בתיק זה החלטתי לזכות את הנאשמת וזאת מחמת הספק.

1.          לנאשמת הנ"ל יוחסה עבירה של נהיגה ברכב תוך שימוש בטלפון נייד, שלא באמצעות מיקרופון, בעת שהרכב היה בתנועה, וזאת בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961. (להלן: "תקנות התעבורה"). מדובר באירוע מיום 21.10.10 בשעה 23:20.

2.         הנאשמת אשר כפרה בעובדות כתב האישום טענה, כי יש נסעה ברכב אחרי בעלה ומאחר ולא הכירה את הדרך וכשהיתה בעצירה מוחלטת ברמזור אדום שוחחה עימו בטלפון לעניין המשך הנסיעה.

3.          מטעם התביעה העיד עורך הדו"ח קובי פורמן (להלן: "השוטר" או "עורך הדו"ח"). מנסיבות הדו"ח עולה, כי נסע מצפון לדרום בדרך עכו וכאשר מול הקריון בנתיב הימני הבחין ברכב של הנאשמת שנסעה במקביל אליו בנתיב השמאלי כשהנהגת מחזיקה ביד ימין טלפון נייד, צמוד לאוזן ימין. הוא טוען שמדובר בנסיעה של כ- 50 מ' במקביל כשהנהגת משוחחת בטלפון.

4. מטעם ההגנה העידה הנאשמת וחמתה, הגב' רינה אביסרה (להלן: "רינה"). הנאשמת העידה, כי מאחר ולא הכירה את הדרך בעלה, שנסע לפניה, חלף ברמזור ירוק והיא נעצרה באדום. אי לכך התקשרה אליו על מנת לומר לו שיחכה בצד הדרך.

רינה בעדותה מסרה אותה גרסה וציינה כי השיחה היתה למספר שניות ברמזור אדום. היא גם אישרה את כיוון ומטרת הנסיעה ואת העובדה כי הנאשמת לא הכירה את הדרך.

5. לאחר ששמעתי את הנאשמת, את רינה ואת השוטר, שקלתי את דבריהם והתרשמתי מהופעתם בבית המשפט, מצאתי כי במקרה זה לא ניתן על סמך עדות יחידה במשפט פלילי, אשר נסתרת ע"י שתי עדויות שהותירו עליי רושם אמין, לבסס ממצא מרשיע במידת הוודאות הנדרשת בהליך מעין זה.

6.         עסקינן בתיק פלילי, אשר נטל השכנוע בו ונטל ההוכחה רובצים על שכמה של התביעה, ואם מונחת בפני בית המשפט עדות יחידה בהליך מעין זה, הרי שבטרם יוכל לבסס עליה הרשעה, מחויב הוא להתייחס אליה בזהירות הראויה, במיוחד כאשר מולה עומדות שתי עדויות, אומנם של הנאשמת וחמתה שלכאורה הן עדות בעלות אינטרס בתוצאות ההליך, אולם בשים לב להתרשמותי ולעובדה כי לא נפלו סתירות משמעותיות, או בכלל, בין עדויות ההגנה, יש בעדויות אלה לכל הפחות כדי לטעת ספק סביר בעדותו היחידה של השוטר באופן שלא ניתן לבסס עליה הרשעה.

7. ויוטעם, כי מדובר בעבירה שנעשתה בשעת לילה מאוחרת ומבלי שהשוטר ציין בעדותו מה היה מצב התאורה במקום. אומנם הנ"ל ציין כי מזג האוויר היה בהיר, אך שעה שעסקינן באכיפת לילה, ניתן לצפות שגם מצב התאורה יקבל פירוט בנסיבות שכן מדובר בנסיבה חשובה לסוגיית קשר העין ושדה הראייה.

8. לעומת חוסר הפירוט הנ"ל והספק שנוצר לעניין מצב התאורה, הרי שהנאשמת לא קשרה את עצמה בשום שלב לעבירה הנטענת, וכאשר הכחשתה העקבית, הן בישיבת ההקראה והן בישיבות שלאחר מכן, ואשר נתמכה ע"י עדת ההגנה מטעמה, יש בה כדי להביא לתוצאה הסופית לעניין אי עמידת התביעה בנטל ההוכחה בתיק זה.

9.         העולה מכל הנ"ל, שאני קובע כי עובדות כתב האישום לא הוכחו בפניי מעל לכל ספק סביר ועל כן אני מזכה את הנאשמת מחמת הספק מהעבירה אשר יוחסה לה בכתב האישום.

המזכירות תעביר לצדדים עותק הכרעת הדין כמקובל.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ג , 04 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים והסכמתם.