רקע עובדתי

1. שלוש תביעות מאוחדות העוסקות בתאונה אחת מיום 8.7.11 אשר ארעה בצומת הרחובות הטייסים והשייטת באשקלון. רכבו של אלכסנדר פרוחורוב (אלכסנדר) אשר נסע מדרום לצפון ברחוב הטייסים, בא במגע עם רכבה של קלרה אזולאי (קלרה), אשר נסע ממזרח למערב ברחוב השייטת ורצה להשתלב ימינה. לאחר המגע המשיך רכבו של אלכסנדר ופגע ברכבו של אסף שמואלי (אסף), אשר חנה בצד הכביש, והדפו לרכבה של ננולי מירלאשוילי (ננולי) אשר חנה לפניו. המחלוקת סבה סביב חלוקת האחריות לקרות התאונה בין קלרה לאלכסנדר.

2. בתא"מ 15666-11-11 הגישה ננולי תביעה על סך 15,451 ש"ח כנגד אלכסנדר ומבטחת רכבו, ישיר אי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (המבטחת). המבטחת הגישה הודעה לצד ג' כנגד קלרה.

בתא"מ 18369-10-11, אשר החלה כתביעה קטנה, תבע אסף סך של 6156 ₪ מאלכסנדר וקלרה. אלכסנדר, שיוצג שם על ידי המבטחת, הגיש הודעה לצד ג' כנגד קלרה.

בתא"מ 55787-11-11 הגישו המבטחת ואלכסנדר תביעה על סך 42,660 ₪ כנגד קלרה.

אין חולק כי מגיע פיצוי מלא לרכבים שנפגעו עת חנו ברחוב הטייסים, אולם יש לקבוע את חלוקת החבות בין המעוולים.

יוער כי לקלרה לא היה כיסוי ביטוחי בגין התאונה והוגש כנגדה כתב אישום בגין התאונה בת"ד 6589-04-12, בעבירות של נהיגה רשלנית, אי ציות לתמרור תן זכות קדימה וגרימת תאונת דרכים נזק וחבלה. קלרה הורשעה בהעדרה וערעור תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי. בהחלטה בדיון נקבע כי אין להמתין לתוצאות ההליך הפלילי ולפיכך לא הוגש בתיק זה מלוא חומר החקירה שם.

האחריות לקרות התאונה

3. העידו אלכסנדר ואמו שישבה לצידו וקלרה. עדות אלכסנדר כי נסע בנתיב השמאלי מתוך שניים לכיוון צפון ברחוב הטייסים לא נסתרה. אין חולק כי היה מגע בין רכבו לרכבה של קלרה, סטה מנתיבו ועלה על המדרכה בצד ימין, לאחר שחלף על פני הצומת, פגע ברכבו של אסף והמשיך ופגע בחומת בניין סמוך. מהודעת אלכסנדר במשטרה עולה כי בחקירתו הראשונית טען כי לא נסע בנתיב הימני מאחר וחנו בו כלי רכב, טען שנסע במהירות 50-60 קמ"ש והבחין בקלרה כ- 10 מטרים לפני הצומת כאשר היא כמטר בתוך הצומת. לטענתו קלרה פגעה בו בצד ימין ואיבד שליטה והיה זה לאחר שהתקדמה היא מרחק של נתיב מהקו הדמיוני של הצומת. בעדותו שלל את גרסת קלרה כי עמדה היא בקו הדמיוני של הרכבים החונים והוא סטה לרכבה.

לאחר שמיעת העדויות וחקירתו הארוכה של אלכסנדר, לא מצאתי כי ניתן לתת אמון בגרסת קלרה כי בעת התאונה עמדה בקו הדמיוני של הצומת, כפי שסימנה על ת/3, ואלכסנדר סטה לפתע לכיוונה. אין ראשית ראיה לגרסתה בראיות ולא הסבר, ולו דחוק, לסיבה בגינה סטה לפתע רכב שנסע ישר מנתיבו והתחכך בה. אף מקום עליית רכבו על המדרכה כפי שעולה מכל התמונות אשר הוגשו ומעדותו, כי עלה על המדרכה משמאל לתמרור 60 קמ"ש ומשמאל לשלט הצהוב המוצב צפונה ממנו, אינו מתיישב עם גרסת קלרה. לו אכן היתה עומדת בקו הצומת ונפגעת מרכבו שסטה אליה היה ממשיך ועולה למדרכה ופוגע בתמרור 60 קמ"ש. קלרה העידה כי כאשר הגיעו שוטרים למקום ביקשה כי לא יזיזו רכבה, אולם מקבל אני גרסת אלכסנדר כי לאחר התאונה הבחין כי רכבה כבר לא היה במקום בו ארעה התאונה ונסע לאחור. גם אם לא נעשה הדבר כדי לשבש ראיות אלא כדי לא לחסום את הכביש, אין בידי לקבל גרסתה של קלרה למיקום רכבה בעת התאונה.

לפיכך מקבל אני את הגרסה לפיה עת נסע אלכסנדר ישר נכנסה קלרה לנתיבו ופגעה בדופן ימין של רכבו וכתוצאה מכך סטה רכבו ופגע ברכבים החונים. אין לקבל הטענה כי מעוצמת הפגיעה היה ניתן לצפות כי רכבו של אלכסנדר יסתחרר במקומו. אכן עצמת הפגיעה בדופן רכבו לא היתה חזקה, כפי שיפורט להלן, אולם רכב הנוסע ישר במהירות ומקבל אף מכה קטנה בצד סוטה מנתיבו אולם ממשיך במגמת התנועה קדימה. נוכח עדותו של אלכסנדר כי הבחין ברכבה במרחק של 10 מטרים עולה כי לא יכל למנוע את המגע בין הרכבים, אולם אין לפטור אותו מאחריות נוכח מהירות נסיעתו ותגובתו לאחר התאונה.

