<#1#>

נוכחים:

התובע בעצמו

הנתבע בעצמו

מר שושני ערן – מחברת ביטוח קש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח בע"מ

פרוטוקול

מר שושני ערן:

חברת ביטוח קש מבקשת להצטרף כנתבעת נוספת.

התובע:

אין לי בעיה שהם יהיו, אך הם לא בקיאים בעובדות התאונה.

<#2#>

החלטה

על הנתבעת המבקשת להצטרף לדיון, עליה להגיש בקשה מסודרת מבעוד מועד, על מנת שהבקשה תובא לידיעת הצד שכנגד, ועל מנת שלא להפתיע צד שכנגד ולהעמיד אותו בפני העובדה שנתבעת מבקשת להצטרף ביום הדיון.

יחד עם זאת, מאחר וממילא עסקינן בחברת ביטוח אשר אם יחויב הנתבע תישא חברת הביטוח בתשלום, הרי שלמען יעילות הדיון, אני מחליט לצרף את קש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח בע"מ מהכתובת יגאל אלון 65 בתל אביב, כנתבעת נוספת בתיק זה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ט אלול תשע"ב, 06/09/2012 במעמד הנוכחים.

התובע מוזהר כחוק ומעיד:

ב- 27.6.11 נסעתי על כביש 4 מכיוון רחובות לתל אביב, לאחר ההשתלבות של גן רווה, הרגשתי חבטה ברכב שהתמשכה. ראוי לציין כי בשעות האלה, יש פקק שמתקדם באיטיות, ובקושי זז. הרגשתי את החבטה מאחורה, המשאית היתה מאחוריי. זו לא היתה חבטה אחת, מתמשכת, נגררתי מספר מטרים קדימה. למזלי, שמרתי מרחק מהרכב שהיה לפני, ולא נגרמה תאונת שרשרת.

יש לי תמונות מהמקרה. יתכן כי לא נהגתי במרכז הנתיב, אבל זו לא סיבה להכנס.

אני מפנה את בית המשפט למקום שבו נהגתי בעת התאונה – התמונה מוגשת ומסומנת ת/1.

כמו כן, מגיש 2 תמונות כדי להראות כיצד נסעה המשאית אחרי – סומנו ת/2.

בעת הנסיעה הזאת, פגעה המשאית בחלקו האחורי של הרכב שלי.

חקירה נגדית:

ש. אתה מעיד שנסעת על כביש 4 נכון?

ת. נכון.

ש. על פי הגרסה שלנו, אתה השתלבת לתוך כביש 4, מהמחלף המתמזג, זה נכון?

ת. שלילי. גרתי באותו זמן ברחובות, אני עובד בת"א, נתיב הנסיעה הקבוע שלי, מידי יום, הוא על כביש 4. אני לא משתלב מימין, השתלבות שאתה מציין מראשל"צ, זה לא בנתיב נסיעתי.

ש. את התמונה ת/1 אתה צילמת?

ת. כן.

ש. בתמונה ניתן לראות שרכבך נמצא בצורה אלכסונית, כאשר בעצם הרכב שלך חצה את אי התנועה?

ת. סליחה? תחזור שוב על השאלה.

ש. הרכב שלך בתמונה עומד באופן אלכסון, כאשר נראה על פי כיוון הרכב, שחצית את אי התנועה, מה יש לך להגיד על זה?

ת. אני סותר את מה שהנתבע טוען, לא סטיתי, לא חציתי את אי התנועה, המשכתי בכביש ישר, יתכן שהרכב סטה בעקבות המכה, אך בוודאי שלא חציתי את אי התנועה. אציין שוב, שחציית אי התנועה, אינה בנתיב נסיעתי.

ש. אתה העדת שרכבך אחרי המכה, זו תמונה שצולמה מיד לאחר נקודת המפגש בין שני הרכבים?

ת. קצת לאחר מכן.

ש. העדת קודם לכן, שתוך כדי המכה רכבך נגרר מספר מטרים קדימה, זה נכון?

ת. נכון.

ש. כפי שעולה מתמונה זו, הלא אי התנועה מתחיל קודם לכן, נכון. מדוע רכבך נמצא באופן אלכסוני על הנתיב, כאשר ברור מתמונה זו שהמשאית עומדת באופן ישר על הנתיב, ורכבך באופן אלכסוני?

