לפני תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי רכבים עקב תאונה מיום 09/04/11.

המדובר בתאונה בצומת מרומזר, כאשר נהגת רכב התובעת (להלן: "הנהגת") פנתה שמאלה בצומת ואילו נהג רכב הנתבעים (להלן: "הנהג") נכנס לצומת בנסיעה ישר מהנתיב הנגדי לנסיעת הנהגת.

1. שני הנהגים העידו בפני. כמו כן, מטעם התובעת העידה נהגת רכב שעמד בצומת, מימין לנסיעת הנהגת, היינו בנתיב הניצב לנתיב נסיעת הנהג. כן העידה הולכת רגל שעמדה בצומת.

2. כל אחד מהצדדים הגיש חוות דעת בוחן תנועה מטעמו. בוחן התנועה מטעם התובעת הגיע למסקנה כי הנהג נכנס לצומת בנסיעה רצופה במופע אדום ברמזור ואילו הנהגת עברה את הצומת מרחק וזמן ניכרים, קודם שהנהג נכנס לצומת.

הבוחן מטעם הנתבעים שלל אפשרות לביצוע "מחטף רמזור" ע"י הנהג לאור הצהרתו כי נכנס לצומת לאחר שעצר קודם לכן במופע אור אדום, וקבע כי הנהגת יכולה היתה לטעות במופע הרמזור המיועד לנסיעה ישר מימין לכיוון נסיעתה, ולפיכך נכנסה לצומת באור אדום.

נוכח מסקנות הבוחנים ובשים לב לתכנית הרמזורים, ויתרו שני הצדדים על חקירתם.

3. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני ובמוצגים שהוגשו, אני קובעת כי הנהג אחראי להתרחשות התאונה, מהנימוקים שלהלן:

1. הנהג הצהיר כי קודם שנכנס לצומת עמד לאור מופע אדום ברמזור המורה בכיוון נסיעתו.

אל מול עדות יחידה זו עומדת עדות הנהגת , כי הבחינה ברכב הנתבע "טס כמו טיל".

עדות זו נתמכת בעדות הגב' קוברסקי - גולן, אשר עמדה בצומת משמאל לנתיב נסיעת הנהג ובנתיב הנסיעה הניצב לו, שללה לחלוטין כי רכב הנהג עמד בצומת והצהירה כי עוד לפני התאונה הבחינה בו כשהוא נוסע "במהירות אימים", כלשונה, וכי הוא "טס במהירות" "כמו מטוס". לא נשללה הצהרתה לשדה ראיה תקין ממקום עמידתה וכפי שאף נחזה מתמונות הצומת שצורפו לחוות דעת הבוחנים. כן הצהירה כי רכב הנהגת נסע לאיטו "בזחילה וזו היתה תמונה מאוד ברורה שקל לזכור אותה, הניגוד שבין האוטו האיטי לבין המטוס שמתקרב אליו".

גם עדת התביעה הנוספת, הגב' נעים, אשר עמדה על המדרכה מימין לנתיב נסיעת הנהג הצהירה, כי הבחינה בנתבע נכנס "בטיל" "בסערה" "במהירות מטורפת", כלשונה, לצומת, כשהרמזור בכיוון נסיעתו אדום ורכב התובעת נכנס באיטיות לצומת.

1. אני מקבלת את גירסת התובעת, הנתמכת הן בעדות הנהגת והן בעדות שתי העדות הנוספות מטעמה, כי הנהג נכנס לצומת בנסיעה רציפה. בדיעבד הסתבר כי העדות הינן מכרות של הנהגת משכונת מגוריה, אך לא מצאתי שלא לקבל עדותן. עדותן היתה ברורה, קוהרנטית ועקבית, כאשר כל אחת מהן ציינה את הפרטים כפי שיכולה היתה להיווכח בהם ממקום עמידתה בצומת. מקום בו לא היה באפשרות העדות להצהיר בוודאות על פרט מסוים, נמנעו הן מלעשות כן, כגון, צבע רכב הנהג, וזאת בשים לב לעבור הזמן ממועד התאונה.

לאור האמור, אני קובעת כי מהראיות עולה כי הנהג נכנס לצומת בנסיעה רצופה ובמהירות שהיתה בולטת בחריגותה בשים לב לתנאי הצומת.

יצוין כי מקום הפגיעה ברכב הנהגת, בחלקו האחורי ימני, כמו גם סיום התאונה בהתהפכות רכב הנהגת על צידו ומיקום רכבה בצומת לאחר התאונה כשהיא חוסמת את הכניסה לרחוב אליו פנתה, אכן מסתברים עם המסקנה כי הנהג נכנס לצומת בנסיעה רציפה ובמהירות וזאת כשהנהגת כבר כמעט סיימה את חציית הצומת. טענתו כי נכנס לצומת מעצירה, איננה מתיישבת עם תוצאות התאונה וכעולה אף מחוות דעת הבוחן מטעם התובעת.

