פתח דבר

מוצא אני לציין בפתח הדברים שעניינו של מעורב נוסף בפרשה, מר שרון נתנאל, אמור להידון בפניי בימים הקרובים, והנאשמים דכאן אמורים לשמש כעדים מטעם המאשימה. על כן, מצאתי לנכון להמעיט ככל שניתן בהתייחסות ערכית ועקרונית למעשים נשוא כתב האישום, ולהסתפק בקביעות המאמצות את עתירת הצדדים המשותפת לעונש בעניינם של שני הנאשמים.

פרטי האישום:

1. הנאשמים בכתב האישום הינם אב ובנו, קרובי משפחה של שרון נתנאל (להלן "נתנאל") שעבד בבנק הבינלאומי הראשון החל משנת 1998, והיה בעל רישיון לייעוץ השקעות משנת 2000. החל משנת 2002 החל לשמש כיועץ השקעות בבנקאות פרטית, ומשנת 2005 שימש נתנאל כיועץ השקעות וכמבצע עסקאות בחדר מסחר תאגידים (להלן: "חדר המסחר") בבנק הבינלאומי הראשון בסניף ראשי תל-אביב.

תפקידו של נתנאל כיועץ השקעות בחדר המסחר כלל מתן ייעוץ השקעות ללקוחות חדר המסחר, ביצוע פעולות בניירות ערך על פי בקשותיהם ודרישותיהם של לקוחות חדר המסחר. נתנאל היה בקיא ברזי המסחר בשוק ההון, על כל שלביו ואפיוניו.

במועדים הרלוונטיים לכתב האישום נתנאל עבד כחבר בורסה, על פי סעיף 52ט לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968. סעיף זה קובע תנאים מגבילים החלים על עובד חבר בורסה המבקש לבצע פעולות בניירות ערך עבור עצמו ועבור בני משפחתו.

סעיף 4 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 אוסר על בעל רישיון ייעוץ השקעות לבצע פעולות בניירות ערך עבור עצמו.

עובר לחודש אפריל שנת 2006 פנה נתנאל לנאשמים, הציע להם לפתוח חשבון ניירות ערך משותף, שיפתח על שמו של נאשם 1, בבנק הבינלאומי, בסניף בו עבד נתנאל, הציע שבחשבון יופקדו כספים במשותף על ידו ועל ידי הנאשמים, וכי הוא ינצל את בקיאותו ושליטתו במסחר בבורסה ובשוק ההון להפקת רווחים משותפים בחשבון, באמצעות עסקאות בניירות ערך שיבצע בחשבון שינוהל על ידו.

נתנאל ביקש כי החשבון יפתח על שם נאשם 1, על מנת להסוות את היותו שותף בחשבון ובשל איסורים ומגבלות החלים עליו לסחור בניירות ערך עבור עצמו בהיותו יועץ השקעות בבנק ועובד חבר בורסה.

הנאשמים הסכימו למתווה שהוצע על ידי נתנאל, ביודעם כי מטרת פתיחת החשבון על שמו של נאשם 1 הינה לעקוף את המגבלות החלות על נתנאל לסחור בניירות ערך ולהסוות את היותו של נתנאל שותף בחשבון, כאשר בין הצדדים סוכם, כי הם יחלקו ברווחים שיניבו העסקאות בניירות ערך שיבצע נתנאל.

ביום 12.4.06 פתח נאשם 1 בהתאם לאותו סיכום חשבון על שמו בבנק הבינלאומי, נתנאל העביר לנאשם 2 סך של 150,000 ש"ח לצורך הפקדתם בחשבון לשם ביצוע עסקאות בניירות ערך, נאשם 2 הוסיף עליהם 100,000 ש"ח מכספו.

ביום 8.6.06 הפקיד נאשם 2 בחשבון שיק שמשוך מחשבונו, על סך 250,000 ש"ח, הכוללים את כספו וכספי נתנאל ואילו נאשם 1 מסר לנתנאל את שם המשתמש וסיסמת הגישה לחשבון על מנת שזה יוכל לפעול בחשבון על פי שיקול דעתו הבלעדי ולבצע בחשבון עסקאות בניירות ערך עבורו ועבורם.