ת. אציין שוב, כי הנתבע שואל השאלות, לא היה בקרות הארוע. כפי שציינתי, רכבי נגרר מספר מטרים, ובעקבות כך, שונה כיוונו. כמו כן, לאחר שיצאתי מהרכב, הנתבע טען, כי אני נמצא בשטח מת שלו, ותאונות כאלה קורות למכביר, בגלל השטח המת.

ש. אז לשיטתך, אם לצורך העניין, זה הרכב שלך לאחר התאונה נכון?

ת. כן.

ש. איך זה הגיוני שהמכה שהרכב שלך ספג, נמצאת בחלקו השמאלי של הטמבון בלבד, ולא על הטמבון בשלמותו, כאשר אתה טוען שעמדת ישר על הנתיב (מוגשת תמונה של אזור הפגיעה ברכב התובע – חנ/1)?

ת. תמונה זו מחזקת את גרסתי, הפגיעה היא במלוא חלקו האחורי של הרכב, ורק בחלקו האחורי אין פגיעה צידית כלל. אכן לא עמדנו רכב אחרי רכב, אני אולי הייתי טיפה בימין הנתיב. הפגיעה היא מאחורה, במלואו.

הנתבע 1 מוזהר כחוק ומעיד:

נסעתי בנתיב, בכביש 4, רכב של התובע בא מאזור אי התנועה, לא זזתי, זה היה יום של פקק. בבוקר אתה אולי מכיר את התופעה הזאת, שאנשים רוצים לגנוב את הנתיב, כי לא רוצים לחכות את כל הפקק, בגלל שאני משאית, בדרך כלל, לנו קשה להתחיל נסיעה, אז הם מנצלים את זה, כדי לגנוב לנו נתיב. לא הייתי בתנועה בכלל. ברגע שכאילו, הוא כאילו נצמד למשאית, לפי המכה, אתה יכול לראות, במשאית אין לי מכה, הוא משך לי מהצד את הפנס. כלומר, אין פגיעה חזיתית מאחורה, אלא הוא נצמד ולקח לי את הפנס מהצד. לא היו שום חבטות, זו הגזמה מופרכת.

יותר מזה, כשהחלפנו פרטים הוא אמר לי שהוא מתנדב במשטרת תנועה, והצדיק אותי שהוא טעה, ונפרדנו, ואחרי מספר ימים.

הוא הודה בפני שהוא עשה טעות.

כשהתאונה ארעה אני הייתי במצב של עמידה, בפקק.

התובע:

אני רוצה להוסיף, שלא יתכן שהרכב היה בעמידה, אני לא נסעתי אחורה כמובן. הרכב נסע ונסע, ראיתי את זה במראה שהוא מתקרב אלי, עקב אי שמירת מרחק. בנוסף, אציין, כי לאחר התאונה, הנתבע ציין כי תאונות אלה קורות לו לעיתים תכופות, בגלל השטח המת.

נציג הנתבעים מסכם:

עולה מהתמונות שהוצגו לביהמ"ש, כי רכב התובע הוא אשר חצה את אי התנועה, כאשר בנקודת המפגש ניכר כי רכב התובע עומד באופן אלכסוני על הנתיב הראשי שבו עמד רכב הנתבע.

מהתבוננות בתמונת הנזק, ברכב התובע, נראה כי רכב התובע נפגע אך ורק בחלקו השמאלי של הטמבון האחורי, דבר אשר מחזק את העובדה שרכב התובע לא עמד בנתיב באופן מלא אלא הגיח מאי התנועה, בנסיון להשתחל לנתיב הנסיעה הראשי, דהיינו כביש 4.

אציג לביהמ"ש את הדיווח של הנתבע לחברת הביטוח – סומן נ/1 שתואם באופן מלא לגרסתו.

יתרה מכך, הנזקים הנתבעים לא הוכחו.

מכל מקום, אנו מבקשים לדחות את התביעה, לקבל את גרסת הנתבע, שמתיישבת באופן מלא עם התמונות שהוצגו, הן על ידי התובע והן על ידי הנתבע ולחייב את התובע בהוצאות.

התובע:

שני דברים, גרסתו כי חציתי את אי התנועה, אינה מתיישבת עם מקום מגוריי ומקום עבודתי.

לגבי סכום התביעה – סכום הנזק הינו הרבה יותר גבוה.

<#4#>

פסק דין

עסקינן בתאונת דרכים אשר ארעה בכביש מספר 4 לכיוון תל אביב, ובתאונה זו נפגע רכב התובע.

