עסיקנן בתביעות לנזקים בתיק זה ובתיק 48918-02-11, שנגרמו לרכבים בתאונת שרשרת מיום 28.9.10 בה היו מעורבים 4 רכבים בסדר זה: 1. הראל 2. הפניקס 3. איילון 4. הכשרה.

בתיק זה הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79 א' ובתיק 48918-02-11 לא היתה הסכמה כאמור, ועל כן ינומק פסק הדין בקצרה.

עדויות הנהגים יובאו לפי סדר עמידת הרכבים.

נהג הראל העיד כי נסע ברכב ברעננה, הבחין בהאטה די מרחוק, האט לאט לאט, והגיע כמעט לעצירה. או אז, שמע מכה מאחורה, הסתכל בראי והבחין כי קרתה תאונת שרשרת של ארבעה רכבים.

נהגת הפניקס העידה כי נסעה ברחוב ירושלים מרעננה לכיוון הרצליה. על יד הפארק, היה פקק. היא עצרה בעצירה מוחלטת, פתאום הרגישה שהיא מקבלת מכה מאחור, נהדפה קדימה ופגעה ברכב שעמד מולה. בגלל שהרגישה שקיבלה מכה מאחור, ושמרה מרחק מהרכב שהיה לפניה, היא ניסתה "לשבור" שמאלה לכיוון אי התנועה ואז הרגישה שמכיוון שנהדפה קדימה, החלק הימני קדמי של רכבה נפגע. למיטב זכרונה היא חושבת שקיבלה שתי מכות מאחורה.

נהג איילון העיד כי עבר את הצומת, ובשלב כלשהו ראה את הרכב שלפניו נעצר עצירה פתאומית. הוא בלם בלימת חירום, והספיק לעצור במרחק של 20-30 ס"מ מהרכב שלפניו. הוא שמע חריקת בלמים ורכב פגע בו מאחור והדף אותו קדימה לרכב שלפניו.

נהג הכשרה העיד כי הוא פגע ברכב האחרון בטור, וכי זו הייתה המכה האחרונה שהתרחשה בתאונה כאשר כל רכב פגע ברכב שלפניו, והוא נתן את המכה האחרונה לרכב שפניו. כלומר שהצטרף לתאונה קיימת.

למען הסדר הטוב יצוין כי כל הנהגים העידו במסגרת תביעה שהגישה איילון כנגד רכב הכשרה והנהג מטעמה (תא"מ 57610-03-11, בית משפט השלום בתל אביב). הראיות נשמעו ביום 1.11.11, כשנה לאחר התאונה. הפרוטוקול נמסר לעיון בית המשפט.

נהגת הפניקס העידה כי קיבלה שתי מכות כאשר רק המכה השניה הדפה אותה ואילו המכה הראשונה פגעה בה ללא הדיפה. דבריה אלו עלו גם בעדותה בהליך הקודם. נהג איילון העיד כי הרגיש מכה אחת ואין חולק כי נהג הכשרה פגע ברכב איילון מאחור. מאחר ולנהג הראל אין אינטרס מי יפצה אותו מבן הנתבעים, הרי שיש ליתן לעדותו כי קיבל מכה אחת בלבד משקל גבוה. עדותה של נהגת הפניקס כי קיבלה שתי מכות וכי נהדפה רק במכה השניה לא נסתרה (בנקודה זו יש לציין כי כך גם העידה הנהגת בהליך הקודם אשר נשמע סמוך יותר לאירוע התאונה ויש להניח כי שם זכרונה היה רענן יותר בשל קרבת הזמנים). מכאן שהמסקנה היא כי רכב איילון פגע תחילה ברכב הפניקס מאחור ללא הדיפה לעבר רכב הראל, ולאחר מכן נפגע מרכב הכשרה שהדף אותו לעבר רכב הפניקס אשר נהדף לעבר רכב הראל.

לפיכך, ככל שעסקינן ביחס לרכב הראל, הרי שהאחריות לנזקיו היא על רכב הכשרה.

בתיק הנוסף שבו תבעה הפניקס את הכשרה ולאור העדויות שהובאו הרי שרכב איילון פגע תחילה ברכב הפניקס ולאחר מכן הצטרף רכב הכשרה ומכאן שתרם להחמרת הנזק שכן נהגת הפניקס נפגעה פעמיים. בחוות דעת השמאים שבדקו את הרכבים עולה כי היקף עבודות הפחחות במוקד האחורי ברכב איילון גבוה יותר (1,200 ₪ ) מההיקף במוקד הקדמי (750 ₪ ) ויש בכך ללמד כי רכב הכשרה תרם תרומה משמעותית להחמרת הנזק שכבר גרם רכב איילון לרכב הפניקס עת פגע בו לראשונה (היקף עבודות הפחחות במוקד האחורי ברכב הפניקס הוא 1,700 ₪). לפיכך, בתביעת הפניקס מצאתי כי יש לחייב את רכב הכשרה באחריות בשיעור 50% לנזקי רכב הפניקס (איילון לא נתבעה שם באותה התביעה).

לסיכום

בתיק 47587-12-11 – התביעה כנגד הנתבעים 1, 2, 5 נדחית ומתקבלת כנגד הנתבעים 3 ו – 4, אשר ישלמו לתובעים סך 24,535 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום ששולמו תגמולי הביטוח, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט בשיעור 17.7%.

בתיק 48918-02-11 ישלמו הנתבעים לתובעת 9,991 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום ששולמו תגמולי הביטוח, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט בשיעור 17.7%.

ניתן היום, כ"ח אדר ב תשע"ד, 30 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.