החל ממועד הפקדת הכספים ניהל נתנאל תיקי ניירות ערך עבורו ועבור הנאשמים, באמצעות החשבון המשותף ועסק במסחר בניירות ערך.

ביום 1.8.06 משך הנאשם 1 את הסך של 100,000 ש"ח, שהופקד על ידו ועל ידי נאשם 2 בחשבון, אך לא סגר את החשבון ונתנאל המשיך לפעול בחשבון ולבצע בו אלפי עסקאות בניירות ערך עבור עצמו עד לחודש יולי 2009. בכך אפשרו הנאשמים לנתנאל להמשיך לבצע עסקאות בניירות ערך עבור עצמו, חרף המגבלות החלות עליו, וסייעו לו לבצע עסקאות בניירות ערך לרווחיו ולצרכיו בניגוד לחוק.

פרטי הסדר הטיעון:

2. ביום 30.4.12 הודיעו הצדדים לבית המשפט על הסדר טיעון אליו הגיעו, שכלל, כאמור, שינויים מינוריים בכתב האישום המקורי, כאשר במסגרת ההסדר הוסכם שהנאשמים יודו במיוחס להם בכתב האישום המתוקן, נאשם 2 יורשע בעבירות המיוחסות לו, כמו כן סוכם שיושת עליו עונש מאסר על תנאי וקנס כספי בסך של 60,000 ש"ח.

באשר לנאשם 1, הואיל והוא היה בן 18 בעת ביצוע העבירות, הוסכם על שליחתו לקבלת תסקיר שירות מבחן, ובמידה והתסקיר יכלול המלצה שלא להרשיעו בדין ולהסתפק בהשתת של"צ - התביעה תסכים לקבל המלצה זו כאשר מדובר במינימום של 250 שעות של"צ.

התביעה ביקשה להבהיר לבית המשפט שנסיבותיו של נאשם 1 הן חריגות ויוצאות דופן, הואיל ומדובר בכתב אישום שהוגש נגד אב ובנו, שפעלו ביחד עם קרוב משפחתם, כאשר הנאשם 1 היה על גבול הבגירות, תלמיד בכיתה י"ב, טרם שירותו הצבאי, כאשר היום הוא משרת בקבע בתפקיד בכיר ומכאן הנכונות של התביעה להתחשב בנסיבותיו האישיות החריגות.

טיעוני הצדדים לעונש:

3. ב"כ המאשימה ביקשה להפנות את בית המשפט לעובדה שהיה זה נתנאל, קרוב משפחתם של הנאשמים, שפנה אליהם במהלך ארוחה משפחתית והציע להם לפתוח חשבון על שמו של נאשם 1, כדי שיוכל הוא בעצמו לפעול במסגרת אותו חשבון, כאשר הנאשמים אומנם ידעו על מגבלות כאלו ואחרות שמוטלות על נתנאל לסחור בניירות ערך בעצמו, בחשבון על שמו, אך לא היו מודעים וערים לטיב המגבלות הקיימות על נתנאל לעשות כן, והנאשמים משכו את חלקם בחשבון הבנק בחלוף כחודשיים ימים, כך שמדובר בפרק זמן קצר יחסית, אך לא טרחו לסגור את חשבון הבנק, ובכך אפשרו לנתנאל להמשיך ולפעול במסגרת אותו חשבון.

התובעת הוסיפה וציינה, שהנאשמים לא היו שותפים לביצוע אותן עסקאות בבורסה על ידי נתנאל, נעדרו ידיעה שהפעילות בחשבון היא בעלת אופי עברייני.

