נוכחים:

מטעם המאשימה: עו"ד סיגל

מטעם הנאשם: בעצמו

<#1#>

פרוטוקול

כתב האישום הוקרא לנאשם והוסבר לו תוכנו ותגובתו לאישום הינה:

הנאשם : אני מודה בכל העובדות המפורטות בכתב האישום.

ב"כ המאשימה : לאור הדברים, מבוקש להרשיעו בעבירות המפורטות בכתב האישום.

<#2#>

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום ואני מרשיעה אותו בעבירות המפורטות בכתב האישום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"ג, 27/12/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה : מציג תמונה. סומנה ת/1. הנאשם החל בהליכים בשנת 2011. מדובר באחריות הנאשם. אני מבקש לחייב את הנאשם לסלק את הפרגולה אלא אם יקבל היתר. אבקש צו הריסה נדחה ל-6 חודשים, כפל אגרה, התחייבות וקנס. הקנס הראוי הינו בין 2,000 ₪ ל-2,500 ₪.

הנאשם: אני פנסיונר וקשה לי. אבקש להתחשב.

<#4#>

גזר דין

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של עבודות בנייה שבוצעו ללא היתר כמפורט בכתב האישום.

2. הנאשם מואשם בעבירות לפי סעיפים 145 (א') (2) ו145 (א) (3) ו-204 (א'), 208 ו-218 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965.

3. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום והורשע כמפורט לעיל.

4. בטיעונים לעונש, טען ב"כ המאשימה והתאים את טיעוניו לעונש לדרישות תיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, אשר הוסיף לחוק את סימן א' 1 בפרק ו' שכותרתו: "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה". בטיעוניו עמד ב"כ המאשימה על חומרת העבירה שעבר הנאשם, וחומרת הנסיבות בהן בוצעה העבירה, על הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים ומידת הפגיעה בהם, וכן על מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות בניה ובמיוחד עבירות בניה ללא היתר.

5. לגישת ב"כ המאשימה יש לראות בחומרה את העבירה אשר בוצעה על ידי הנאשם ויש להטיל עונש במתחם הענישה אשר ציין לעיל.

6. הנאשם ביקש מבית משפט להתחשב במצבו הכלכלי והיותו פנסיונר וכן בעובדה כי בתקופה הקרובה אמור לקבל היתר.

דיון ומסקנות

7. ביום 10.7.12 נכנס לתוקפו תיקון 113 האמור, שעניינו "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה". על בית המשפט עת בא לקבוע את עונשו של הנאשם, ללכת בדרך אשר התווה המחוקק בתיקון הנ"ל ובין היתר לבחון מהו העונש ההולם בנסיבות ביצוע העבירה המתוארת בכתב האישום.

8. אשר על כן, על בית משפט לבחון את העבירה שעבר הנאשם, הנסיבות שבהן נעברה העבירה, הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים ומידת הפגיעה בהם, וכמובן תובא בחשבון מדיניות הענישה בעבירות של בניה ללא היתר.

9. העבירה אשר עבר הנאשם הינה עבירה חמורה שלא ניתן לזלזל בה ובמיוחד כאשר בר –בי-דעת ברור שבניה מצריכה הוצאת היתר כדין, וללא היתר לא מתחילים בבניה.

10. אשר לפגיעה בערכים חברתיים מוגנים – הרי בניה ללא היתר וללא פיקוח פוגעת באינטרס של הציבור בכללותו, מכתיבה עובדות בשטח אשר אילו היה הנאשם טורח ומגיש בקשה לקבלת היתר יתכן והיו נמנעות מלכתחילה.

העבירה של בניה ללא היתר פוגעת באמון הציבור בבתי המשפט לרבות בוועדות התכנון אשר שוקדות על הכתבת מצב תכנוני תוך התחשבות בתנאי השטח, ותוך הנהגת יחס שווה לכולם. פגיעה כאמור יש לה השלכות לא רק לגבי הנאשם אישית אלא על כל הציבור.

