הכרעתנו תיסוב, הפעם, על שאלת חלוקת האחריות לפיצוי ,הזכות לשיפוי ותחלוף, וכפל ביטוח בין מעוולים עיקריים ומבטחיהם, בינם לבין עצמם, בקשר לתאונת עבודה.

רקע כללי

1. סולל בונה בע"מ (להלן: "הקבלן הראשי") התקשרה, בזמנו, עם גב ים (להלן: "המזמין") בחוזה קבלנות, לפיו ובין השאר התחייב הקבלן הראשי להקים ולבנות ,עבור המזמין ,בנין (להלן: "הבנין") באזור הכרמל בעיר חיפה (להלן: "אתר העבודה").

2. לשם השלמת עבודות הבניה באתר העבודה, התקשרו הקבלן הראשי וס.מ.ע מפעל לעבודות חשמל בע"מ (להלן: "קבלן המשנה"), בחוזה קבלנות משנה ביום 14.5.2008, לפיו ובין השאר התחייב קבלן המשנה לבצע ולהשלים את עבודות החשמל בבנין (להלן: "החוזה").

3. החוזה מסדיר את זכויותיהם וחובותיהם של הקבלן הראשי וקבלן המשנה, בכל הקשור לעבודות החשמל בבנין, מושא החוזה. סעיף 13 לחוזה, מסדיר את אחריות קבלן המשנה לנושא הבטיחות בעבודה באתר העבודה בזמן ביצוע עבודות הבניה מושא החוזה, לרבות בזמן ביצוע תיקונים בתקופת האחריות. נקבע, כי קבלן המשנה הוא האחראי הבלעדי לקיום סדרי עבודה תקינים וסדרי בטיחות נאותים למניעת נזקים מכל מין וסוג.

4. וכן, נקבע בחוזה ובין השאר, כי קבלן המשנה לוקח על עצמו את האחריות הבלעדית לכל נזק שייגרם, כתוצאה או עקב ביצוע העבודה באתר העבודה "לו עצמו, לעובדיו, לקבלן הראשי, המזמין ועובדיהם, ולצד שלישי אחר כלשהו". סעיף 14 (א) לחוזה).

5. וכן, קיימת תניית שיפוי בחוזה, לפיה ובין השאר התחייב קבלן המשנה לפצות ולשפות את הקבלן הראשי על כל סכום שהוא (הקבלן הראשי) ישלם או עלול לשלם במסגרת תביעת נזיקין שתוגש על-ידי אחד מעובדי קבלן המשנה נגד הקבלן הראשי. (סעיף 14(ג) לחוזה).

6. כמו-כן, התחייב קבלן המשנה לבטח ועל חשבונו את עצמו, הקבלן הראשי והמזמין בביטוחי קבלן משנה הכוללים פוליסה לביטוח עבודות קבלניות, פוליסה לביטוח אחריות כלפי צד שלישי ופוליסה לביטוח חבות מעבידים, כאשר ביטוחים אלה כוללים הוראה לפיה הם יהיו קודמים וראשונים לכל ביטוח שייערך על-ידי הקבלן הראשי או המזמין, תוך ויתור על דרישה לשיתוף ביטוחים בקרות מקרה ביטוח.

7. קבלן המשנה היה מבוטח, בביטוח אחריות מעבידים, לפי פוליסה שהוצאה על-ידי הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הכשרת הישוב") .גובה הכיסוי הביטוחי בשל מקרה ביטוח לעובד נפגע אחד ,עמד על סך של 1,500,000 $ ארה"ב. (להלן: "הפוליסה של הכשרת הישוב").

8. כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כלל"), הוציאה, בזמנו, פוליסה כללית

(מס' 12-705-2329568-6) הכוללת גם פרק אחריות מעבידים והמבוטחים היו, בין השאר, הקבלן הראשי, מזמין העבודה וקבלן המשנה. גובה הכיסוי הביטוחי בשל מקרה ביטוח לעובד אחד, עמד על סך של 5,000,000 $ ארה"ב (להלן: "הפוליסה של כלל").

9. התובע, מר חיר נחאש, יליד 1979, חשמלאי במקצועו, נפגע בתאונת עבודה ביום 30.1.2005 ,במהלך וכתוצאה מעבודתו אצל קבלן המשנה באתר העבודה (להלן: "התאונה"). אין חולק, כי התאונה היא מקרה ביטוח, כהגדתו בפוליסה של הכשרת הישוב.

