בפניי תביעה כספית על סכום של 16,500 ₪.

התובע, שהינו אדם נכה עיוור לחלוטין, טוען כי רכש ג'קוזי לצרכים רפואיים ואולם לטענתו מערכת הג'קוזי אינה שומרת על החום שלה.

אשר על כן, הוא מבקש את ביטול העיסקה, פירוק הג'קוזי וזיכויו בסכום של 16,500 ₪.

התובע צירף מסמכים שונים לתביעתו וכן מכתבים שונים, כאשר למדתי על שתי קבלות שצורפו – האחת קבלה מיום 24.10.11 על סך 4,400 ₪, והשנייה – קבלה נוספת על הפרש מחיר לג'קוזי ע"ס 2,800 ₪ מתאריך 10.11.11.

בכתב ההגנה מטעם הנתבעת מס' 1, מסבירה הנתבעת מס' 1, כי התובע רכש מערכת עיסוי (ג'קוזי) בתאריך 24.10.11 וזאת בגודל 103X160 ס"מ.

למרות שמדובר בהזמנה מיוחדת, משום שבמערכת הוזמנו אביזרים לפי בקשת התובע, הסכימה הנתבעת להחליף את המערכת בהתחשב בנכות התובע.

המערכת השנייה נבחרה ואושרה על ידו לאחר שהתייעץ עם הקבלן שלו, המבצע את השיפוצים וההתקנה בדירתו.

כחודש לאחר התקנת המערכת השנייה טען התובע, כי המערכת אינה מתאימה לו. בכל מערכת עיסוי כזו יש למלא מים חמים ובמערכת מותקן גוף חימום ששומר על חום המים בזמן הפעלת המערכת.

התובע בחר להתקין את המערכת במרפסת פתוחה ובמזג אוויר קר לא ניתן לשמור על חום המים.

טכנאי של הנתבעת מס' 2 שהגיע למקום, בדק ומצא שהמערכת תקינה וגוף החימום עובד כנדרש.

הנתבעת 2 מטעמה הסבירה, כי רפאל קרמיקה (הנתבעת 1) הזמינה אצל הנתבעת 2 ג'קוזי והוא הובל וסופק על ידה. כאשר התבקשה להחליף את המערכת חייבה רק בהפרש עלות המערכת ולא חייבה בהוצאות הובלה כפולה, בהתחשב בנכותו של התובע.

כאשר טען התובע, כי המים קרים ואין חום במערכת, הגיע טכנאי למקום ומצא כי המערכת תקינה וכי גוף החימום שומר על הטמפרטורה.

הנתבעת 2 מסבירה, כי אכן המים החמים מתקררים באמבטיית ג'קוזי במהרה וזאת כיוון שהג'קוזי מצוי במרפסת פתוחה, כאשר הג'קוזי מתאים לשימוש ביתי בחדר האמבטיה.

עוד מצרפת הנתבעת 2 את חתימת המתקין גולן, לפיו גוף החימום עובד.

בישיבת ביהמ"ש מיום 15.1.13 טוען התובע ואני מצטט: "הג'קוזי החדש לא מחמם ולא שומר על חום. הנתבעים טוענים שהוא לא מחמם בגלל שהוא הותקן במרפסת אבל הובטח לנו שאפשר להתקין את הג'קוזי במרפסת. יש לי הקלטות. אני טוען שיש לי קלטת שהסוכן מודה שהמערכת לא תקינה וצריך להתקין מערכת גז כדי שהמים בג'קוזי יהיו חמים".

על מנת לא לקפח את התובע נמנעתי מלהוציא פס"ד ואפשרתי להמציא את תמלול השיחות של התובע עם גורמים שונים אצל הנתבעות וכן אפשרתי לנתבעים להגיב על התמלול האמור.

התובע המציא מסמכים אלה לתיק ביהמ"ש ואינני מקל ראש בהוצאות שנגרמו לו, ואולם לאחר שעברתי על כל תמלולי השיחות, לא מצאתי כי ההבטחות אותן ציין התובע אכן באות לידי ביטוי באותן קלטות.

