1. ביום 28.11.2011 הגיש התובע תביעה, בה עתר כנגד החלטת הנתבע מיום 9.11.11 שלא להכיר בתאונה שארעה לו, לטענתו, כתאונת עבודה, כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995. אליבא דתובע, ביום 26.8.09, במהלך עבודתו, חדר גוף זר לעינו השמאלית.
2. במסגרת דיון הוכחות שנערך ביום 13.11.12, הוסכם בין הצדדים כי ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין בתחום העיניים (להלן- המומחה), על מנת שיחווה את דעתו באשר לליקוי ממנו סובל התובע, והאם יש קשר סיבתי בינו לבין האירוע התאונתי. כן הוסכם כי ביום 26.8.09 ארע לתובע ארוע תאונתי כטענתו.
3. המומחה, בחוות דעתו הנושאת תאריך 27.1.13, ציין כי סביר מאוד להניח כי היתה פציעה חודרת לעינו השמאלית של התובע, ולכן ישנו קשר סיבתי ברור וישיר לפציעה, לירוד ממנו סבל התובע וכן לניתוח שנאלץ התובע לעבור.
4. בהודעתו מיום 13.3.13 ציין הנתבע כי לאור חוות דעת המומחה, וכן בעקבות התייעצות עם רופא הנתבע, החליט לאשר את תביעת התובע. בתשובתו להודעת הנתבע מיום 20.3.13, הסכים התובע למתן תוקף של פסק דין להודעת הנתבע, בכפוף לתשלום הוצאות משפט.
5. לפיכך, לאור הודעת הנתבע ותגובת התובע, אני נותן תוקף של פסק דין לאמור בהודעת הנתבע מיום 13.3.13 לפיה החליט הנתבע להכיר בתביעת התובע שהוגשה לנתבע ביום 6.6.11. הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך 2,000 ש"ח. בקבעי סכום זה הבאתי בחשבון את העובדה כי פסק הדין ניתן לאחר שהתקיים כבר דיון הוכחות אחד בתיק.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ג, (20 מרץ 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.