10. התביעה דנן, הוגשה על-ידי התובע לפיצוי נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. במהלך המשפט, הגיעו בעלי הדין לידי הסדר דיוני, לפיו ישלמו הנתבעות לתובע, בחלקים שווים, סך של 90,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, וזאת בהתאם להצעת בית-המשפט. וכן, נקבע בהסדר הדיוני, כי הפלוגתא שבין הנתבעות, בינן לבין עצמן, מושא ההודעות לצדדים השלישיים – חלוקת החבות בפיצוי, זכות ההשתתפות והתחלוף ,וביטוח הכפל – תוכרענה על סמך כתבי סיכומים בלבד.

טענות קבלן המשנה והכשרת הישוב

11. קבלן המשנה והכשרת הישוב טוענים, בקליפת אגוז, כי הקבלן הראשי חב, לפי דיני הנזיקין, בנזקיו של התובע. הוא מבצע בניה באתר העבודה. במקרה דנן, הפר הקבלן הראשי את דיני הבטיחות בעבודה וגרם, באשמו הבלעדי, לתאונה. לחילופין, הקבלן הראשי וקבלן המשנה אחראיים, לא בחלוקה שווה, לתאונה ולנזקיו של התובע, כדלקמן: הקבלן הראשי - בשיעור 80%; קבלן המשנה – בשיעור 20%. בנסיבות אלה, יש להם, למעשה, זכות שיפוי בין מעוולים (סעיף 84 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח – 1968) (להלן: "הפקודה").

12. וכן, טוענים קבלן המשנה והכשרת הישוב, כי הכשרת הישוב אינה צד לחוזה, והחוזה לא מחייבה. החוזה הוא חוזה אחיד שנוסח על-ידי הקבלן הראשי. סעיפים 13, 14 ו- 15 לחוזה, הם תנאים מקפחים, ובתור שכאלה הם בטלים ומבוטלים. וכן, התאונה היא מקרה ביטוח כהגדרתו בפוליסה של כלל. הפוליסה של כלל מכסה את התאונה וחבותו של קבלן המשנה לפיצוי נזקי התובע שנגרמו לו בתאונה. מכאן על כלל לשפות את קבלן המשנה והכשרת הישוב בשל חיובם הכספי, בגין התאונה, לתובע.

13. לבסוף, טוענים קבלן המשנה והכשרת הישוב, כי אחריותו של קבלן המשנה לתאונה בוטחה אצל הכשרת הישוב וכלל, לתקופות חופפות. בנסיבות אלה, קיים ביטוח כפל ועל המבטחות (הכשרת הישוב וכלל) לשאת בנטל החיוב, בינן לבין עצמן, לפי היחס שבין סכומי הביטוח (סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981) (להלן: "החוק")). במקרה דנן, חלקה של הכשרת הישוב בחבות הפיצוי לתובע בשל התאונה מסתכמת לכדי 4.6%, ואילו חלקה של כלל בחבות האמורה מסתכמת לכדי 95.4%.

טענות הקבלן הראשי וכלל

14. הקבלן הראשי וכלל טוענים, מנגד ובקליפת אגוז, כי קבלן המשנה הוא מעבידו של התובע ואחראי, באופן בלעדי, לתאונה ולנזקי התובע שנגרמו לו בה. וכן, זכותם לפיצוי ושיפוי מקבלן המשנה והכשרת הישוב מבוססת ,למעשה, הן על העילה הנזיקית והן על העילה החוזית. לקבלן הראשי זכות שיפוי נזיקית בין מעוולים (סעיף 84 לפקודה) וזכות שיפוי חוזית (סעיף 14(ג) לחוזה). וכן, לכלל זכות שיפוי מקבלן המשנה והכשרת הישוב, מכוח זכות התחלוף (סעיפים 62 ו- 67 לחוק).

15. וכן, טעונים הקבלן הראשי וכלל, כי במקרה דנן אין תחולה לפוליסה של כלל. התאונה אינה מקרה ביטוח, כהגדרתו בפוליסה של כלל. חבותו של קבלן המשנה לתאונה ולנזקי התובע בה, אינה מכוסה בפוליסה של כלל. הפוליסה של כלל אינה מכסה את העובדים של קבלן המשנה באתר העבודה. היא מכסה מקרי ביטוח בהם מעורבים עובדי הקבלן הראשי בלבד. מכאן, אין ביטוח כפל. לחילופין, יש לפצל את הפוליסה של כלל לגבי כל הפרויקטים המבוטחים ושמות המבוטחים. במקרה דנן, זכות התחלוף של כלל גוברת על זכות ההשתתפות, מכוח ביטוח כפל, של הכשרת הישוב.