גם אם אקבל גרסת קלרה כי לרכבה לא נגרם נזק אלא רק נתלשה לוחית הרישוי, טענה אשר לא גובתה אף בצילום רכבה לאחר התאונה, עולה כי פגעה עם פגוש רכבה בדופן רכבו של אלכסנדר והסיטה אותו מנתיבו.

4. בכל הנוגע לעוצמת הפגיעה בדופן רכבו של אלכסנדר עולה כי לא היה מדובר בפגיעה חזקה. מסתבר יותר כי סימני השפשוף השחורים לאורך דופן רכבו, בתחתית הדלת הקדמית והאחורית, נבעו מהמגע עם רכבה של קלרה מאשר עם העמוד בו פגע בהמשך. עובדה זו אינה מלמדת כי סטה טרם הפגיעה אלא כי קלרה נכנסה לנתיבו ועקב כך השתפשף רכבו לאורך טמבון רכבה ואיבד שליטה. סימן המעיכה בדלת אחורית ימנית מתאים יותר במיקומו, גובהו וצורתו, לפגיעה מהתמרור בו פגע אלכסנדר מאחר לפגיעה מרכבה של קלרה. עובדה זו מקבלת חיזוק מהסימנים על גבי צילום העמוד.

5. מעיון בתמונות הנזק שנגרם לרכבו של אסף והעובדה כי אלכסנדר לא לחץ על הבלמים לפני או אחרי התאונה, עולה כי יש לייחס לו אשר תורם לקרות התאונה. תוצאותיה הקשות של התאונה נגרמו במידה לא מבוטלת ממהירות גבוהה אשר אינה מתאימה לתנאי הדרך ולחוסר מיומנות בסיסית לאחר התאונה. עוצמת הפגיעות ברכבים החונים, אבדן השליטה ועליה למדרכה מלמדים כי יש לייחס לאלכסנדר אשם תורם בשיעור 35% לקרות התאונה. עיקר האשם רובץ לפתחה של קלרה מהטעם שלא צייתה לתמרור תן זכות קדימה שהוצג בכיוון נסיעתה ונכנסה לנתיב נסיעתו של אלכסנדר אשר נסע ישר בנתיבו.

הפיצוי בתא"מ 15666-11-11

6. בתאונה נפגע רכבה של ננולי מסוג שברולט. הרכב תוקן ביום 11.7.11 ולא נסתרו ממצאי השמאי מטעם התובעת. לאור אי ההתאמות הקלות בין הערכת השמאי לחשבונית ינתן פיצוי לפי החשבונית והערכת השמאי בנוגע לירידת הערך. סך הפיצוי לרבות שכר טרחת השמאי עומד על 15,142 ₪. מתוך סכום זה ישלמו המבטחת ואלכסנדר סך של 5,300 ₪ וקלרה תשא בסך של 9,842 ₪. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 11.7.11.

בנוסף ישאו אלכסנדר, באמצעות המבטחת, וקלרה, לפי שיעור חלוקת האחריות ביניהם, בהוצאות התובעת בגין אגרה, בסך 355 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה, ובשכר טרחת עו"ד בסך 3,000 ₪.

קלרה תשפה את המבטחת בסכום האגרה בהודעה לצד ג'. אין חיוב בהוצאות בהודעה לצד ג'.

אמנם לא צורפה קלרה כנתבעת בתביעה זו, אלא רק כצד ג', אולם הדיונים בתביעות המאוחדות התקיימו במאוחד ונדונה שאלת חלוקת האחריות. למרות שקיים קושי לחייבה דרך הודעת צד ג' במלוא הסכום, חיובה ימנע הגשת תביעה נפרדת כנגדה והגדלת הוצאותיה שלא לצורך.

הפיצוי בתא"מ 18369-10-11

7. בתאונה נפגע רכבו של אסף מסוג פיאט פונטו והוכרז כאבדן כללי. לא נסתרו ממצאי השמאי מטעם אסף וגובה הנזק עומד על 4,896 ₪ וכן שכר טרחת השמאי בסך 760 ₪. אסף עתר בנוסף לחיוב הנתבעים בפיצוי בסך 500 ₪ בגין הוצאות שונות שנבעו מאבדן הרכב והוצאות אבדן ימי עבודה נוכח התייצבותו לדיונים. למרות העדר הוכחות להוצאות שנגרמו, מצאתי מקום לשפות את אסף בסך של 1,200 ₪ בגין הוצאות ניהול משפט מעבר לאגרה בה נשא בסך 365 ₪.

לפיכך כלל נזקיו עומדים על סך של 7,221 ₪ וישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 10.10.11. מתוך סכום זה ישאו אלכסנדר והמבטחת בסך של 2,527 ₪ וקלרה תשא בסך של 4,694 ₪.

ההודעה לצד ג' נמחקת ללא צו להוצאות.

הפיצוי בתא"מ 55787-11-11

8. בתאונה נפגע רכבו של אלכסנדר והוכרז כאבדן כללי. חוות דעת השמאי לא נסתרה או שיעור התשלומים בהם נשאה המבטחת והפסד הפרמיה שנגרם לאלכסנדר. לפיכך יש לקבל את מלוא הנזק הנקוב בכתב התביעה בסך 42,660 ₪. נוכח שיעור אחריותה של קלרה אני מחייבה לשלם לתובעים בתיק זה סך של 27,729 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ביום 30.11.11. בנוסף תשא בהוצאות התובעת בסך 533 ₪ בגין אגרה ובשכר טרחת עו"ד בסך 4,500 ₪.

ניתן היום, ד' סיון תשע"ג, 13 מאי 2013, בהעדר הצדדים.