התובע צירף תמלולי שיחות בינו לבין פקידת מפעל הנתבעת 2. צירף שיחה בינו לבין מוכרת החנות של הנתבעת 1. צירף שיחה בינו לבין הסוכן ולבסוף צירף שיחה בינו לבין הטכנאי.

בשום מקום מבין ארבעת שיחות אלה לא למדתי כי ישנה הצהרה או ישנה הבהרה של מי מנציגי הנתבעות, כי ניתן להתקין את הג'קוזי הנ"ל בחוץ, כפי שהצהיר התובע בישיבת ביהמ"ש מיום 15.1.13, שם ציין כי הובטח לו שניתן להתקין את הג'קוזי במרפסת.

ההחלטה להתקין את הג'קוזי במרפסת, דהיינו בחוץ, היתה של התובע או מכל מקום בוצעה ע"י הקבלן מטעמו.

בשיחתו עם הטכנאי, שהינה המשמעותית ביותר, מסביר לו הטכנאי כי אם הוא רוצה מים חמים המשמעות היא שהוא צריך חימום על גז וכי הוא צריך גם מערכת דוד משמעותית יותר והטכנאי מסביר (עמ' 2): "הוא לא אמור לחמם. אין ג'קוזי שאמור לחמם עם גוף כזה בחוץ". וכשהתובע מלין על הג'קוזי שקנה מסביר לו הטכנאי "ג'קוזי כזה מתאים לצימרים ולא לבית".

גם בשיחות האחרות לא מצאתי הודאה כלשהי מצד הנתבעות בחבותן.

בתגובתן לתמלולי השיחות למעשה חוזרות הנתבעות על כתב הגנתן.

הנתבעת 2 מסבירה כי סיפקה בדיוק את המוצר אשר הזמינה הנתבעת 1. אין כל תקלה בפעולת הג'קוזי אלא שפשוט היא לא מתאימה לצרכי התובע.

הנתבעת 1 מצידה מבהירה, כי יש למלא את הג'קוזי במים חמים (ניתן להשתמש לצורך כך בקומקום חשמלי) ואז המערכת שומרת על חום בזמן הפעלתה.

אי אספקת מים חמים מלמדת על כך כי יש לשנות את הדוד על מנת שניתן יהיה להשתמש במים חמים לצורך מילוי הג'קוזי.

התובע הוא הנושא בנטל הראייה.

התובע לא הביא חוו"ד של מומחה לג'קוזי.

התובע קיבל פעם אחת החלפה של המוצר, כאשר למעט תוספת מחיר לא נגבו העלויות הנגזרות הנוספות כמו הובלה.

המוצר השני הוא מוצר תקין. לא הובטח לתובע, בניגוד למה שהוא ציין, כי ניתן להתקין את הג'קוזי במרפסת והוא יספק את מידת החום הדרושה. עצם ההתקנה במרפסת מביאה לכך שהמים מתקררים מהר יותר ולכן יש צורך במילוי הג'קוזי במים חמים בצורה מהירה, על מנת שנת שגוף החימום ימשיך וישמור על חום.

לא הוכח כי הג'קוזי לא תקין או שמי מהנתבעים הבטיח הבטחות לתובע שלא יוכל לעמוד בהם.

לא ברור לי גם מדוע תבע התובע סכום הגבוה לעין שיעור מהסכום אשר השקיע במערכת החדשה אשר הוחלפה לו.

מכל המקובץ דלעיל, אין לי אלא לדחות את התביעה.

למרות שהיה מקום לחייב בהוצאות אני אמנע מכך. אני אמנע הן לאור נכותו של התובע והן לאור העובדה שאמנם לא הוכח שנמסר לתובע כי ניתן להתקין את המערכת במרפסת אבל גם לא נמסר לו ההפך, כי מדובר במערכת המתאימה בהכרח לפנים הבית ולכן יש להתחשב בעובדה זו ולהסתפק בתוצאה האמורה.

התביעה נדחית, אין צו להוצאות.

זכות בקשת רשות ערעור לבימ"ש מחוזי תוך 15 יום מהיום.

ניתן היום, ז' אדר תשע"ג, 17 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.