התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבעים, בעתירה לפיצוי כספי בסכום של 10,000 ₪ וכן לצו עשה, הכל בהקשר לנזקי רטיבות שנגרמו לדירתם המצויה מתחת לדירת הנתבעים – שכניהם.

התובעים טוענים לנזקי רטיבות מזה מספר שנים ולניסיונותיהם שלא צלחו לפתור את המחלוקת בדרכי נועם. התובעים מעריכים את נזקיהם בסכום של 10,000 ₪ ועותרים כי בית משפט יורה לנתבעים לעשות את כל הדרוש על מנת שיימנע מעבר רטיבות בין הדירות.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה הנתבעים יבצעו תיקונים בשתי הדירות בהתאם להוראות מומחה מטעם בית משפט והסמיכוני לפסוק בפשרה ביתרת המחלוקת לעניין עגמת הנפש הנטענת שנגרמה לתובעים וזאת ללא טווחי סכומים וללא נימוקים.

עוד הגיעו הצדדים להסכמה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

הבאתי בחשבון שיקוליי, בין היתר, את היקף ומשך שני מוקדי הרטיבות מהם סבלו התובעים, את ההסכמה הדיונית שהובאה בשלב מוקדם לנוכח חוות דעת מומחה בית משפט וטרם שמיעת ראיות וכן את ההערכה הזהירה הנדרשת בהתייחסות לנזקים עקיפים כגון דא ואת התנהלות הצדדים בזמן אמת.

בנוסף, לא נעלמו מעיניי יחסי השכנות שבין הצדדים והצורך להוסיף ולשמרם.

מכל המקובץ, נחה דעתי כי ראוי להורות לנתבעים לשלם לתובעים סכום כולל של 3,200 ₪ בתוך 30 ימים.

כל צד יישא בהוצאותיו.

לידיעת הצדדים.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, כ"ב ניסן תשע"ג, 02 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.