זוהי תביעה לגמלת השלמת הכנסה לקצבת זקנה.

להלן עובדות המקרה:

1. סבו של התובע, מר קאסם מוחמד מוצטפא סרחאן ז"ל, היה הבעלים של חלקה 44, גוש 19142 בכפר נחף (להלן: "הסב"). מדובר בחלקה בגודל 7,094 מ"ר (להלן: "החלקה").

2. הסב הוריש קרקעות לבנו, שהינו אביו של התובע ושמו מוחמד נאסם סרחאן. הקרקע לא הועברה על שם אביו של התובע (להלן: "האב"), שנפטר בתאריך 1/7/96 (ראה מסמך נ/2).

3. התובע קבל מהחלקה הנ"ל 500 מ"ר. עד היום לא בוצעה העברה בטאבו של החלקה הנ"ל על שם התובע וגם לא ביחס לאחיו ואף אחד מהם אינו טורח להסדיר את רישום הקרקע כחוק על שמו.

4. בתחילה החלקה הנ"ל היתה בגדר קרקע חקלאית ולאחרונה שונה ייעוד הקרקע לקרקע לבניה וזאת על פי עדות בנו של התובע בבית הדין, מר ג'מאל סרחאן.

5. בנו של התובע קיבל רשות מאביו התובע לבנות דירה מעל ביתו של התובע בחלקה הנ"ל והוא בנה בשנת 1996 דירה בגודל 130 מ"ר ומתגורר בה משנת 1998. גם דירה זו לא הועברה על שם בנו של התובע, מר ג'מאל סרחאן עד היום.

הבן משלם ארנונה למועצה המקומית נחף משנת 1998.

6. התובע ובנו ג'מאל העידו בבית הדין, כי הם לא מבצעים את הרישום בטאבו של דירת ג'מאל בגלל שאין היתר בניה לדירה.

7. התובע הסביר, כי ג'מאל ביקש ממנו היתר לבנות את הדירה בקומה מעל והוא הסכים. לדבריו: "כך אנחנו חיים, שאבא ובן חיים ביחד והבן בונה מעל דירת אביו. אין לי טאבו". כן טען התובע, כי הוא מקבל גמלת הבטחת הכנסה משנת 2000 ואין לו את היכולת הכלכלית לבצע רישום של הדירה בטאבו.

8. על פי הערכת שמאית המקרקעין, הגב' פנינה נוי, היא ערכה שומה רק ל-500 מ"ר, כי על החלקה קיים מספר רב של מבני מגורים. היא ערכה שמאות רק לדירה של הבן ג'מאל וזאת רק ביחס לשווי זכויות הבניה.

על פי חוות דעתה מיום 10/3/11 (ראה מסמך נ/4), שווי זכויות הבניה של הבן ג'מאל בקומה א' הינו 150,000 ₪ נכון לחודש 2/11.

9. בתאריך 24/10/10 נדרש התובע למלא טופס שאלון נכסים, שאותו מסר לנתבע ביום 24/10/10 (ראה מסמך נ/3). רק לאחר קבלת הטופס הנ"ל נודע לנתבע, כי בנו של התובע בנה דירה מעל דירת התובע ומתגורר בה ולכן נערכה הערכת שומה בהתאם.

10. יש לציין, כי התובע קיבל, לדבריו, גמלת הבטחת הכנסה משנת 2000 ברציפות.

11. בעקבות הערכת השמאית הודיע הנתבע לתובע ביום 14/9/11 על הפסקת זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה החל מחודש 9/11 ואילך, היות והוא מקבל קצבת נכות כללית וייחס את ההכנסה הרעיונית בסך של 1,000 ₪ לחודש משווי זכויות הבניה של דירת הבן ג'מאל. לכן הכנסות התובע מגיעות לסך של 4,552 ₪, העולה על גובה הגמלה המזכה בהשלמת הכנסה והמגיעה רק לסך של 3,928 ₪ לחודש. זו הסיבה לשלילת הזכאות של התובע להשלמת הכנסה.

מכאן התביעה לבית הדין.

לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:

12. התובע מבקש כאמור לקבל השלמת הכנסה מהנתבע. ב"כ הנתבע טענה בבית הדין, כי הקרקע היא בבעלות התובע ומדובר בנכס שירש מאביו והסדיר את חלוקת הקרקע עם שני אחיו. לכן, כל עוד לא נעשתה פעולה של העברה מסודרת של הקרקע בטאבו על שם התובע והעברת הדירה בקומה א' על שם בנו ג'מאל, בדין מייחס הנתבע לתובע הכנסה רעיונית בשווי זכויות הבניה לדירה המשמשת למגורי הבן.

13. בתיק עב"ל 522/05, המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף סעיד חטיב נאמר בפסק הדין מפי כב' השופט עמיקם רבינוביץ:

"6. השאלה העיקרית שבמחלוקת היא ממתי פקעו זכויותיו של המשיב בחלקה או בחלק ממנה. ככלל בעלות במקרקעין נקנית ברישום, אך במקרה הנוכחי אין החלקה רשומה על שם המשיב, אם כי ברור שהוא רשום כבעל הזכויות בה במס רכוש והוא נהג בה מנהג בעלים ללא עוררין.

7. מקרה בו הזכויות הקנייניות בנכס רשומות רק במס רכוש, ההיגיון המשפטי אומר, שהעברת הזכויות בנכס לאחר – תיעשה גם היא באמצעות הרישום במס רכוש.

על פי הלך מחשבה זה, היה מקום לסבור שכל עוד לא הועברו זכויות המשיב לבניו במס רכוש לא פקעה הזכות הקניינית שלו בחלקה".

14. כן נקבע בפסק הדין בל (חיפה) 9962-12-09 מחמוד מנאע נ' המוסד לביטוח לאומי מיום 28/2/11, על ידי כב' הנשיא רמי כהן בזו הלשון:

"חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן: "החוק") נועד לספק את הבסיס הכלכלי הנדרש לקיום ואינו מיועד לאלה היוכלים להשתכר את המינימום שנקבע בו, או היכולים להפיק הכנסה מנכס כלשהו. תקנה 11(1) לתקנות הבטחת הכנסה, תשמ"ב-1982 נועדה למנוע העברת נכסים פיקטיבית רק לשם קבלת גמלה. לכן נפסק כי על מנת שהנכס ייחשב בבעלותו של מקבלו, לא די שהמעביר ירשה את השימוש בו, אלא עליו לפעול להעברתו. בענייננו הוכח שלא נעשתה בין התובע לבניו כל מעשה שיש בו כדי להתחיל בהעברת הזכויות בנכס לשם בניו; בנוסף, אם יוכח התובע שנעשה ניסיון לרשום את הנכסם על שמם של בניו בטאבו או במס רכוש, אז ימנו 5 השנים שבתקנה 11(1) לתקנות הנ"ל, החל ממועד תשלום המיסים בידי בניו של התובע".

15. במקרה הנוכחי אין מחלוקת שהתובע לא עשה דבר על מנת להעביר ולרשום את דירת הבן ג'מאל על שמו של ג'מאל במס רכוש או בטאבו, אלא להיפך, הוא הודיע בבית הדין כי כך מקובל ונהוג לתת לבן לבנות דירה מעל דירת אביו.

בנוסף, התובע נהג מנהג בעלים במקרקעין הנ"ל והתיר לבנו ג'מאל לבנות את הדירה מעל דירתו.

16. בנסיבות אלה, מאחר והתובע לא פעל להעברת הזכויות בנכס לבנו ג'מאל, לא במס רכוש וגם לא בטאבו – על כן, כל עוד לא הועברו זכויות הבניה כאמור לעיל, לא פקעה הזכות הקניינית של התובע בנכס שבנה בנו ג'מאל מעל דירת התובע.

17. ההכנסה הרעיונית של התובע משווי זכויות הבניה בדירה של הבן ג'מאל שוללות את זכאות התובע להשלמת הכנסה ללא הגבלת זמן, לכן התביעה נדחית בזאת.

18. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה תשרי תשע"ג, 11 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.