העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום היא כי ביום 24.3.2011 נהג ברכב בלא שהוא חגור בחגורת בטיחות, עבירה בניגוד לתקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.

המדובר בעבירה מסוג "ברירת משפט", הנאשם הגיש בקשה להישפט, כפר בעבירה המיוחסת לו וביום 6.9.12 שמעתי ראיות הצדדים.

לאחר ששמעתי והתרשמתי מעדויות ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה לפיה, עמדה התביעה בנטל השיכנוע כנדרש במשפט פלילי לעבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן:

א. אני מעדיף את גרסת עד המאשימה, אשר טען כי הורה לרכב לעצור וכאשר התקרב אליו הבחין כי הנהג אינו חגור, על פני גרסת הנהג כי עצר מיוזמתו לצרכי חנייה, ורק אז הסיר את החגורה אותה חגר לאורך הנסיעה.

התרשמתי כי גרסתו זו של הנהג באה לצורך חיזוק טענתו כי לא ביצע עבירה וזאת מכוח תקנה 83ג(6) הפוטרת נהג מחובת החגורה בעת נסיעה לאחור.

ב. למרות שיחד עם הנאשם הייתה ברכב אשתו, אשר יכולה הייתה להעיד על כך שהשוטר הגיע לרכב רק לאחר עצירתו לצרכי חנייה, ועל כך שבעלה היה חגור בעת הנסיעה, הרי הנאשם בחר שלא להביאה לעדות.

במהלך עדותו, ולאחר שהתברר כי נהג ברכב כשלצידו אשתו, העמדתי את הנאשם על משמעות אי הבאת העדה, אך הוא בחר שלא לבקש העדתה במועד מאוחר יותר (עמ' 2 לפרוטוקול שורה 3).

הלכה ידועה היא כי מי שנמנע מהבאת עד אשר בשליטתו לעדות, מקים בכך חזקה כי עדותו של אותו עד, לו הייתה נשמעת, הייתה משמשת נגדו. מכל מקום, בוודאי כי אי הבאת העדה פועלת כנגד הנאשם ומחלישה את גרסתו.

ג. עוד התברר במהלך הדיון כי על פי גרסת הנאשם עצמו, לא הוא בלבד ששחרר את חגורת הבטיחות לפני הנסיעה לאחור, אלא אף אשתו עשתה כן. הפטור שבתקנה 83ג(6) הנ"ל חל רק על נוהג ברכב ולא על נוסע ברכב, לפיכך גם אם אקבל גרסת הנאשם לחלוטין, עדיין ניתן להרשיעו בעבירה המיוחסת לו על פי תקנה 83ב(א), שכן התקנה אוסרת על נהיגת רכב "אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות". התקנה אינה מבחינה בין נהיגת רכב כאשר נוסע אינו חגור וכאשר הנהג אינו חגור.

במהלך הדיון הובהר לנאשם כי ניתן להרשיעו בעבירה המיוחסת לו מכוח הראיות שנשמעו, גם אם הן אינן מפורטות בכתב האישום.

לאור האמור לעיל, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר, כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום ולפיכך, הנני מוצא אותו אשם בביצועה.

ניתנה היום, במעמד הצדדים

ב"כ המאשימה:

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות וניהול משפט.

מציג הרשעות קודמות.

אבקש להטיל על הנאשם פסילה על תנאי וקנס הולם.

הנאשם:

אבקש להתחשב בעברי הנקי.

גזר דין

מרגע שכפר הנאשם בעבירה, מובן כי הקנס שבברירת המשפט אינו רלוונטי עוד.

אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 600 ש"ח או 2 ימי מאסר שישא בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו.

הקנס ישולם עד יום 15.11.12.

הנאשם יפנה למזכירות בשעות הקבלה, לשם קבלת שוברי תשלום.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, 9 אוקטובר 2012, במעמד הנאשם ובא-כוח המאשימה רס"ב אמל סעד.