16. לבסוף, טוענים הקבלן הראשי וכלל, כי יש להם זכות שיפוי חוזית (זכות שיפוי של הקבלן הראשי, העוברת לכלל – מכוח זכותה לתחלוף) ועל קבלן המשנה והכשרת הישוב לשפותם, בשיעור מלא, בגין חבותם לפיצוי התובע בשל התאונה.

דיון והכרעה

האחריות לתאונה ולנזקי התובע

17. כמבואר, התובע נפגע בתאונה, במהלך וכתוצאה מעבודתו אצל קבלן המשנה, באתר העבודה. כתוצאה מהתאונה, נגרמו לתובע נזקי גוף. תביעתו דנא, היא לפיצוי נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. התביעה הוגשה לפי דיני הנזיקין הכלליים. עילת התביעה מבוססת על שתי עוולות: הרשלנות, לפי סעיפים 35 ו- 36 לפקודה; והפרת חובה חקוקה, לפי סעיף 63 לפקודה. התובע הוכיח כדין את עילת תביעתו הנזיקית. נמצא , כי קבלן המשנה (המעביד) והקבלן הראשי (נתבעות 1 ו- 3) חבים, ביחד ולחוד, בפיצוי התובע בשל נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. קבלן המשנה, מעבידו של התובע התרשל וגרם לתאונה. הוא לא הנהיג שיטת עבודה בטוחה באתר העבודה ולא דאג לקיומה, הלכה למעשה. הוא לא הדריך את התובע ולא הזהירו די צרכה בפני הסכנות הכרוכות בעבודתו והצפויות לו. באתר העבודה, הוא לא פיקח על עבודתו של התובע בדרך המגינה את בטחונו ושלומו של התובע. בהתנהגותו זו ,גם הפר קבלן המשנה הן חובות חקוקות בדין, שנועדו לטובתו ולהגנתו של התובע, והן הוראות החוזה.

18. הקבלן הראשי הוא "מבצע בניה" ,כהגדרת מונח זה בתקנה 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ"ח – 1988 (להלן: "התקנות"), והוא אחראי לכך, כי כל עבודות הבניה באתר העבודה תתבצענה בהנהלתו הישירה והמתמדת של מנהל עבודה שהוא מינהו (תקנה 2 לתקנות). הוא נושא באחריות כוללת לקיום דיני הבטיחות בעבודה באתר העבודה, הלכה למעשה. במקרה דנן, לא ווידא ולא פיקח הקבלן הראשי, בצורה מספקת, כי עבודות החשמל מושא החוזה והמבוצעות על-ידי קבלן המשנה, מבוצעות, הלכה למעשה, בצורה בטוחה, בטיחותית ובדרך המגינה על בטחונו ושלומו של התובע.

19. ביחסים שבין התובע מחד לבין הקבלן הראשי וקבלן המשנה מאידך ובעילה הנזיקית, קבלן הראשי וקבלן המשנה הם מעוולים במשותף. הם חבים, ביחד ולחוד, לפיצוי התובע על נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. נזכור ואף נטיב להזכיר: המדובר בחבות נזיקית, לפי דיני הנזיקין הכלליים, כלפי התובע . ביחסים הפנימיים שבין הקבלן הראשי וקבלן המשנה, בינם לבין עצמם, אומר, כי למקרא כתבי הטענות והסיכומים על כל צירופיהם ובהתחשב במכלול נסיבות העניין ומידת האחריות הנזיקית של כל אחד מהמעוולים דנן, מסקנתי היא, כי קבלן המשנה (נתבעת 1) נשוא באחריות נזיקית בשיעור 80% מנזקו של התובע, ואילו הקבלן הראשי (נתבעת 3) נשוא באחריות נזיקית בשיעור 20% מנזקו של התובע.