התובע מייחס את מלוא האחריות לגרם התאונה לנתבע 1 (להלן: "הנתבע") ואילו הנתבע מייחס את מלוא האחריות לגרם התאונה לתובע, ובשל כך, מבקשים הנתבעים לדחות את תביעת התובע.

שמעתי את גרסאות הצדדים, ואכן גרסאות שונות הועלו בפני בית המשפט.

את מירב הראיות שמבקש נציג הנתבעת 2 למצוא בדבר האחריות לגרם התאונה, מבקש הוא לסמוך על התמונות, ואכן כאשר מצויות בפני בית המשפט גרסאות שונות אחת מרעותה, יש אכן להעזר בראיות חיצוניות שבמקרה זה מדובר בחוות דעת שמאי, וכן בתמונות שהוגשו במהלך הדיון ואשר צורפו לתיק בית המשפט.

בנוסף לראיות חיצוניות אלה, גם בחנתי את גרסאות הצדדים המעורבים בתאונה, ולאחר שבחנתי ושקלתי גרסאות אלה, החלטתי לקבל את גרסתו של התובע, הנראית לי סבירה, מתקבלת על הדעת ואמינה יותר מזו של הנתבע.

התובע טוען כי בעת שנסע הרגיש חבטה מאחור, וחבטה זו נגרמה על ידי המשאית שהיתה נהוגה על ידי הנתבע, והתובע מייחס את הפגיעה בשל כך שהנתבע לא שמר מרחק מרכב התובע.

הנתבע טוען בכתב ההגנה, כי למעשה, התובע התכוון לגנוב את הנתיב שהוא למעשה סומן על ידי
אי תנועה, ובאופן כזה סטה התובע לעבר נתיב הנסיעה של הנתבע, ומוסיף הנתבע וטוען בכתב ההגנה, שרכב התובע נפגע בצד ימין שמאלי, עם חלקו הקדמי ימני של רכב הנתבע.

חוות הדעת של השמאי אשר צורפה לכתב התביעה, אינה מציינת כלל נזק בצד ימין שמאלי של רכב התובע, אלא בחלקו האחורי שמאלי, וגם על פי התמונה אשר הגיש נציג הנתבעת 2 לבית המשפט חנ/1, הרי שמתמונה עולה באופן מפורש הפגיעה בחלקו האחורי של רכב התובע, ולא מצידו השמאלי ימני כפי שביקש הנתבע לטעון.

הפגיעות ברכב התובע כפי שעולות מחוות הדעת ומתמונות הרכב שצרף התובע, מתיישבות יותר עם גרסתו של התובע, שכן אין לי ספק שאם אכן היה זה התובע אשר סטה ורצה לגנוב נתיב, הרי שאם במקרה כזה היה "נתקע" בחלקו הימני קדמי של רכב הנתבע, אין לי ספק שהפגיעה ברכב התובע היתה במקום אחר ולא באותו מקום כפי שעולה מחוות הדעת ומתמונות רכב התובע.

זאת ועוד – גם הוגשה הודעתו של הנתבע אשר הוגשה לחברת הביטוח, ובעוד שהנתבע טוען בבית המשפט, שבעת הפגיעה הוא היה בעמידה, הרי שבהודעה שמסר לחברת הביטוח, אין זכר לכך שבעת התאונה עצמה, היתה המשאית בעמידה.

העולה מכל האמור לעיל הוא, שאני מאמין לגרסתו של התובע, אשר מתיישבת יותר עם הגרסה אשר העלה בפני מאשר גרסתו של הנתבע, ולכן אני קובע כי הנתבע אחראי לתאונה ולפגיעה ברכב התובע, ועל הנתבעים לפצות את התובע.

התובע הגיש תביעה בגין נזקיו העתידיים, ומאחר והתובע המציא אישור לתיק בית המשפט על נזקים אלה, אני קובע שהתובע הוכיח את נזקיו, ולכן אני מחייב את הנתבעים - שניהם ביחד ו/או כל אחד מהם בנפרד – לשלם לתובע סך 4,022 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה 8.12.11 ועד מועד התשלום בפועל.

יתרת סכום התביעה נדחית מחוסר הוכחה.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעים באופן סולידרי לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים מהיום.

<#5#>

ניתן והודע היום י"ט אלול תשע"ב, 06/09/2012 במעמד הנוכחים.

קלדנית/יפה