באשר לנאשם 1, אומנם הייתה לו ידיעה בעת הרלוונטית שמדובר במעשים שאינם לגיטימיים, אך בשל הקשרים המשפחתיים, בשל גילו הצעיר, יש להניח שמידת הבנתו באותה עת הייתה מוגבלת באשר לחומרת המעשים, מאז אותם מעשים חלפו למעלה משש שנים, כיום הוא כבן 25, קצין בדרגת סרן, בשירות קבע בחיל האוויר, משרת בתפקיד בכיר ורגיש, הוצגו לגביו מכתבי המלצה רבים כולל של מפקדיו בצבא, המתארים איש חיובי, אחראי, קצין מצטיין, אדם ערכי ומסור, ומכאן ההמלצה של שלל גורמים להימנע מהרשעתו על מנת שלא לפגוע בהמשך קידומו בצבא, יכולתו לתרום היא רבה.

התביעה הפנתה לאמור בתסקיר שירות המבחן, תסקיר חיובי מאוד, בו מתואר הנאשם כאדם ערכי, נורמטיבי, שמתייסר בגין העבירות שביצע ובשל הסתבכותו באותם מעשים ומכאן החשיבות באי הרשעתו, בהתאם להמלצה.

התביעה, בהגינותה, ציינה שבאיזון שבין חומרת העבירות אל מול שיקולי השיקום ונסיבותיו האישיות של נאשם 1, הרי התוצאה של אי הרשעה היא בגדר תוצאה סבירה וראויה.

באשר לנאשם 2, הוסיפה התובעת וציינה, שאין זה המקרה שראוי למצות את הדין עם הנאשם, הואיל ומדובר בעבירות סיוע שהעונש בצדן הוא מחצית בגין העבירה המושלמת וגם בשים לב לעובדה שאין מדובר בנאשם שהוא איש שוק הון, מדובר באדם נורמטיבי, שמעד לראשונה בחייו, לקח אחריות, הביע צער וחרטה, הודה כאמור במיוחס לו, חסך בזמן שיפוטי והוצגו בעניינו מסמכים בדבר מחלות שונות, מהן הוא סובל, חלקן עקב מצוקה נפשית בשל התנהלות ההליך המשפטי נגדו, ניתק כל קשר עם נתנאל מאז האירועים, חש כלפי נתנאל כעס רב.

ב"כ נאשמים עו"ד ליטבק, ביקשה מבית המשפט לאמץ את הסדר הטיעון מאותם טעמים שפורטו על ידי התביעה, ועמדו בבסיס המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים, שבמסגרתו הוצגו לתביעה כל המסמכים והראיות מטעם ההגנה שתומכים בעמדת ההגנה שאין למצות את הדין עם הנאשמים, כאשר לגבי נאשם 1 הצליחה ההגנה לשכנע את התביעה שראוי לנהוג בעניינו באופן חריג ולהימנע מעתירה להרשעתו במידה ויוגש תסקיר חיובי לגביו.

עו"ד ליטבק הדגישה את העובדה שהנאשמים הודו במיוחס להם, לקחו אחריות על מעשיהם, הביעו ומביעים חרטה אמתית. מדובר במקרה שמצוי ברף התחתון של חומרה. הפנתה למכתבי המלצה חריגים בעניינו של הנאשם 1 המעידים על אופי מיוחד, על ערכיות, הפנתה לתעודות הצטיינות שונות, שהיה עסוק בעת הרלוונטית בבחינות הבגרות, סמך על נתנאל שהוא דודו, האמין בו והיה בטוח שיש לנתנאל כוונות חיוביות לגביו, פתח חשבון בנק לפי הנחיות שקיבל וכחודשיים לאחר מכן כבר היה עסוק וטרוד כולו בקורס טיס, גם הוא וגם אביו לא היו מודעים לפעילות שבוצעה בחשבון לאחר מכן, הרשעתו בדין עלולה לסיים את שירותו הצבאי כאשר הוא אמור בעצם ימים אלה לחתום על תקופת שירות של 10 שנים נוספות בצבא, הפנתה לפסיקה רבה שבמסגרתה בתי המשפט נמנעו מהרשעת נאשמים שהיו מעורבים אף בעבירות חמורות יותר.