20. אכן, תוצאת חלוקת האחריות הנזיקית בין המעוולים – הקבלן הראשי וקבלן המשנה – (80% לקבלן המשנה ו- 20% - הקבלן הראשי) היא אקטואלית, במקרה דנן, רק ביחסים שבין התובע מחד לבין הקבלן הראשי וקבלן המשנה (נתבעות 1 ו- 3) מאידך , ולא ביחסים הפנימיים שבין קבלן הראשי וקבלן המשנה (נתבעות 1 ו- 3,בינם לבין עצמם. במקרה שלפנינו, חלוקת האחריות הפנימית בין המעוולים – הקבלן הראשי וקבלן המשנה – מוסדרת בחוזה, המחייב את הנתבעות – הצדדים לחוזה ומבטחיהם.

21. ככלל ובכפוף לתקנת הציבור, מעוולים רשאים, משיקולים כלכליים – מסחריים – עסקיים, להתקשר מרצון בחוזה ולהסכים ביניהם, בין היתר, לעניין חלוקת אחריותם למעשה נזיקין והזכות להשתתפות ושיפוי. הם מוסכמים להסכים ביניהם, כי אחד מהם יישא במלוא הנזק, תהא אשר תהא מידת אשמו של השני. (ע"א 541/67 חברת מקורות בע"מ נ' שאלתיאל, פ"ד כב(1) 625, 634-633 (1968); ע"א 971/90 חרושת ברזל פתח תקוה בע"מ נ' סמרי, פ"ד מו(4) 421, 428 (1992); ע"א 10832/06 אבנר-איגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' ארזים-הנדסה טכנולוגית (אחזקות) 1991 בע"מ, פסק-דינה של כב' המשנה לנשיא מ' נאור, מיום 25.11.2012). למותר לציין, כי חוזה מעין דא, יש לכבד ולקיים.

22. כאמור, הקבלן הראשי וקבלן המשנה, הצדדים לחוזה, הסכימו ביניהם, בחוזה ובין השאר, כי קבלן המשנה יהא אחראי לכל מעשה נזיקין (כולל התאונה) שיתרחש באתר העבודה, בזמן עבדותו של קבלן המשנה באתר העבודה. וכן, הסכימו המה לתניית שיפוי ולהסדר ביטוחים מיוחד. להלן מובאים הסעיפים החשובים להכרעתנו והמפורטים בפרק ג' לחוזה:

"13. אחריות קבלן המשנה לבטיחות העבודה

א. קבלן המשנה יהיה האחראי הבלעדי לכך שבמשך כל זמן ביצוע העבודה על ידו, לרבות בזמן ביצוע תיקונים בתקופת האחריות, יקוימו באתר סדרי עבודה תקינים וסדרי בטיחות נאותים למניעת נזקים לבנין ו/או נזקי גוף ורכוש כלשהם.

ב. מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל יהיה קבלן המשנה, בכל הנוגע לביצוע העבודה על ידו, האחראי הבלעדי לקיום ושמירת הוראות פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) תש"ל - 1970 והתקנות שהותקנו או שיותקנו לפיה, כפי שיהיו בתוקף בעת ביצוע העבודה על ידו. קבלן המשנה מתחייב לקיים באופן קבוע הדרכת בטיחות לכל עובדיו ולהחתימם על ביצוע ההדרכה בשפתם.

ג. קבלן המשנה מקבל על עצמו את כל האחריות בקשר לכל נזק דרישה או תביעה כלשהם שיתעוררו בגין הפרת ההתחייבות או הוראה כלשהיא החלים כאמור על קבלן המשנה, ואם תוגש בקשר לכך תביעה כלשהיא נגד סולל בונה יהיה קבלן המשנה חייב, והוא מתחייב בזה לפצות ולשפות את סולל בונה על כל הנזקים וההוצאות שיגרמו לה, כתוצאה מכך.

14. אחריות קבלן המשנה לנזקים

א. קבלן המשנה יהיה האחראי היחידי והבלעדי לכל נזק שייגרם כתוצאה או עקב ביצוע העבודה לו עצמו, לעובדיו, לבנין ו/או לחומרים ו/או לעבודה ו/או לסולל בונה, המזמין, המהנדס ועובדיהם, ולצד שלישי אחר כלשהו, לרבות ומבלי לפגוע בכלליות האמור כלפי רוכשי דירות בפרויקט, בין שהנזק הינו תוצאה ישירה מביצוע העבודה ע"י קבלן המשנה ובין שהינו כתוצאה בלתי ישירה ובין שהנזק נגרם על ידי קבלן המשנה עצמו ו/או עובדיו ו/או הבא מכוחו ו/או כתוצאה מרכב ממונע, ציוד, מתקנים, כלי עבודה או חומרים של קבלן המשנה, ובין אם הנזק נגרם בצורה אחרת כלשהי.