11. בתי המשפט התייחסו לחומרתן של עבירות בניה ללא היתר בפסיקה ענפה והדגישו כי על בית המשפט להחמיר עם הנאשמים ולהעביר מסר כי אל לציבור לא לקיים את שלטון החוק ולקחת את החוק לידיים על ידי בניה ללא היתר.

12. אין חולק על כך כי מדיניות הענישה ככל שנוגעת בעבירות נשוא ענייננו הינה מתונה וזאת בשים לב להיקף הבניה, בתהליכים אשר ביצע הנאשם לשם הכשרת הבניה טרם ולאחר הגשת כתב האישום. אמנם בית משפט העליון חזר והדגיש כי בעבירות מסוג זה צריך להחמיר עם הנאשמים אך ענישה הינה אינדיבידואלית וצריך להתאים את העונש למקרה הספציפי הנדון תוך התחשבות במתחם הענישה שנקבע בפסיקה עד כה ביחס לעבירה מסוג העבירה שאנו דנים בה. בפסיקה ניתן לראות כי העונש הראוי לעבירות מסוג העבירה נשוא ענייננו הינו עונש כספי אשר נע בין אלפי שקלים ועד לעשרות אלפי שקלים וזאת בהתחשב בשיקולים שמניתי לעיל. בנוסף חיוב בתשלום כפל אגרה או חלק ממנו אך לא יפחת מהאגרה המקורית, הטלת התחייבות, ומתן צו הריסה נדחה לתקופה הנעה בין מס' חודשים עד לשנה.

13. עונשו של הנאשם, אמור להיקבע, על פי סעיף 40 ג' (ב) לחוק העונשין, בתוך המתחם האמור, בתחום התחתון, בתחום העליון או בטווח ביניהם, בהתאם למשקלן של הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נסיבות אישיות, נסיבות שאינן כרוכות בביצוע העבירה ומתן משקל יחסי מתאים לכל אחד לאותן נסיבות. בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם, לכאן ולכאן, מתוך שיקולים שעיקרם שיקום העבריין, או הגנה על שלום הציבור ועוד.

נסיבות אישיות

14. לנסיבות האישיות משקל משמעותי בקביעת העונש. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר.

15. שיקול נוסף לקולה הינו העובדה כי הנאשם אמור לקבל היתר בתקופה הקרובה כהצהרתו.

16. לסיכום, מכלול הנסיבות שתיארתי לעיל, חומרת העבירה וחומרת הנסיבות הקשורות בביצועה, בהתחשב במתחם הענישה שקבעתי על פי מדיניות הענישה המוצהרת, ראוי לגזור את דינו של הנאשם בתוך מתחם הענישה שתחמתי.

אשר על כן הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. קנס כספי בסך של 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-4 תשלומים שווים ורצופים הראשון החל מיום 27.1.13 והאחרים לא יאוחר מ-27 לכל חודש שלאחריו.

לא ישולם תשלום במועד יעמוד כל הקנס לתשלום מיידי .

באם הנאשם הפקיד סכום בגין צו הבאה , יקוזז מסכום הקנס .

הנאשם יפנה לוועדה לקבלת שוברים לתשלום הקנס.

ב. אני מחייבת את הנאשם לחתום על התחייבות כספית בסך 2,000 ש"ח, להימנע, תוך 3 שנים מהיום, מלעבור עבירה על סעיפים 204,205,210,237,240 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה 1965 .

יסרב לחתום על ההתחייבות יאסר ל -10 ימים או עד שיחתום, לפי המוקדם.

ג. כן ישלם הנאשם אגרה בסך 614 ₪ בקיזוז כל סכום ששולם על חשבון האגרה באם שולם. לתשלום לוועדה בתוך 90 יום מהיום.

ד. אני מחייבת את הנאשם להרוס את המבנה נשוא האישום, כמצבו ביום ההריסה, בתוך 6 חודשים מהיום-זולת אם יהיה לו היתר כדין .

ה. ניתן בזאת צו לרשם המקרקעין לרשום את צו ההריסה דלעיל בפנקסי המקרקעין.

ב"כ המאשימה יטפל ברישום הצו .

הודעה והוסברה זכות ערעור תוך 45 יום מהיום .

<#5#>

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"ג, 27/12/2012 במעמד הנוכחים.