לפניי בקשת המבקשים לעיין במסמכי התיק, לצורך סיוע בהתדיינות משפטית המתנהלת עם צד ג' 1.

1. עניינו של תיק זה הנשמע בפני, נוגע לזכויות התובע במלון מסויים בפראג ולעיסקה הקשורה בכך.
2. המבקשים אינם צד לתיק אך טוענים כי הינם בעלי זכויות במלון האמור, בשיעור של 50% וכי הם מנהלים הליך משפטי (בוררות) כנגד צד ג' 1 בנוגע לרישום זכויות במלון והתחשבנות כספית. המבקשים זקוקים, לשיטתם, למסמכים שבתיק לצורך ההתדיינות המשפטית.
3. התובע לא מתנגד לבקשה.

הנתבע התנגד למבוקש בטענות שונות, בין היתר, כי הבקשה הוגשה כצעד טקטי בניסיון להכשיל מתווה פשרה בין הצדדים לתיק. המבקש מסר תצהיר בתיק והוא מודע להליכים המתנהלים ולא ביקש לצרפו לתיק בשום שלב. בנוסף, רישום המניות לא ישפיע עליו ואין לו כל טענה בנוגע לרישום זכויות התובע במלון.

צדדי ג' הצטרפו לטענות הנתבע כנגד הבקשה.

1. בתשובה לתגובה נטען, כי לא הועלה שום טיעון מהותי מדוע יש לדחות את הבקשה, ודה- פקטו הנתבע מסכים לכך שבפני המבקשים ייחשף כלל התיק.
2. זכות העיון בתיקי בית המשפט מעוגנת בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, בה נקבע כי:

"(א) כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

...

(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".

1. ברע"א 1026/14 רובין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 16.3.14), נקבע כי זכותו של אדם לעיין בתיק בית המשפט, גם כאשר אינו בעל דין, נגזרת מעיקרון פומביות הדיון, וכי המגמה היא לאפשר לכל אדם לעיין בתיק בית המשפט, גם אם אין לו זיקה לתיק או עניין אישי בו, ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

בע"א 8849/01 פקיד השומה נ' פז-גז בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 15.2.05) נקבע, כי הנטל על המתנגד לעיון להוכיח מדוע לא יותר העיון. בשלב ראשון יש לבחון אם אין איסור על העיון בנסיבות מסוימות. אם אין איסור כזה, תיבחן, בשלב השני, השאלה אם העיון מוצדק, כאשר נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון, והנטל על הטוען אחרת. בשלב השלישי תיבחן השאלה אם ניתן לצמצם את העיון כך שהפגיעה באינטרס הנוגד תהא מידתית.

1. עוד נקבע כי כאשר הטעם שביסוד הבקשה הוא הליך משפטי אחר אשר יש לו קשר ענייני נטען להליך בו מבוקש העיון, ככלל מבקש העיון אינו נדרש להסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות המשפטית "האחרת" (ראו ע"א 7379/06 ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ נ' טהוליאן (פורסם בנבו, 26.8.10).
2. כאמור, נקודת המוצא היא כי כל אדם זכאי לעיין בתיק והנטל על המתנגד לכך להצדיק את שלילת העיון. למעלה מהדרוש, המבקשים אף הראו כי הם מנהלים הליכים משפטים כנגד צד ג' 1 (ראו נספח 1 לבקשה). כעולה מהפסיקה שנזכרה לעיל, הרי שדי בכך כדי להעלות טעם סביר ומוצדק לעיין בתיק.

טענת הנתבע כי המבקשים מעוניינים להכשיל את מתווה הפשרה שהושג בתיק אינה נתמכת בראיה כלשהי ונטענה בעלמא, ללא הסבר של ממש. ועוד, המבקש הגיש תצהיר מטעם התובע, התובע לא מתנגד לעיון והמבקש אף ציין בבקשה כי הוא מודע להסדר הדיוני שהושג. ממילא, נוכח יחסים אלה בין המבקש לתובע לא נראה כי יש בטענה זו ממש. ראוי לציין, כי המבקשים לא העלו טענות במסגרת הבקשה כנגד ההסדר הדיוני.

בכל הנוגע לטענה בדבר מניעים נסתרים, אין די בהעלאת הטענה אלא יש לתמכה בנימוק משכנע.

אף הטענה כי המבקש 1 מיודד עם התובע ויכול לקבל מסמכים ממנו בלא צורך בהגשת הבקשה, אינה מקובלת, שכן המבקשים זכאים לעיון לפי דין.

1. סיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת. אין צו להוצאות.

54678313המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים ולמבקשים.

ניתנה היום, י"ד אב תשע"ז, 06 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.