ב. בנוסף לאמור בס"ק א', וללא תלות באמור בו, קבלן המשנה יהיה האחראי הבלעדי לכל תביעת נזיקין שלו ושל עובדיו וכל הבאים מכוחם, אף אם תהיה להם עילת תביעה נגד סולל בונה מכל עילה ומכל סוג ומין שהוא.

ג. קבלן המשנה משחרר את סולל בונה מכל אחריות בגין נזיקין שייגרמו כאמור בס"ק (א) ו- (ב) דלעיל ובמקרה שתוגש נגד סולל בונה ו/או מי מטעמה דרישה או תביעה בקשר לנזיקין כאמור או שנזקים כאלה ייגרמו לה עצמה, יהיה קבלן המשנה חייב, והוא מתחייב בזה לפצות ולשפות את סולל בונה מיד עם דרישתה הראשונה על כל סכום שהיא תישא או עלולה לשאת בו, לרבות תשלום דמי שמאות, ריביות, שכ"ט עו"ד והוצאות מכל סוג לרבות הוצאות משפטיות שתהיינה כרוכות בכך.

ד. בכל מקרה של נזק כאמור, תהיה סולל בונה זכאית לעכב ולקזז מתוך הכספים שיגיעו לקבלן המשנה ממנה את כל הסכומים שהיא עלולה לשאת בהם במקרה כזה, לפי שיקול דעתה, אלא אם כן ימציא קבלן המשנה ערבות לשביעות רצונה לכיסוי כל נזק כזה לרבות ההוצאות הנלוות לכך."

(סעיפים 13 ו- 14 לחוזה)

23. עיון בהוראת סעיף 14 לחוזה, מראה, בעליל, כי קבלן המשנה הוא האחראי היחידי והבלעדי לכל נזק שייגרם כתוצאה או עקב ביצוע העבודה "לו עצמו, לעובדיו, לבנין ו/או לחומרים ו/או לעבודה ו/או לסולל בונה, המזמין, המהנדס והעובדים, ולצד שלישי אחר כלשהו..", בין שהנזק הוא תוצאה ישירה מביצוע העבודה על-ידי קבלן המשנה ובין שהוא כתוצאה בלתי ישירה. וכן, קבלן המשנה יהא האחראי הבלעדי לכל תביעת נזיקין שלו ושל עובדיו וכל הבאים מכוחם, אף אם תהא להם עילת תביעה נגד הקבלן הראשי מכל עילה ומכל סוג ומין שהוא. יוצא, הקבלן הראשי וקבלן המשנה התקשרו מרצון בחוזה והסכימו ביניהם, בצורה מפורשת וחד משמעית ובין היתר, כי קבלן המשנה נושא באחריות בלעדית לתביעה ולנזקיו של התובע, תהא אשר תהא מידת אשמתו של הקבלן הראשי לתאונה.

24. כאן המקום להתייחס לטענתם של קבלן המשנה והכשרת הישוב לפיה, החוזה הוא חוזה אחיד שנוסח על-ידי הקבלן הראשי וכי סעיפים 13, 14 ו- 15 לחוזה הם, למעשה, תנאים מקפחים ויש לבטלם.

לא מצאתי ממש בטענה זו ודינה להידחות.

ראשית, הטענה דנן לא נטענה בהודעת קבלן המשנה והכשרת הישוב לקבלן הראשי (הודעת צד ג'1). היא נטענה ,לראשונה, רק בכתב הסיכומים (סעיף 6 לכתב הסיכומים). בנסיבות אלה, קל להיווכח, כי מדובר בהרחבת או שינוי חזית פסולים.

25. שנית וזה העיקר, המדובר בטענה בעלמא הנטענת בחצי פה ובאופן סתמי ביותר. בפניי לא הוכח כדין, כי בשים לב למכלול תנאי החוזה ונסיבות העניין יש בסעיפים 13, 14 ו- 15 לחוזה משום קיפוח לקבלן המשנה או משום יתרון בלתי הוגן לקבלן הראשי. מטעמים כלכליים ,עסקיים ומסחריים ,חוזים מעין דא נחתמים, ברגיל, בין קבלנים ראשיים וקבלני משנה לעבודות בניה.

