בפני

כב' השופט מרדכי נדל

תובעים

1. מידע 8 בע"מ

2. זיו אלוני

נגד

נתבעים

1. סילביה מילשטיין

8. סולומון פסקל

7. ליאורה גרניט

6. בצלאל סוחר

5. קלרה סגל

4. חיה קרנית

3. טובה שפי

2. זהבה מאירוביץ

החלטה

בפניי בקשה לפי תקנה 467(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: התקסד"א) במסגרתה עותרים המבקשים להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין אשר ניתן בתיק זה ביום 14.10.13.

טענות המבקשים בקצרה:

לטענת המבקשים, שני התנאים המצטברים אותם על המבקש את עיכוב ביצועו של פסק דין מתקיימים בענייננו.

לעניין התנאי הראשון, קיומם של סיכויים טובים לקבלת הערעור, פרטו המבקשים חלק מטענותיהם אשר יש בהם כדי להוכיח את התקיימותו של תנאי זה.

בקצירת האומר ייאמר, כי לטענת המבקשים חלק מן הקביעות בפסק הדין עומדות בסתירה לקביעותיו של בית משפט השלום בנצרת בפסק דינו במסגרת ת"א 1662/06 (להלן: פסק הדין הקודם) , המקים השתק שיפוטי ביחס לחלק מן המחלוקות בדבר הסכומים אשר הושקעו על ידם בנכס.

המבקשים הפנו לעניין זה לקביעה במסגרת פסק הדין המתייחסת להיקף השקעתם בקו הביוב וזכות הקיזוז העומדת להם בגין כך.

טענה נוספת אשר יש בה כדי להצביע על קיומם של סיכויים טובים לקבלת הערעור, הינה קיומו של מעשה בית דין אף ביחס לקביעה במסגרת פסק הדין לפיה , המשיבים זכאים לתשלום דמי שימוש ראויים אשר נדחתה במסגרת פסק הדין הקודם.

לעניין התנאי השני, קיומו של קושי בהשבת המצב לקדמותו לו יתקבל הערעור, טוענים המבקשים כי במידה ויתקבל הערעור יהא זה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לגבות בחזרה את סכום התביעה.

בבסיס טענתם לעניין זה טוענים המבקשים, כי המדובר בשמונה משיבים שהגם שהינם יורשים אין ביניהם קשר משפחתי והינם פזורים בכל רחבי הארץ. מטעם זה אף נטען , כי קיים קושי לבחון את מצבם הכלכלי של כל אחד מן המשיבים.

לפיכך, עתרו המבקשים להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין עד להכרעה בערעור.

טענות המשיבים בקצרה:

דין הבקשה להדחות ולו מן הטעם שמדובר בפסק דין כספי גרידא אשר בהתאם לפסיקה הנטייה היא שלא לעכב ביצועו.

המבחן המרכזי לעניין הכרעה בסוגיית עיכוב ביצועו של פסק דין הינו "מאזן הנוחות" אשר במקרה דנן נוטה לעבר ביצועו של פסק הדין.

אין ממש בטענות המבקשים לפיהן התנאי הראשון, בדבר קיומם של סיכויים טובים לקבלת הערעור, מתקיים בענייננו.

המשיבים הצביעו על מספר קביעות בפסק הדין שלשיטתם דווקא מיטיבות עם המבקשים מקום שלא היו זכאים לכך. כן נטען , כי אין ממש בטענת המבקשים לעניין קיומן של קביעות בפסק הדין העומדות בניגוד למעשה בית דין אשר נוצר בעקבות פסק הדין הקודם שניתן בבית משפט השלום בנצרת.

בהקשר זה טענו המשיבים כי בניגוד לנטען, במסגרת ההליך בבית משפט השלום בנצרת לא נכנסו הצדדים לעובי הקורה בכל הנוגע לסכומים אשר הושקעו בנכס. כן נטען, שאין ממש בטענה לפיה נקבע במסגרת פסק הדין הקודם כי אין המשיבים זכאים לדמי שימוש שכן, המדובר בתקופות שונות.

לטענת המשיבים, המבקשים אף כשלו בהרמת הנטל להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב ביצועו של פסק הדין.

כל המשיבים מתגוררים בתחומי המדינה ולא הוכח כי למי מהם בעיות כלשהן אשר בגינן לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו לו יתקבל הערעור.

בהתאם לפסיקה, הרי שרק במקרים חריגים ניתן יהיה לקבוע , כי אם יבוצע התשלום לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ולא עלה בידי המבקשים להוכיח כי המדובר במקרה חריג. כן נטען, כי הקושי הנזכר בפסיקה אינו מתייחס לקושי טכני בגביית סכומי הכסף במידה ויתקבל הערעור, אלא בקושי מהותי הנובע ממצב כלכלי של הזוכה בפסק הדין מה שלא הוכח כלל ועיקר בענייננו.

