לפני תביעה לפיצוי כספי בסך 4,090 ₪ בגין נזק שארע לרכבם של התובעים בגין אירוע תאונה מיום 8/12/11.

התובעת 2 היא שנהגה ברכב בעת אירוע התאונה.

לדבריה, מדובר היה ביום גשום והיא נסעה במתחם חניה של מרכול רמי לוי, באזור התעשייה בנשר.

בעודה נוסעת בנתיב הנסיעה, יצא רכבה של הנתבעת 1 ממקום חנייה בנסיעה לאחור ופגע ברכבה.

התובעים הציגו תמונות הנזק שנגרם לרכבם (ת/1). כמו כן, צירפו לתביעה תרשים של מקום התאונה וכן דיווח שנמסר על התאונה לחברת הביטוח בסמוך למועד התרחשותה. במסגרת הדיון הציגו גם את הנזק שנגרם לרכבה של הנתבעת 1 באמצעות תמונות שצולמו במכשיר סלולארי.

הנתבעת 1 חולקת מכל וכל על גרסת התובעת 2 בנוגע לאופן התרחשות התאונה.

לטענת הנתבעת 1, התובעת 2 היא שפגעה ברכבה עת זה עמד במקום החנייה ללא כל תזוזה.

לדבריה, רכבה שלה כלל לא הניע באותו יום ובעלה הגיע להניע את הרכב עם כבלים לאחר מכן. לתמיכה בטענתה הציגה אישור על החלפת מצבר (נ/1) מיום 11/12/11.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהוגש על ידי שני הצדדים, ושקלתי את כל טענות הצדדים, אני קובעת כי עלה בידי התובעים לעמוד בנטל הנדרש להוכחת תביעתם בנסיבות העניין.

עיון בתמונות הנזק שנגרמו לכל אחד מכלי הרכב מתיישב יותר עם גרסתה של התובעת 2 מאשר עם גרסת הנתבעת 1.

בהינתן העובדה, שלשיטת הנתבעת 1 רכבה עמד ללא תנועה בחנייה ורכב התובעת הוא שפגע בה, אין הדבר מתיישב עם אופי הפגיעה ברכב התובעת 2 . הפגיעה נגרמה בכנף שמאלית קדמית, ממש מעל גלגל שמאלי והינה פגיעה מסוג מעיכה. אילו אמנם התרחשה התאונה כפי שטוענת הנתבעת, אזי מיקום הפגיעה ברכבה של התובעת צפוי היה להיות שונה, למשל בחזית קדמית ולא בצד הרכב. אף אם יכולה היתה להיווצר פגיעה בצד הרכב, אזי פגיעה שכזו צפויה היתה להיות פגיעה מסוג שפשוף ולא מעיכה כפי שאירע כאן.

בנוסף, עיינתי בחשבונית החלפת המצבר שהציגה הנתבעת 1 אך לא מצאתי בה כל פרטים מזהים אודות הרכב שבו בוצעה ההחלפה ולא ניתן לקשור בין החלפת המצבר דווקא לרכב הנתבעת 1.

מנגד, כתב התביעה מגובה בחוות דעת שמאי אשר בוצעה ביום 11/12/11 ותומכת בנזק הנטען. התובעים צירפו הודעה אשר נמסרה בסמוך לאחר התאונה לחברת הביטוח ותיאור הנסיבות בה זהה לגרסתם נשוא התביעה. יש לציין כי הנתבעת לא צירפה כל הודעה שמסרה לחברת הביטוח שלה בנוגע לאירוע התאונה , הגם שלשיטתה הודעה כזו נמסרה והיא אף קיבלה פיצוי בגין הנזק שנגרם לה מחב' הביטוח שלה.

נתתי דעתי גם לטענות שנשמעו במסגרת הדיון בכל הנוגע לנסיעת התובעת 2 נגד כיוון התנועה.

טענות אלו נשמעו לאחר שנציג הנתבעת 2 עיין בתמונות שצילמה התובעת 2 במכשיר הסלולארי ובהן ניתן להבחין בחץ לכיוון נסיעה המנוגד לזה בו נסעה התובעת 2. טענות אלו לא עלו במסגרת כתב ההגנה ואף לא נשמעו מפי הנתבעת 1 עצמה. התובעת 2 סיפקה הסבר מניח את הדעת ואף רציונאלי בנסיבות בכך שהסבירה כי מדובר בחץ המכוון את התנועה בנתיב הנגדי ואילו היא נסעה בנתיב ממול. לאור האמור לעיל, וכן מאחר ואף אחד מהצדדים לא הציג תמונה מלאה של השטח בו אירעה התאונה ומאחר והתמונה שהוצגה ממכשיר סלולרי משקפת חלק צר מאד של המקום המתייחס רק למקום חניית רכב הנתבעת 1, לא ניתן לקבל טענת הנתבעות בעניין הנסיעה נגד כיוון התנועה.

הפועל היוצא מכל האמור לעיל הוא, כי אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות 1-2 ביחד ולחוד לשלם לתובעים 1-2 ביחד ולחוד סכום של 3,590 ₪ (בגין הנזק לרכב לפי הערכת השמאי, שכר טרחת שמאי והחזר עלות הבולים) בתוספת הוצאות משפט בסך 350 ₪ ובסך הכל 3940 ₪ . אציין כי לא מצאתי לנכון לפסוק לתובעים פיצוי בגין רכיב הוצאות בסך 500 ₪ אשר נמצא בתביעה בגין נזקים אשר לא הוכחו על ידם.

סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

זכות בקשת ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ד תשרי תשע"ג, 10 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.