26. הנה-כי-כן, מסקנתי היא, כי הקבלן הראשי וקבלן המשנה התקשרו מרצון בחוזה. המדובר בחוזה חוקי, תקף ומחייב את הצדדים לו. בחוזה, הסכימו ביניהם הקבלן הראשי וקבלן המשנה, בין השאר, כי קבלן המשנה, הוא האחראי היחידי והבלעדי לתאונה ולנזקי התובע, תהא אשר תהא אשמתו של הקבלן הראשי לתאונה. מכאן, אחריותו של קבלן המשנה בפיצוי התובע ,בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, הינה בשיעור 100%. המדובר באחריות חוזית המשנה לחלוטין את חלוקת האחריות הנזיקית. מנגד, הקבלן הראשי פטור, למעשה, מהאחריות לתאונה ולנזקי התובע, והכל מכוח הוראת סעיף 14 לחוזה.

זכות ההשתתפות והשיפוי

27. כזכור, תניית ההשתתפות והשיפוי בחוזה, קובעת כהאי לישנא, כי:

"קבלן המשנה משחרר את סולל בונה [הקבלן הראשי-ש.ס.] מכל אחריות בגין נזיקין שיגרמו כאמור בס"ק (א) ו- (ב) דלעיל ובמקרה ותוגש נגד סולל בונה ו/או מי מטעמה דרישה או תביעה בקשר לנזיקין כאמור או שנזקים כאלה ייגרמו לה עצמה, יהיה קבלן המשנה חייב, והוא מתחייב בזה לפצות ולשפות את סולל בונה מיד עם דרישתה הראשונה על כל סכום שהיא תישא או עלולה לשאת בו, לרבות תשלום דמי שמאות, ריבית, שכ"ט עו"ד והוצאות מכל סוג לרבות הוצאות משפטיות שתהיינה כרוכות בכך". (סעיף 14(ג) לחוזה)

יוצא, כי לקבלן הראשי זכות שיפוי כלפי קבלן המשנה בקשר לתאונה. זוהי זכות שיפוי חוזית. על קבלן המשנה לשפות את הקבלן הראשי, בשיעור מלא, על חבותו הנזיקית של הקבלן הראשי לתאונה ולנזקי התובע. כמו-כן, במקרה דנן קיימת זכות תחלוף לכלל, לפי הוראת סעיף 62 לחוק. זכות השיפוי החוזית של הקבלן הראשי כלפי קבלן המשנה והכשרת הישוב (מבטחת קבלן המשנה והנכנסת בנעליו), עוברת לכלל, ששילמה לתובע פיצויים, עד לשיעור הפיצויים ששולמו בפועל. לאחר שערוך להיום, מגיע סכום הפיצויים ששילמו הקבלן הראשי וכלל לתובע לסך של 55,928 ₪.

28. וכן, על-פי זכות השיפוי החוזית דנן, על הקבלן המשנה וכשרת היישוב לשפות את הקבלן הראשי, בשיעור מלא, על כל ההוצאות שנגרמו לו בגין התביעה, לרבות סכום ההשתתפות העצמית ששילם לכלל, בסך של 56,110 ₪, נכון להיום.

ביטוח כפל

29. כאמור, טוענים קבלן המשנה והכשרת הישוב, כי להכשרת הישוב זכות השתתפות, מכוח ביטוח כפל, כלפי כלל והכל על-פי הוראת סעיף 59 לחוק, החל גם על ביטוח אחריות, בהתאם להוראת סעיף 67 לחוק. על-פי הנטען, אחריותו של קבלן המשנה לתאונה ולנזקי התובע בוטחה אצל הכשרת הישוב וכלל. הן הפוליסה של הכשרת הישוב והן הפוליסה של כלל מכסות את אחריותו הנזיקית של קבלן המשנה לתאונה ולנזקי התובע, בתקופות חופפות. במקרה דנן, על המבטחות – הכשרת הישוב מזה וכלל מזה – לשאת בנטל החיוב, בינן לבין עצמן, לפי היחס שבין סכומי הביטוח (סעיף 59(ד) לחוק).

30. אומר מיד, כי אין ממש בטענתם דנן של קבלן המשנה והכשרת הישוב ודינה להידחות, הן מטעמים פרוצדורליים והן מטעמים מהותיים.