דיון והכרעה:

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות ואנמק.

תקנה 466 לתקסד"א קובעת, כי עצם הגשת ערעור אין בה כדי לעכב את ביצועה של ההחלטה נשוא הערעור.

יחד עם זאת, בהתאם להלכה הפסוקה ניתן להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין עד להכרעה בערעור וזאת בהתקיימם של התנאים המצטברים הבאים:

"...אם עלה בידי המבקש להראות כי סיכויי ערעורו להתקבל טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו. היינו, האם יהיה בדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע להביא לנזק בלתי הפיך, אשר במידה והערעור יתקבל לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו..."

(ע"א 3176/12 עו"ד איליא שאער נ' חברת גני יהודה ויהודית בע"מ [פורסם במאגרים המשפטיים] והמובאות שם).

לעניין מאזן הנוחות יצוין, כי ביחס לפסקי דין המשיתים חיוב כספי בלבד , השתרש עיקרון לפיו אלה יעוכבו במקרים חריגים בלבד:

"...יש להדגיש עוד, באשר לדרישת מאזן הנוחות, כי השתרש העקרון לפיו אין נוהגים לעכב ביצועו של פסק דין המשית על המבקש חיוב כספי בלבד, אלא במקרים חריגים, בהם הוכיח המבקש, באמצעות תשתית ראייתית מוצקה, כי מצבו הכלכלי של המשיב לא יאפשר לו להשיב את המצב לקדמותו, אם יתקבל ערעורו של המבקש..."

(ע"א 3258/13 הד ארצי בע"מ נ' ארקדי דוכין ואח' [פורסם במאגרים המשפטיים], בפסקה 8).

ומן הכלל אל הפרט-

עסקינן בפסק דין המשית חיוב כספי בלבד ולפיכך, מתקיים בענייננו העיקרון לפיו עיכובו של פסק דין מסוג זה ייעשה במקרים חריגים בלבד.

מטעם המבקשים לא הוצגה ולו ראשית תשתית ראייתית לעניין מצבם הכלכלי של המשיבים.

במצב דברים זה, הרי שלא עלה בידם להוכיח כי מצבם של המשיבים או מי מהם הינו רעוע ובלאו הכי, לא עלה בידם להוכיח כי מצב כלכלי זה ימנע מהם להשיב את המצב לקדמותו לו יתקבל הערעור.

הטענה היחידה אשר נשמעה מפי המבקשים לעניין זה הינה, כי ריבוי המשיבים, שמונה במספר, אשר אין ביניהם קרבה משפחתית והינם פזורים ברחבי הארץ, יקשה עליהם לגבות את כספם לו יתקבל הערעור.

סבורני כי דינה של טענה זו לדחייה.

המבקשים בקשו להיבנות לעניין זה מן ההחלטה אשר התקבלה במסגרת ע"א 7673/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' גבעולים מושב עובדים [פורסם במאגרים המשפטיים).

ראשית אציין, כי הנסיבות אשר נידונו באותו עניין שונות בתכלית מן המצב שבפנינו שכן, בעניין תנובה דלעיל הזוכה בפסק הדין שימש מעין נאמן או "צינור", להעברת הכספים לצדדים שלישיים.

שנית, בעניין תנובה דלעיל דובר על עשרות של צדדים שלישיים אשר היו אמורות לקבל נתח מן הכספים.

ברי, כי מצב דברים זה שונה בתכלית מן המצב בענייננו בו מדובר על שמונה משיבים בלבד אשר ניתן לאתרם בנקל.

לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כאמור, כי לא עלה בידי המבקשים להוכיח כי המקרה דנן נופל בגדרם של החריגים אשר בהתקיימם יש לחרוג מהנוהג לפיו אין מקום לעכב ביצועו של פסק דין כספי.

משקבעתי כי המבקשים לא הוכיחו כי מאזן הנוחות נוטל לטובתם , ולאור העובדה כי המדובר בתנאים מצטברים, הרי שמתייתר הצורך לדון בטענות המבקשים לעניין סיכויי הערעור.

אולם, בכדי שלא ימצא הנייר חסר מצאתי לציין , כי לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור הינם גבוהים במיוחד שכן, מתבססים הם על טענות בדבר קיומו של מעשה בית דין אשר נוצר בעקבות פסק הדין הקודם אשר עמד לנגד עיני בית המשפט בעת מתן פסק הדין נשוא בקשה זו.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בסך 1,500 ₪.