בפניי בקשת התובע למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום א.א.ג.

המשיבה, מתנגדת למינוי המומחה שהתבקש אם בשל היעדרה של ראשית ראיה לקיומה של נכות במסמכים הרפואיים שצורפו ואם בשל היעדר קשר סיבתי בין התאונה ובין הנכות הנטענת.

מינוי מומחים רפואיים בתביעות על פי חוק הפלת"ד - כללי

בתביעות המתבררות על פי חוק הפלת"ד הדרך היחידה העומדת בפני התובע להוכיח קיומה של נכות עקב תאונת הדרכים או כל צורך רפואי ושיקומי אחר הינה באמצעות חוות דעת של מומחה/ים רפואיים המתמנים על ידי בית המשפט. ההסדר החקיקתי הקיים בתחום זה מחייב את בית המשפט לנקוט באמת מידה מקלה ומרחיבה בבואו לדון בבקשה למינוי מומחים רפואיים מאחר ודחיית בקשה למינוי מומחה בתחום מסוים כמוה כדחיית התביעה או חלקה ביחס לנכות הנטענת בתחום זה. עוד מורה פסיקת בית המשפט העליון כי יש לנקוט משנה זהירות ובמקרה של ספק מוטב למנות מומחה רפואי וככל שיסתבר כי המינוי אכן היה מיותר אזי ניתן יהיה לחייב את התובע לשאת בעלות שכר טרחתו.

(ר' לעניין זה רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 136 (1998); רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216; רע"א 3007/12 פלונית ב' הראל חברה לביטוח (פורסם בנבו, פסק דין מיום 30.5.12).

התובע נדרש להראות, באמצעות התיעוד הרפואי המצורף לבקשה, שיש ראשית ראיה לקיומה של הנכות הנטענת בתחום הרפואי הרלבנטי עקב התאונה. אותם מסמכים רפואיים אמורים לבסס גם את הקשר הסיבתי שבין תאונת הדרכים לבין הנכות הנטענת. בעניין זה עשוי בית המשפט להסתפק גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי, ובכל מקרה די בראשית ראיה, בדומה לזו הנדרשת לעצם קיום הנכות (ר' לעניין זה רע"א 4911/09 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' כשרי ([פורסם בנבו], 29.7.2009).

מן הכלל אל הפרט

התובע צירף לבקשתו מסמכים רפואיים מהם עולה כי במסמכי חדר המיון של בית החולים גליל מערבי בנהריה אליו הופנה התובע מיד לאחר התאונה הייתה התייחסות לחבלה באף (contusion of nose) הגם שלא אובחנו שברים, בוצע ייעוץ א.א.ג והתובע הופנה למעקב בקהילה. מהמסמכים במסגרת מעקב רופא בתחום א.א.ג בקהילה עולה כי נמצאו ממצאים המצביעים על שינוי במבנה האף ביחס למצב עובר לתאונה. במסמכים אלה, בראי השיקולים שפורטו לעיל לעניין מינוי מומחה לפי חוק הפלת"ד ובשים לב לאמת המידה המקלה שיש לנקוט בבחינת ראשית הראיה - יש כדי להוות ראשית ראיה המצדיקה מינוי כאמור ועל כן אני נעתרת לבקשה.

לפיכך, אני ממנה בזאת את פרופ' צבי יואכימס מבית החולים רמב"ם כמומחה רפואי בתחום א.א.ג בתיק זה.

1. המומחה מתבקש לעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, לבדוק את התובע ולקבוע ממצאים לגבי מצבו הרפואי בעקבות התאונה מיום 13.5.10 ובמיוחד יקבע:

א.    האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות?

          מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לתובע ולאלו תקופות?

ב.    האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו בעתיד?

ג.    מה הן המגבלות התפקודיות של התובע, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב לעבודתו ולמקצועו.

ד.    האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של הטיפולים האלה לפי המחירים הנכונים היום?

ה.    המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה מיום 13.5.10 לבין מצב התובע נכון להיום.

2. על מינויו של המומחה כאמור בצו זה יחולו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ו - 1986.

3. ב"כ בעלי הדין ימציאו למומחה הרפואי את כל המסמכים הרפואיים המצויים תחת ידיהם והנוגעים לתובע בתוך 30 ימים מהיום.

            העתק כל פניה אל המומחה יועבר במישרין לצד שכנגד.

4. בשכר טרחת המומחה תישא הנתבעת ישירות בשלב זה עפ"י חשבונית שתומצא לה ע"י המומחה.

5. המומחה מתבקש ליתן חוו"ד תוך 60 יום מהיום בהתחשב במועד שנקבע לקדם המשפט הבא בתיק ורק לאחר ששכר טרחתו ישולם כאמור.

6. ב"כ התובע ימציא העתק החלטה זו למומחה מבלי שתצא החלטה נפרדת לעניין זה מבית המשפט ויתאם מועד לבדיקת התובע.

התיק נקבע לקדם משפט נוסף ליום 29.10.13 שעה 9:00, בהנחה שעד אותו מועד תהיה מונחת בפני בית המשפט חוות דעתו של המומחה.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ותביא את התיק לעיוני ביום 22.10.13.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ג, 03 יולי 2013, בהעדר הצדדים.