1. העניין שבפניי, בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ביום 1.7.2013 כנגד הנתבע.
2. התובענה היא תובענה כספית אשר הוגשה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבע ע"ס 283,407 ₪ (קרן בלבד, ללא ריביות ואגרות) בגין יתרה בלתי מסולקת אשר נותרה בחשבון עו"ש מספר 59440/79 אשר נוהל על שמו של הנתבע.
3. אתאר בקצרה את מסכת העובדות:
4. ביום 19.6.08 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבע ואולם לאחר שלא נעשתה כל פעולה בתיק, ביום 6.11.08 נמחקה התביעה מחוסר מעש ולאור בקשת התובע לביטול המחיקה והוכחת ביצוע המסירה כדין לנתבע, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה ביום 16.12.08.
5. ביום 5.9.12 הוגשה בקשה לביטול פסק הדין וביום 13.3.13 התקיים בפניי דיון ובמסגרתו הוריתי על ביטול פסק הדין, אציין כי למרות שלא הייתה הופעה מצד התובע סבור הייתי כי יש טעם בדיון בבקשה לבטל את פסק הדין מהטעם המוצדק כי לכאורה מסירת כתב התביעה לא נעשתה בכתובת הנתבע אשר לכאורה בתקופה זו שהה בחו"ל, ועל כן מחובת הצדק הוריתי על ביטול פסק הדין והגשת בקשת רשות להתגונן תוך 45 ימים.
6. המועד להגשת הבקשה למתן רשות להתגונן הוארך בהסכמה עד לתאריך 20.5.13 ולאחר מכן ניתנה ארכה נוספת עד לתאריך 26.6.13 ומשלא הוגשה הבקשה במועד, ניתן פסק דין ביום 1.7.13.
7. ביום 10.7.13 הוגשה בקשה נוספת לביטול פסק הדין ובמסגרתה טען הנתבע כי עומדות לזכותו טענות הגנה טובות כנגד התובענה מאחר והעיכוב בהגשת בקשת רשות להתגונן נבע מעיכוב התובע בהעברת המסמכים הנחוצים לביסוס טענות ההגנה היות ומדובר במסמכים שגילם ניכר, והופקו שנים רבות קודם לכן.
8. זאת ועוד טען הנתבע לגופו של עניין, כי החשבונות הפרטיים של אביו ושלו קשורים היו בקשר בלתי מנותק וזאת לאור העובדה כי הפיקדונות שהיו בחשבון של אביו שימשו כבטוחות לחשבון ולאשראי שניתנו לנתבע במסגרת ניהול חשבונו ולדבריו אביו אף אישר הוראות קיזוז מפיקדונות אלה לחשבון הבנק שלו, כך יוצא כי במידה והייתה חריגה ממסגרת האשראי בחשבון הבנק של הנתבע אז נציגי הבנק נהגו להתקשר מעת לעת לאביו כדי להסדיר את העברת הכספים מחשבונו לחשבון הנתבע כדי שזה יעמוד במסגרת האשראי.
9. עוד ממשיך וטוען הנתבע כי משנת 2004 יצא לעבוד בחו"ל ואביו הצטרף אליו בשנת 2009 ולפני יציאתו מהארץ אביו יצר קשר עם נציגה מטעם התובע וביקשה כי תעביר את הפיקדון שהיה בחשבון שלו וזאת כדי לסלק את יתרות החובה שהיו קיימות בחשבון שלו ובחשבון הבנק של הנתבע ולדידו, לא רק שהדבר לא בוצע אלא שבשנת 2006 הבנק העמיד הלוואה לנתבע ללא ידיעתו ואישורו ולאורך שנים, כך שחשבון הבנק צובר ריביות ופיגורים גם על הלוואה זו.
10. בתשובה לבקשה השיב התובע וטען כי הנתבע ידע על התביעה אשר הוגשה כנגדו במשרד ב"כ התובע כאשר נציגה אמרה לו כי מתנהל הליך כנגדו והפנתה אותו למשרד עורכת הדין שמטפלת בתביעה וכל זאת בתאריך 27.6.12 ועל כן תמוה העיכוב בבקשה לביטול פסק דין אשר הוגש רק בתחילת ספטמבר, דהיינו כ-3 חודשים לאחר מכן.