כך גם לגבי הנאשם 2, שנסיבותיו האישיות גם הן חריגות, אדם שמעולם לא היה מעורב בפלילים, אדם שגדל במושב, ניהל אורח חיים נורמטיבי, גידל משפחה נורמטיבית, שהודה מיד בביצוע העבירות, הביע חרטה, הסביר את הסתבכותו בעובדה שהוא סמך על גיסו ונתן בו אמון מוחלט, שביקש מנתנאל מספר פעמים לסגור את החשבון, אך לא עמד על כך, ונמנע מעימות איתו, היה עסוק עם אביו החולה באותה תקופה, ניתק כאמור את קשריו המשפחתיים עם נתנאל, לא הפיק רווחים מהחשבון, אינו בקי בשוק ההון ולא מעורב בו, שמתייסר משום שבמעשיו הכשיל את בנו הצעיר ופגע בסיכוייו לפתח קריירה מרשימה. הפנתה למחיר הכבד שהוא משלם מאז נחשפה הפרשה.

מדובר באדם מתנדב שנים רבות במשטרת ישראל, חרף העובדה הוא סובל מנכות כתוצאה משירותו הצבאי.

דיון:

4. במסגרת פרק זה אדון בשני נושאים שעומדים על הפרק ואכריע בהם לפי הסדר הבא:

א. סוגיית הרשעתו של נאשם 1.

ב. כיבוד הסדר הטיעון בעניינו של הנאשם 2.

סוגיית ההרשעה בדין:

5. יפים לענייננו דברי כב' השופטת ד' דורנר:

"אכן, ענישתו של נאשם היא אינדווידואלית, ובית המשפט בוחן עניינו של כל נאשם ונאשם ואינו קובע את עונשו אך על פי מהות העבירה, ואולם, מהותה של העבירה, הצורך בהרתעת הרבים, ובעבירות שקורבנן אינו הפרט אלא הציבור כולו, אף הוקעת מעשה העבירה - בצרוף מדיניות ענישה אחידה ככל האפשר על יסוד שיקולים אלה - כל אלה משמשים כגורמים העלולים לגבור אף על שיקומו של הנאשם. הימנעות מהרשעה פלילית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסויים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל" (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337, 342 (1997)).

זהו המתווה שעל פיו צריך בית המשפט לבחון אפשרות של סטייה מהעיקרון המחייב הרשעת נאשם לאחר שזה הודה או הורשע בביצוע מעשה פלילי, כמפורט בכתב האישום, ועל כן בית המשפט מחויב לבחון בכל מקרה שבו מועלית טענה שראוי לסטות מעקרון ההרשעה, את אותם מאפיינים מחויבי בדיקה לצורך קבלת החלטה מושכלת בסוגיה זו.

1. אכן מדובר בנאשמים שאין לחובתם הרשעות קודמות וזוהי להם הסתבכותם הראשונה בפלילים.
2. אל מול זה על בית המשפט לבחון את חומרת העבירה ונסיבות ביצועה, מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד".

(ראו: ת"פ (מחוזי-ת"א) 8256-05-11 מדינת ישראל נ' קדץ (פורסם במאגרים המשפטיים, 11.6.2012)).

בבואי להכריע בעניינו של נאשם 1, הרי מוצא אני לקבוע שהנסיבות החריגות שפורטו בהרחבה על ידי ב"כ הצדדים, מצדיקות בנסיבות העניין אי הרשעתו של הנאשם בדין - הכל כפי שהמליץ שירות המבחן במסגרת התסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם.

מדובר בתסקיר חריג שממנו עולה תמונה של אדם הזוכה לשבחים יוצאי דופן ממכריו, מוגדר כקצין מצטיין, אדם ערכי, אמין ולויאלי, חרוץ, מסור, מקצועי ובעל יחסי אנוש מעולים, נטל אחריות מלאה על מעשיו, מביע חרטה כנה ואמתית, סמך על דודו, אחי אמו, שהיה קרוב אליו במיוחד, הפיק את הלקחים כתוצאה מהסתבכותו שהייתה עוד בטרם גיוסו לצבא, שמקורה במתן אמון בדוד וחוסר מודעות לחומרת המעשים.

