בעניין: התנגדות לביצוע שטר

התובע הגיש ללשכת ההוצאה לפועל, בקשה לביצוע שטר על סך 1,300 ₪ המשוך על שם הנתבע. מועד פירעונו של השטר 15/8/11 והוא חולל מהסיבה שנתקבלה הוראת ביטול.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר במועד, נתמכת בתצהיר, והדיון בהתנגדות עבר לבית משפט.

כעולה מתצהירו של הנתבע, בין הצדדים נכרת הסכם שכירות לתקופה החל מיום 15/3/11 ועד ליום 15/3/12, במסגרתו מסר הנתבע/השוכר לידי התובע/המשכיר, המחאות עבור דמי השכירות. לטענת הנתבע הסכם השכירות בוטל בהסכמה ביום 1/8/12, היום בו החזיר הנתבע לידי התובע את החזקה במושכר ולמושכר נכנס דייר אחר.

בפי הנתבע שתי טענות כנגד ביצוע השטר שיועד לתשלום דמי השכירות מיום 15/8/11 ועד ליום 15/9/11 (להלן: "תקופת התביעה"). כישלון תמורה מאחר ולא עשה שימוש במושכר בתקופת התביעה כמוסכם בין הצדדים, וטענת קיזוז בסך של 650 ₪, תשלום ששילם הנתבע לתובע בשיק שמועד פירעונו 15/7/11 עבור דמי שכירות מיום 15/7/11 ועד ליום 15/8/11 על אף שעזב את המושכר עוד ביום 1/8/11.

הנתבע נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב ומכאן ההחלטה.

לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן ועל פי ההלכות הנהוגות בסדר דין מקוצר.

אין מחלוקת בין הצדדים, שנכרת ביניהם הסכם שכירות לתקופה של 12 חודשים ודמי השכירות החודשיים שולמו באמצעות 12 שיקים דחויים שמסר הנתבע לידי התובע בתחילת תקופת השכירות. אין מחלוקת שהשכירות הופסקה לפני תום מועד השכירות שנקבע בהסכם והשיקים הדחויים שנותרו בידי התובע, למעט השיק נשוא ההתנגדות, הוחזרו לידי הנתבע.

המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב חיובו של הנתבע בדמי שכירות לתקופת התביעה.

גרסתו של הנתבע, שתחילה סוכם כי יעזוב את המושכר ביום 15/8/12 ולבקשת התובע, הקדים את הפינוי ליום 1/8/12 בשל רצונו של התובע להשכיר את המושכר לדייר אחר שנכנס למושכר ביום 1/8/12, לא נסתרה ולא הופרכה במהלך החקירה הנגדית ולכן עומדת לזכותו של הנתבע טענת הגנה לכאורית של כישלון תמורה. (ע' 1 שורות 19-22 לפרוטוקול).

התובע בסיכומיו טוען, שעל פי סעיף 7 להסכם השכירות (מש/1) כל צד רשאי להביא את ההסכם לכלל סיום בלבד שתימסר על כך הודעה מוקדמת מראש ובכתב לצד השני 60 יום מראש. לטענתו, הנתבע לא פעל בהתאם להוראה זו בהסכם והגיש את הודעתו רק בחודש יולי, על כן זכאי התובע לתשלום דמי השכירות עבור תקופת התביעה.

גרסתו הנגדית של התובע לסיום השכירות, שהצדדים סיכמו ביניהם שהנתבע ישלם לתובע חודשיים מיום ההודעה על עזיבה ויתגורר במושכר עד ליום 15/8/11. כפועל יוצא של ההסכמה, החזיר התובע לידיו של הנתבע את השיקים שהוחזקו על ידו, למעט השיק נשוא ההתנגדות.

לחיזוק טענתו שהנתבע התגורר במושכר עד ליום 15/8/11, צירף התובע אישור משלטונות המס לפיו קיבל הנתבע הנחה במס בחודש אוגוסט 2011 בשל היותו תושב המקום.

בהינתן האמור, דין ההתנגדות להתקבל ולהתברר בפני בית המשפט לשם הכרעה בגרסאות הצדדים.

אשר על כן, אני מקבלת את ההתנגדות לביצוע שטר ומתירה לנתבע להתגונן כנגד התביעה השטרית.

נוכח סכום התביעה היא תתברר בהליך של סדר דין מהיר.

תצהירו של הנתבע ישמש ככתב הגנה בתיק והצדדים ישלימו מסמכים בהתאם להוראות פרק טז 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

הוצאות ההליך דנן בסך של 500 ₪ יבואו בחשבון בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ג, 20 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.