אם הייתי מוצאת, מה שלא כך, שלבראל הייתה טעות בשיקול דעת

משפטי, אין מדובר ברשלנות.

לאור המפורט אני מקבלת את התביעה וקובעת שעל כהן לשלם לבראל, את הסכום שסוכם

ביניהם לפי 2% מסך 3,600,000 ₪ שהוא 72,000 ₪ בצירוף מע"מ.

למעלה מן הצורך אציין שגם אם היה נדרש לפסוק לעו"ד בראל שכר ראוי, סכום זה הינו ראוי

וסביר בתמורה לעבודה שבצע בראל.

התביעה שהגיש כהן נגד בראל

27. לטעת כהן, עפ"י יעוץ משפטי הכושל שקיבל מבראל הוא שוכנע שעליו לוותר על כלל רכושו

וזכויותיו עפ"י דין בהיקף של כמיליון וחצי ₪, כאשר אילו היו נמשכים ההליכים, הוא יכול היה

לקבל את כל זכויותיו עפ"י דין. לטענת כהן, יש לבחון את פעולותיו של בראל כעו"ד לענייני משפחה

סביר שזהו מבחן אובייקטיבי של הייעוץ המשפטי שהעניק לו בראל אל מול התוצאה אילו היה

מייצג אותו עו"ד סביר העוסק בענייני משפחה, לרבות סיכויי ההצלחה .

בסיכומיו מפרט כהן מה שהוא מכנה "מושכלות יסוד בענייני משפחה אל מול הביטוי התוצאתי

של הליכי הגירושין". לגרסתו, "אין חולק כי הסכם הגירושין אינו סביר, אינו מידתי, אינו מאוזן

וכי בגדרי הסכם הגירושין הת"ש ויתר ו/או הסכים לוותר על זכויותיו עפ"י דין, עפ"י עצת

הייעוץ המשפטי שקיבל".

בניגוד לטענות המועלות בסיכומי כהן, לא מצאתי כל הודאה מטעם בראל שידע על לחץ נפשי של

התובע ו/או שהוא ייעץ לו ייעוץ פזיז ורשלני ו/או שכפה על כהן את תנאי הסכם הגירושין ו/או

שבראל הודה שלא בחן סוגיות משפטיות לעמקן, ו/או שבראל הודה בעריכה רשלנית של ההסכם,

ו/או שהשמיט מסמכים מהותיים מתצהירו .

28. כפי שקבעתי בס' 25 לעיל, כהן לא הוכיח ולו בבדל של ראיה שמצבו הנפשי לא אפשר לו להבין

את מעשיו ו/או שהיה בלחץ נפשי, הוא אף לא העיד לעניין זה את אחיו, עו"ד במקצועו ו/או כל גורם

רפואי. מהעדויות שהובאו בפני עולה שכהן נטל חלק משמעותי ודומיננטי במו"מ הכולל עם אריאלה

ביחד עם איתן היה מעורב במסמכים ובניסחום. אני דוחה את טענתו של כהן שחתם על הסכם

תחת לחץ במצב נפשי קשה. מדובר בעורך דין שעל פי עדותו ייצג באותו זמן לקוחות, ניהל

עסקאות נדל"ן, ולא הפסיק לעבוד כעו"ד המייצג אחרים. (עדות כהן ע' 23 ש' 31-32, ע' 24 ש' 21-

32, ע' 25 ש' 1-2, 19-21). אחיו של כהן הינו עו"ד העוסק בדיני משפחה ולטענת בראל שלא נסתרה

ליווה את התיק לכל אורך ההליך, קרא את ההסכם, וידע כל דבר. פסה"ד שנתן תוקף להסכם בין

בני הזוג ביום 6.2.11 קובע במפורש כי הוא ניתן, לאחר שביהמ"ש שמע את הצדדים ושוכנע כי

ההסכם נעשה מרצונם החופשי ללא לחץ והם מבינים את משמעותו. בנוסף כהן ערער על פסק

הדין של ביהמ"ש לענייני משפחה בחדרה, הערעור נדחה ונדחתה גם טענתו שהוא נעדר שיקול

דעת.

29. עו"ד דבירי העיד :

ש.יש טענה של עו"ד כהן שהיה נתון במצב נפשי קשה שלא היה כשיר ולא יכל לקבל הח

לטות להליך הגירושין ואתה כעו"ד ידעת על זה?