11. עוד טוען התובע, כי לנתבע אין כל טענת הגנה המצדיקה את ביטולו של פסק הדין לא מחמת הצדק, היות והנתבע מודה בתצהירו כי כאשר יצא מהארץ הייתה לו יתרת חובה בלתי מוסדרת בהיקף של 87,000 אלף ש"ח אולם הוא בחר לצאת מהארץ ואף לא לעדכן את התובע בעשותו כך, מה גם שלנתבע ניתנה הזדמנות לקבל את יומו בבית המשפט לאחר שבוטל פסק הדין הראשון אשר ניתן בעניינו והוא אשר בחר להשתהות בהגשת בקשת רשות להתגונן ולקבל פסק דין בשנית ועל כן אין לו לנתבע להלין אלא על עצמו בהיקשר הזה.
12. עוד מוסיף התובע כי לנתבע אין אף טענות הגנה לגופו של עניין שכן, לנתבע הועמדה הלוואה ביום 26.1.04 ע"ס 73,000 ₪ וזאת לאחר שנצטברה יתרת חוב משמעותית בחשבונו, הנתבע פרע במשך 3 חודשים את ההלוואה והתשלום האחרון נעשה ביום 26.4.04 ומאז הפסיק לפרוע את ההלוואה מה גם שהנתבע אף מודה כי בצאתו מהארץ בתחילת חודש אפריל 2004 הייתה יתרת חובה בחשבון הבנק על סך 87,000 ₪ דהיינו הנתבע היה מודע ליתרת החוב אותה הותיר בחשבון.
13. עוד טוען התובע כי טענת הנתבע לפיה אביו יצר קשר עם נציגת התובע כדי שזו תפתח את חשבון החיסכון ותפקיד את הכספים לכיסוי יתרות החובה בחשבונות האב והבן תמוהה מאד שכן פעולות אלו נעשות תוך תיעוד מפורט ואין לנתבע כל בדל ראיה להוכחת טענה זו, או כל תיעוד שהוא.
14. ולבסוף טוען התובע, כי בחודש ינואר 2005 בוצעו הפקדות לחשבון הנתבע וזאת בעקבות פתיחת תיק למימוש משכנתא אשר היתה רשומה ע"ש צד ג' (הממשכן) לגבי נכס בקרית אתא, הנכס היה ממושכן עפ"י שטר משכנתא לטובת התובע וכנגד המשכנתא הזו הוצאה ערבות בנקאית ע"ס 468,000 ₪ אשר תוקפה היה עד ליום 31.3.04, עם פקיעת תוקפה של הערבות התובע דרש את מימוש המשכנתא כנגד החזרת הערבות ולשם מימוש הנכס נפתח תיק הוצל"פ מס' 13-03678-04-6.
15. התובע ממשיך ומתאר את מסכת האירועים אשר בעקבותיהם החייב שהינו צד ג' (הממשכן) במסגרת הסכמות עם הבנק, מעמידים הלוואה בחשבון הנתבע ע"ס 201,000 ₪ לה ערב גורם נוסף, שילם את הסכומים המוסכמים של המשכנתא וכך גם נסגר תיק ההוצל"פ הנ"ל, וכל ההליכים האלה בוצעו ללא כל קשר לנתבע אשר שהה באותם זמנים בחו"ל. עם זאת מבהיר התובע כי למרות סכום ההלוואה שניתן מלוא החוב לא כוסה, ונשארה יתרת חובה שצברה ריבית ופיגורים עם השנים ומי שאחראי לפירעון אותן הלוואות וליתרת החובה בחשבון הוא הנתבע ותו לא.
16. בדיון אשר נערך בפניי ביום 27.4.14 חזרה וטענה ב"כ הנתבע כי בזמנים הרלבנטיים הייתה תכנית חיסכון בחשבונו של האב, שהיה בה כדי לכסות את יתרות החובה בשתי חשבונות הבנק ולכן בהיעדר מסמכים המעידים על יתרות החובה שהיו בזמנו בחשבונו של האב אשר קשור בחשבון הנתבע, והימנעותו של התובע להעביר את אותם המסמכים (החיסכון אמנם מומש אך לא ידוע יתרות חובה) יש בהם כדי לאפשר לנתבע לקבל את יומו בבית המשפט ולבטל את פסק הדין.