כמו כן, לא ניתן להתעלם מגורם חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, בייחוד כאשר מדובר במי שהיה על גבול הבגירות והיה טרוד באותה עת בבחינות הבגרות. ומאז ועד היום עשה כברת דרך ארוכה שזוכה לשבחים רבים, הפנים את החומרה שבמעשיו, והרשעתו בדין עומדת באופן בלתי מאוזן אל מול אותם מעשים.

אשר על כן, מצאתי לקבל את עתירת הצדדים, לאי הרשעת הנאשם 1, המלצה שנתמכת על ידי שירות המבחן בהתאם לתסקיר שהוגש.

אני מחייב את הנאשם לבצע של"צ בהיקף של 250 שעות, בהתאם לתוכנית שגובשה על ידי שירות המבחן בתסקירו.

כיבוד הסדר הטיעון לגבי נאשם 2

ההלכה בנושא כיבוד הסדרי טיעון הותווה ע"י כב' השופט (כתוארה אז) ד' ביניש כדלקמן:

"קיומו של הסדר טיעון הוא שיקול מרכזי בשיקולי של בית המשפט הגוזר את העונש. בית המשפט יראה לקיים את הסדר הטיעון בשל הפעמים הקשורים בחשיבותם ובמעמדם של הסדרי הטיעון. עם זאת, חייב בית המשפט עצמו לשקול את השיקולים הראויים לעונש" (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577, 608 (2002)).

שקלתי את טיעוני הצדדים להסדר הטיעון, ומצאתי בסופו של דבר לכבד את הסדר הטיעון הואיל ולטעמי הסדר הטיעון אינו חורג מרמת הענישה הראויה והמקובלת, אף שהוא נוטה לקולא במידה מסוימת, אך לא כזו שמצדיקה התערבות של בית המשפט.

נתתי דעתי בעיקר לתפקודו הנורמטיבי של הנאשם במשך שנות חייו, הסתבכותו בעבירות נשוא התיק בעבירות של סיוע לאחר, שהינו קרוב משפחה שהיה בקשרים הדוקים עם הנאשם והנאשם סמך עליו.

לא יכולתי להתעלם מהתיעוד הרפואי שצורף על ידי ההגנה שלפי המפורט בו, מעורבות הנאשם במסגרת ההליך הפלילי, החמירה את מצבו הרפואי. הניתוח אותו עבר הנאשם בשנת 2011, שמפאת צנעת הפרט אינני מוצא מקום לפרט לגביו (נ/5). תעודת הוקרה ממשטרת ישראל על התנדבות ארוכת שנים, במסגרת המשמר האזרחי. זאת, מעבר לעובדה שלנאשם לא צמחה טובת הנאה כלשהי כתוצאה מביצוע המעשים.

מדובר בעבירות שבוצעו לפני למעלה משש שנים. הנאשם הודה באופן מלא ומפורט כבר בשלב הראשון, הביע חרטה מלאה, ציין שהוא אינו מתמצא בשוק ההון.

על כן, מצאתי כאמור לכבד את הסדר הטיעון לגבי הנאשם 2, ואני מטיל עליו את העונשים הבאים:

1. שישה חודשי מאסר, אך הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מהיום על אחת העבירות בהן הורשע.

2. קנס כספי בסך של 60,000 ש"ח, או 10 חודשי מאסר תחתיו.

הקנס ישולם ב- 6 תשלום חודשיים שווים ורצופים, בסך 10,000 ש"ח כל אחד, החל מ- 1.10.12 ובכל 1 לכל חודש שלאחריו.

המזכירות תשלח עותק גזר הדין לשירות המבחן.

זכות ערעור לנאשמים תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, ט"ו באלול התשע"ב, 2 ספטמבר 2012, במעמד הצדדים.