ת. חד משמעית לא. עו"ד כהן היה מיוצג לאורך כל ההליכים על ידי עורכי דין . בתחילה עו"ד פיינברג, אחיו, הוא עצמו , ואח"כ לקח את עו"ד בראל. בבית משפט למשפחה שמאשרים הסכם להבדיל מבתי משפט אחרים – בית המשפט רוצה להשתכנע שהצדדים עשו את ההסכם מרצונם הטוב ולהבין את משמעותו ותוצאותיו . וכך ההתנהל ההליך במקרה של בני הזוג ובית המשפט כתב את הפרוטקול ונכתב שהשופטת שכונעה שההסכם נעשה ללא לחץ והצדדים מבינים את משמעותו ותוצאותיו . אחרי 3 שנים שההסכם בוצע – עו"ד כהן מצא לנכון להגיש תביעה לביטול ההסכם. בית המשפט למשפחה דחתה על הסף את התביעה ועו"ד כהן הגיש ערעור בחיפה, כאשר שם טוען למצבו הנפשי בעת עריכת ההסכם ובית המשפט בחיפה דחה את הערעור גם לגבי הנקודה הזו. בבית המשפט המחוזי אמר כהן שהוא היה במצב לא טוב וחזר לעצמו רק בשנת 2014. ושאל בית המשפט מתי הגיש את התביעה נגד בראל והשיב ב2011 ובית המשפט דחה את הערעור מבלי צורך ענות על טענותיו. (ע' 17 ש'27 – 18 ש' 7).

אני דוחה את טענת כהן לפיה בעת שיוצג ע"י בראל היה במצב נפשי קשה ולחץ נפשי.

30. כהן בתצהירו, קבע לעצמו קביעות שכביכול ברור שאלה היו נקבעות בפסק דין אילו בינו לבין

אריאלה היו מתנהלים הליכים משפטיים ולא היה נחתם הסכם גירושין. אלא שאין זה המקום,

בפסק דיני זה, לקבוע מה היה נפסק בפסק דין, אילו הליך מסוים היה מתנהל.

כהן טוען בהגנתו שבראל לא עשה דבר מלבד מספר מועט של בקשות (ס' 60 לתצהירו, ס' 9

לסיכומיו) כהן טען שבראל ייצג אותו במישור הפורמאלי בלבד כחבר ולא כעו"ד מייצג (ע' 30 ש' 22,

ע' 28 ש' 23, ע' 32 ש' 9-11, ס' 5 לסיכומיו). לעומת זאת, בתביעה שהגיש כהן נ' בראל, טוען שהוא

שבראל פעל משפטית מעבר להסדר הגירושין וייצוגו בפירוק השיתוף בבית המגורים, בעניין צו עיכוב

יציאה מן הארץ, הסרת עיקולים ועוד, (ס' 35 – 41 לתצהירו כתובע שכנגד). אם כטענתו בכתב

ההגנה, בראל כלל לא ייצג אותו ולא פעל עבורו, כיצד יכול לטעון בכתב התביעה, שבראל התרשל

בייצוג וגרם לו לנזק כספי עצום.

31. כהן לא הוכיח ולו בבדל של ראיה את טענתו לרשלנות של בראל בייצוג המשפטי שנתן לו. לא

רק שכהן סתר עצמו כאשר טען שבראל כלל לא ייצג אותו אלא פעל עבורו כמסייע/ מתנדב/ חבר/ לא

באופן פורמאלי ולא נתן לו כל שרות משפטי למעט מס' פעולות, מה שסותר את טענת כהן לפיה

בראל אחראי להפסדים בכל ההתנהלות המשפטית מול אריאלה, אלא ששוכנעתי מהעדויות שהובאו

בפני, כולל עדותו של עו"ד דבירי (ע' 17 ש'19-26), שמאז שבראל החל לייצג את כהן, המו"מ בין כהן

לגרושתו התקדם משמעותית. כן שוכנעתי שכהן קבע את מתווה ההסכם, את שווי בית המגורים,

פעולותיו של בראל נבדקו, לכל אורך הדרך ובדקדקנות ע"י כהן ואחיו, (עדות כהן ע' 31 ש' 23-24).

שוכנעתי מהעדויות שההסכם בין כהן לגרושתו הינו מאוזן ואינו מקפח את כהן, (עדות עו"ד דבירי

ע' 18 ש' 10-16).

לא מצאתי כל רשלנות בהתנהלותו של בראל, נהפוך הוא, הוא קידם את מכלול הסוגיות בגירושי

כהן , לא מצאתי שההסכם עליו חתם כהן מקפח אותו, כהן חתם עליו מרצון ולאחר ששופט

ביהמ"ש לענייני משפחה אשר נתן לו תוקף של פס"ד שוכנע בכך.

אני דוחה את התביעה שכנגד.

סוף דבר

אני מקבלת את התביעה שהגיש בראל נגד כהן.

כהן ישלם לבראל שכ"ט בסך 72,000 ₪ בצרוף מע"מ ובצירוף ריבית והצמדה כדין מיום שנמכר חלקו של כהן בדירה עד לתשלום בפועל.

אני דוחה במלואה את התביעה שהגיש כהן נגד בראל.

כהן ישלם לבראל הוצאותיו בשתי התביעות ובנוסף שכ"ט בסך 50,000 ₪.

ניתן היום, ב' ניסן תשע"ו, 10 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.