ראשית, אין להכביר מילים, כי תוכן הפוליסה של כלל הוא עניין מהותי ביותר במשפט. דא עקא, קבלן המשנה והכשרת הישוב ומשום מה לא הביאו הן בהודעה לצד ג' 1 והן בכתב הסיכומים את נוסח הפוליסה דנן, ולא צירפו את הפוליסה, על כל צירופיה, אל כתבי הטענות. תחת זאת, צירפו המה לכתב הסיכומים מספר עמודים מהרשימה בלבד. מעשה זה לא ייעשה כלל והוא אף בניגוד מוחלט לתקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

31. שנית, לגבי מבוטח שהוא קבלן או קבלן משנה או מזמין עבודה, נקבע בפוליסה של כלל סייג לתחולתה, לפיו "פוליסה זו מהווה ביטוח משלים לביטוחים הנערכים על-ידי הקבלנים ו/או קבלני המשנה ו/או מזמיני העבודה ולא תכסה חבות, אם ועד כמה שהמבוטחת במסגרת פוליסה ספציפית שנערכה בביטוח חבות נפרד". במקרה שלפנינו, קיים לקבלן המשנה ביטוח אחריות מעבידים ספציפי המכסה את התאונה ונזקי התובע, מכוח הפוליסה של הכשרת הישוב. וכן, הוציאה אריה חברה לביטוח בע"מ פוליסה ספציפית המכסה, בין השאר, את אחריותו של הקבלן הראשי כלפי צד ג' בקשר לאירוע נזיקין המתרחש באתר העבודה, בתקופה הרלוונטית. (פוליסה מס' 5-23295587-01).

32. שלישית, קבלן המשנה והכשרת הישוב לא הוכיחו כדין, כי התאונה היא מקרה ביטוח, כהגדרתו בפוליסה של כלל. כזכור, הפוליסה של כלל על צירופיה לא צורפה לכתבי הטענות ולא הוגשה לבית המשפט.

33. רביעית, החיוב הנזיקי או החיוב החוזי של הקבלן הראשי וקבלן המשנה הוא החיוב העיקרי ואילו החיוב הביטוחי של המבטחות – כלל מזה והכשרת הישוב מזה, הוא חיוב משני. במקרה דנן, מסקנתי היא, כי, ביחסים הפנימיים שבין הקבלן הראשי ובין קבלן המשנה, להבדיל מהיחסים שבין התובע מחד לבין הקבלן הראשי וקבלן המשנה מאידך - קבלן המשנה אחראי, באחריות חוזית, לתאונה ולנזקי התובע בשיעור 100%, ואילו הקבלן הראשי – פטור. החיוב בפיצוי התובע נופל, כול כולו, על כתפי קבלן המשנה, שהוא חייב עיקרי ובלעדי.

34. במקרה דנן וגם בהנחה שיש תחולה לפוליסה של כלל, ואיני קובע כך, אין כל הצדקה בדין לחייב את כלל – מבטחת הקבלן הראשי – שיש לה זכות תחלוף לפי סעיפים 62 ו- 67 לחוק, לשלם תגמולי ביטוח מלאים או חלקיים. דין הוא, כי בביטוח אחריות אין להתנות על זכות תחלוף, אלא לטובת המבוטח או הצד השלישי (סעיף 67 לחוק). במקרה דנן, דעתי היא, כי זכות התחלוף של כלל גוברת על זכות ההשתתפות (מכוח ביטוח כפל) של הכשרת הישוב, בהנחה שזכות השתתפות מעין דא קיימת להכשרת הישוב ,ואינני קובע כך. (ראו – רע"א 1322/10 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, מיום 6.4.2012); תניית הביטוחים – סעיף 15 לחוזה).

התוצאה

35. התוצאה היא, אפוא, כדלקמן:

ההודעה לצד ג'1

א. ההודעה לצד ג'1, נדחית בזה. המודיעות/הנתבעות 1 ו- 2 תשלמנה לצד ג' 1/הנתבעת 3 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך של 7,500 ₪.

ההודעה לצדדי ג'2

ב. אני נעתר להודעה ומחייב בזה את צדדי ג'2/הנתבעות 1 ו- 2, לשלם למודיעות/הנתבעות 3 ו- 4, כדלקמן:

ב.1. לשתי המודיעות/הנתבעות 3 ו- 4 - סך של 55,928 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל;

ב.2. וכן ובנוסף, למודיעה/הנתבעת 3 - סך של 56,110 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ב.3. וכן ובנוסף, לשתי המודיעות/הנתבעות 3 ו- 4 - הוצאות משפט

ושכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך של 7,500 ₪.

המזכירות תמציא פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, ו' אדר תשע"ד, 06 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.