בקשת נושה – בנק לאשר לו קיזוז חוב הלוואה מכספים המצויים בידו.

1. ביום 6.12.11 ניתן צו כינוס לנכסי החייב. ביום 18.10.12 הוכרז החייב כפושט רגל. טוען הבנק כי לא ידע אודות צו הכינוס עד שהחייב עדכן אותו באוגוסט 2012. ביום 13.9.12 הופקדו בחשבונו של החייב 21,767 ₪ מחברת הראל. טוען הבנק כי נכון ליום 24.9.12 נותר חוב בשל הלוואה שלקח החייב לפני הליך הפש"ר בסך של 5,691 ₪ ולפיכך ביקש אישור לקזז סכום זה מהכספים שהופקדו בחשבון, ואת היתרה להעביר לקופת הכונ"ר.

2. טען החייב כי הבנק ידע על צו הכינוס בשל פרסום הצו ומסמך שנשלח למייצג אחר של הבנק. לטענת החייב, יש לדחות את טענת הקיזוז שכן המועד הקובע הינו יום צו הכינוס. לטענת החייב, יש להורות על העברת סכום כספי משמעותי לידיו בשל מצבו הכלכלי הקשה ורק חלק קטן להעביר לקופת הכונ"ר.

3. הנאמן הדגיש את העובדה ולפיה החייב המשיך לפרוע כספים בשיעור 500 ₪ לחודש לאחר צו הכינוס, כלומר במשך כ – 9 חודשים, סכומים שיש להשיב. טוען הנאמן כי נכון ליום צו הכינוס לא הייתה כל יתרת זכות בבנק ממנה ניתן היה לקזז את ההלוואה וכי הכספים נכנסו רק כ – 9 חודשים לאחר צו הכינוס. מוסיף הנאמן כי אין בכך שבמסמכי פתיחת החשבון יש זכות קיזוז בכדי להתגבר על הוראות דיני הפש"ר.

אשר לבקשת החייב, טוען הנאמן כי בכול הנוגע לכספים שבחברת הראל, פעל החייב בחוסר תום לב ובין היתר בכך שרק בשל בקשת הבנק הדברים הובאו לידיעת הנאמן. מוסיף הנאמן כי החייב ממשיך לצבור חובות נוספים ונוהג בחוסר תום לב המצדיק ביטול ההליכים. לפיכך עתר להעברת הכספים שבבנק לקופת הכונ"ר וכן לחייב את הבנק להשיב הכספים שהפקיד החייב לאחר צו הכינוס ולאפשר לבנק להגיש תביעת חוב.

דיון

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי שיש לקבל את עמדת הנאמן.

4. כידוע, בהתאם לסע' 74 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם – 1980, זכות הקיזוז הינה באשר לכספים, בעת חשבון לפי יום צו הכינוס. בענייננו, אין מחלוקת כי ביום צו הכינוס לא עמדו כספים לזכות החייב בחשבונו. לצורך החלטה זו אין הכרח לקבוע מסמרות בשאלה האם הכספים שהגיעו מחברת הראל, הגיעו בשל ניצול לרעה של ההליכים על ידי החייב או לא. כל שיש לקבוע הינו שכספים אלו הגיעו לאחר יום צו הכינוס, ללא קשר לפעילות הבנקאית. לפיכך, ביום צו הכינוס לא היתה כל אפשרות לבנק לערוך קיזוז ואין לאפשר עריכת קיזוז בשל כספים שהגיעו מסיבה חיצונית לבנק לאחר יום צו הכינוס. לפיכך, דין הכספים להיות מועברים לקופת הכונ"ר.

5. בנוסף, כיוון שביום 6.12.11 ניתן צו הכינוס, ככול שהחייב שילם כספים לאחר מועד זה, ונראה על פני הדברים כי החייב שילם 500 ₪ לחודש מאז ועד לחודש אוגוסט 2012, על הבנק להשיב כספים אלו לקופת הכונס הרשמי בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין. כהצעת הנאמן, הבנק יהיה רשאי להגיש תביעת חוב, ומוארך לבנק המועד לעשות כן, למשך זמן של 3 חודשים מהיום.

6. אשר לבקשת החייב להעביר הכספים אליו, לא מצאתי מקום לקבוע מסמרות בשאלה זו במסגרת ההחלטה הנוכחית. החייב יבוא בדברים עם הנאמן, לצורך השלמת הפיגורים בתשלומים ולצורך התדיינות בקשר לסכום שהתקבל מחברת הראל. ככול שתהיה מחלוקת בשאלה זו בין החייב לנאמן, תוך שיש לזכור כי הוריתי כאמור על העברת הכספים לעת הזו לקופת הכונ"ר, ניתן יהיה להגיש בקשה מתאימה למתן הוראות.

סיכום

7. במסגרת בקשת הבנק, באשר לכספים שהופקדו בחשבון החייב, ולשאלת האפשרות של הבנק לקיזוז חוב הלוואה מההפקדה שבוצעה לאחר צו הכינוס, נדחתה עמדת הבנק, והתקבלה עמדת הנאמן כי הסכום שהופקד יועבר לכונס הרשמי בנאמנות לנושי החייב. כן הוריתי לבנק להשיב את הכספים שקיבל מהחייב לאחר צו הכינוס בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. החייב מוזהר כי עליו לקיים את כל חיוביו תוך שמוצע כי יוכל לבוא בדברים עם הנאמן לצורך הסדרת נושאים שבמחלוקת שבין הצדדים. כן נקבע כי מוארך המועד שהבנק יוכל להגיש תביעת חוב בתוך 3 חודשים מהיום.

בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ג, 18 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.