תאונת דרכים מ – 10.7.10, נתונה למשטר חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975.

1. פרופ' יניב מומחה בית המשפט בתחום א.א.ג. מצא שהתובע סובל מירידה בשמיעה ומטינטון קבוע והעמיד את נכותו על 45% + 10% לפי סעיף 72 [1] ו – 72 [4] לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] תשט"ז – 1956. מאחר שהתובע סבל מחבלת שמיעה עוד בתקופת שירותו הצבאי ומאחר שרמת השמיעה שלו ערב התאונה אינה ידועה, העמיד את "חלקה" של התאונה על 50%.

2. לבקשת הנתבעת ציווה בית המשפט על משרד הביטחון לאפשר לה לעיין בתיקו הרפואי מתקופת שירותו הצבאי. לאחר קבלת התיק שלחה הנתבעת למומחה מכתב ובו שאלות הבהרה. המכתב לא הוגש לתיק בית המשפט. אין חולק שהנתבעת צירפה למכתב מסמכים הכוללים פרוטוקולים מאת הוועדות הרפואיות במשרד הביטחון וקביעותיהן על נכות בשיעור של 19%.

3. התובע ביקש לפסול את המסמכים, שלטענתו אינם מותרים בהמצאה למומחה. הוריתי למומחה לעכב עיון ותשובות לשאלות.

לאחר השלמת סבב תגובות:

4. תקנה 8 [א] לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים [מומחים] תשמ"ז – 1986 קובעת שניתן להמציא למומחה מטעם בית המשפט מסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו והבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית.

5. ניתן לאתר שתי הצדקות ביסוד ההוראה: אחת, שימור תכלית היעילות בחוק הפיצויים על ידי "סגירת הדלת" בפני חוות דעת "מטעם" הצדדים והשנייה, שימור עצמאותו ושיקול דעתו של המומחה מטעם בית המשפט [רע"א 01 / 1422 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אל רחמן, פד"י נה [4] 155, רע"א 00 / 6401 לה נסיונל חברה לביטוח נ' סאלח, פד"י נה [3] 97] .

6. וועדות רפואיות של מוסדות חיצוניים אינן בגדר מומחה "מטעם" הצדדים ובהינתן התנאים המתאימים, מהוות קביעותיהן נכות על פי דין כאמור בסעיף 6 ב' לחוק הפיצויים. יחד עם זאת, קביעותיהן לא ניתנו לצורך טיפול רפואי. הלכה למעשה מדובר במסקנות על בסיס טיפול רפואי. אמרנו "מסקנות", אמרנו סברות, משמע, קביעות שבמומחיות.

7. על אף שמסקנות אלו באות ממקום אובייקטיבי, יש בהן פוטנציאל פגיעה בשיקול דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ובמובן זה קשה ליישב בין הגשתן לבין ההצדקה השנייה. פוטנציאל זה קיים גם לאחר שהמומחה מסר את חוות דעתו לבית המשפט ולענייננו, בטרם נחקר על חוות דעתו [השוו ריבלין, תאונת הדרכים, תחולת החוק, סדרי הדין וחישוב הפיצויים, מהד' רביעית, בעמ' 669 ואילך]. אני סבורה שהפוטנציאל קיים גם כאשר הקביעות מתייחסות למצב קודם. לכן, יש להמציא למומחה תיעוד מלא על טיפולים ובדיקות בעבר אך בהיעדר טעם טוב, אין להמציא לו את מסקנותיו של גורם רפואי אחר מאותם טיפולים ובדיקות.

8. וכך בענייננו. הנתבעת רשאית הייתה להמציא למומחה מסמכים על טיפולים ובדיקות שעבר התובע בתקופת שירותו הצבאי ואלו בלבד. אסור היה לה להמציא לו פרוטוקולים וקביעות מאת הוועדות הרפואיות של משרד הביטחון. בקשת התובע נעתרת.

פרופ' יניב ישיב על שאלות הנתבעת בהתעלם ממסמכים אלו.

הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ + מע"מ .

ניתנה היום, כ"ז חשוון תשע"ה, 20 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.