1. הנהגת הצהירה כי נכנסה לצומת לאחר עצירה במופע אדום ברמזור המורה בכיוון נסיעתה. בחוות דעת בוחן התובעת נרשם כי הנהגת טענה בפניו כי יכול שנכנסה לצומת לאור מופע ירוק מהבהב. שני הבוחנים לא התייחסו לאפשרות זו, ואף עולה מתכנית הרמזורים כי לאחר סיום מופע האור הירוק בכיוון נסיעת הנהגת ממילא לא ניתן אור ירוק לכיוון נסיעת הנהג.

מכל מקום, אני מקבלת את עדות הגב' נעים כי הבחינה במופע אור אדום בכיוון נסיעת הנהג.

1. אין מחלוקת בין הבוחנים והדבר אף עולה מתכנית הרמזורים, כי בסיום מופע האור הירוק בנתיב נסיעת הנהג, מתחיל מופע אור ירוק בכיוון נסיעת הנהגת בחלוף 6 שניות. היינו, גם עפ"י תכנית הרמזורים האפשרות ל"מחטף רמזור" ע"י הנהג קיימת ואילו האפשרות ההפוכה, כלל לא קיימת.

אפשרות זו, של ביצוע מחטף רמזור ע"י הנהג מסתברת בעיני יותר, בנסיבות המקרה דנן, מאפשרות בלבול במופע הרמזורים מכיוון נסיעת הנהגת. ראשית, הנהגת כלל לא נחקרה אודות האפשרות לבלבול במופע הרמזורים. היא גם הצהירה אודות היכרותה את הצומת, את הרמזור המיועד לנוסעים ישר ואת התייחסותה לרמזור המורה בחץ לכיוון פניה שמאלה. מעבר לכך, קיבלתי כאמור את עדות הגב' נעים אודות מופע האור האדום בכיוון נסיעת הנהג. יצוין כי העדה הגב' נעים איששה אף את הצהרת הנהגת כי שני רכבים עמדו משמאל לנתיב נסיעת הנהג, דבר המאשש את עדותה כי עובר לתאונה היה מופע הרמזור בכיוון נסיעת הנהג - אדום.

1. ערה אני לכך שלאחר התאונה אמרה הנהגת כי יכול שעברה באדום, וזאת לאחר שהנהג אמר לה כי כך היה. מקבלת אני את עדות הגב' נעים והנהגת בענין זה, כי מיד לאחר התאונה הטיח הנהג בפני הנהגת את הטענה כי נסעה לאור מופע אדום בכיוון נסיעתה, כי הנהגת היתה מבולבלת ונסערת נוכח תוצאות התאונה (לאחר שחולצה מרכבה שהתהפך על צידו) ומכאן אמירתה זו.
2. לאור כל האמור , אני מוצאת לקבל את גרסת התובעת באשר להתרחשות התאונה, כאשר הנהגת חצתה את הצומת לאור מופע ירוק בכיוון נסיעתה ואילו הנהג נכנס לצומת לאור מופע אדום בכיוון נסיעתו, ומכאן אחריותו להתרחשות התאונה.

(יוער כי הבוחנים התייחסו לשאלת כיוון נסיעת הנהגת בצומת הקודם ומופע הרמזורים בו אל מול רצף הרמזור בצומת בו ארעה התאונה, אך לא מצאתי להכריע בענין זה וכאשר הבוחנים לא צרפו את תכנית הרמזורים של הצומת הקודם. לאור זאת, אין בכך כדי להשפיע על מסקנותי דלעיל).

1. לא מצאתי, בנסיבות המקרה דנן, לייחס לנהגת רשלנות תורמת להתרחשות התאונה. כאמור, הנהגת נכנסה לצומת לאור מופע ירוק בכיוון נסיעתה, כאשר גירסתה כי שני רכבים משמאל לנתיב נסיעת הנהג עמדו, נתמכה גם בעדות הגב' נעים. הנהגת נסעה בנתיב הימני ביותר הפונה שמאלה. מכאן, לא היה לה שדה ראיה מלא להבחין ברכב הנתבע מבעוד מועד. משהבחינה בו ולחצה על דוושת הגז, אינני מוצאת בהתנהלות אינסטנקטיבית ומהירה זו, כדי לייחס רשלנות תורמת כלשהי, ובייחוד נוכח הצהרת העדות האחרות אודות המהירות הגבוהה בה נכנס הנהג לצומת.

4. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת סך 73,926 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 31/05/11, בתוספת אגרת המשפט כפי ששולמה, שכר העדות כפי שנפסק, שכר הבוחן כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 11.8% מהסכום האמור.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום.

התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"א אייר תשע"ד, 21 מאי 2014, בהעדר הצדדים.