17. לאחר בחינת טענות הצדדים ופרוטוקולי הדיונים, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה ואנמק טעמי.
18. במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, על בית המשפט לבחון מהי הסיבה למחדלו של המבקש מחד ומה הם סיכויי ההצלחה שלו, אם יבוטל פסק הדין, מאידך. כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד פגום בשל העדר המצאה כדין של כתב התביעה לידי הנתבע או כל החלטה אחרת שלא פעל על פיה, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, בלי להתייחס למשקלן של הטענות ולסיכויי הצלחה. ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פדח 395,397.
19. ברי כי פסק הדין שניתן ביום 15.12.08 בוטל מחמת הצדק מהעובדה כי כתב התביעה לא הומצא לידיו של הנתבע כי אם הודבק לדלתו של הנתבע ומכיוון שזה לא היה נוכח באותה תקופה בארץ ההמצאה היא לא כדין והנתבע לא יכול היה לדעת על ההליכים אשר ננקטו כנגדו, עם זאת, לאחר שניתן לנתבע יומו בבית המשפט לא ניצל זאת, ולאחר ארכת שניתנו לא הוגשה בקשת רשות להתגונן בזמן ואף לא בקשה נוספת לארכה, יוצא אפוא כי אין עילה לביטול פסק הדין שניתן ביום 1.7.13 מחובת הצדק.
20. השיקול המהותי בעת שמבוקש ביטולו של פסק דין, הינו סיכויי ההגנה, שכן אין טעם, תועלת או הצדקה, לביטול פסק דין, כשאין תוחלת לטענות ההגנה (וכל עוד לא נפל פגם בהליכי במסגרתם ניתן פסק הדין). ראה לענין זה, ע"א 422/63 חצרוני נ' מחמוד עבד אל חי, פ"ד יח (1) 67.
21. וטענות ההגנה בהיקשר הזה, הינן דלות מאד עד כדי לא קיימות כלל שכן, בדיון שנערך בפניי ביום 27.4.14 הנתבע נאחז כטענת הגנה בכספים שהיו בחשבונו של אביו, אשר טוען כי החשבונות קשורים אחד בשני, וסכומי הכסף שהיו בחיסכון או בקופת גמל הם אשר אמורים היו לכסות את יתרת בחוב שהיה לנתבע בחשבונו, על כן, לפנים משורת הדין, ועל מנת לתת לנתבע את האפשרות להציג ולפתח את עניינו בצורה שלמה ומלאה, הוריתי לב"כ התובע להמציא פירוט לגבי הסכומים שהיו מצויים בחשבונו של האב, אשר במסגרת תיק הוצל"פ 13-06122-04-3 מומשו ביום 9.5.05. ואכן ביום 16.6.14 הגיש התובע תיעוד הנוגע למימוש אותם כספים על סך של 252,326 ₪ אשר עוקלו מקופת גמל בעקבות תיק ההוצל"פ הנ"ל אשר נפתח כנגד האב בגין חוב אחר. ומשכך, טענת ההגנה העיקרית, עליה מושתתת כל הגנתו של הנתבע קורסת אף היא.
22. ברי כי אם הכספים מומשו עוד זמן רב בטרם יציאת הנתבע את הארץ, הרי שהם לא עמדו כזמינים לכיסוי חיוביו; מה גם, שלא הובאה ראיה פוזיטיבית להיקף הכספים שהיו בידי אביו של הנתבע באותה עת.
23. כך, שלאחר שבחנתי את טענותיו הענייניות של הנתבע, לעניין סיכויי הגנתו, לא מצאתי בהן טענות אשר מעידות על סיכויי הצלחה, במידה ויבוטל פסק הדין ואשר על כן אני סבור, כי דין בקשתו להידחות.
24. נוכח כל האמור לעיל, אני קובע כי הנתבע נעדר כל עילה עליה יכול הוא להישען בבקשתו לביטול פסק הדין, אשר ניתן כנגדו ביום 1.7.13 ואשר על כן אני דוחה את הבקשה.
25. בנסיבות העניין, הנתבע ישא בעלות הוצאות ההליך בסך של 1,000 ₪.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ד, 31 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.