ותביעה שכנגד

1. התובע הגיש תביעה זו לקבלת תמורה מהנתבעת בגין שירותיו כמסגר עצמאי שביצע עבודה עבודות. כאשר לטענתו סוכם כי יקבל 1,000 ₪ ליום עבודה בצירוף מע"מ. כאשר סכום זה כולל עבודה של 8 שעות כולל עוזר רתך וכן שימוש בציוד ככל שנדרש. בסיכומיו בפני בית המשפט טען ב"כ התובע כי גם אם היו 4 ימים עם עוזר כפי שטוענת הנתבעת ויתר הנתבעים היו ללא עוזר, היה מוסכם שעבודה ללא עוזר תזכה את התובע בסך של 700 ₪ ועם עוזר עוד 300 ₪ בתוספת מע"מ ולכן גם אם נקבל את עמדת הנתבעת נגיד לסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.

2. לטענת התובע התשלומים לקבלן האחר לא הוכחו ומכל מקום לא הוכחו כי הם באו לתקן או להשלים את העבודות שלשמן נשכר התובע לכן יש לדחות את התביעה שכנגד. תביעת התובע מבוססת על 13 ימים עבודה כפול 10 ימים בצירוף מע"מ. לחילופין מבקש התובע להצהיר בארבעה ימי עבודה כפול 1,000 שקלים וב 9 ימים עבודה כפול 700 ₪ בתוספת מע"מ.

באשר לטענות הנתבעת בדבר חובתו לפי ההסכם לעשות טסטים, התובע הכחיש כי הוא זה שהיה צריך לעשות את הטסטים וטען כי לא ביקשו ממנו לבצע טסטים (עמוד 11 שורה 28). התובע טען שלמרות שנכתב בהסכם כי יעשו טסטים איש לא ביקש ממנו לבצע את הטסטים. לאור כל האמור, נטען על ידי הנתבעת כי ללא ביצוע הטסטים לא זכאי התובע לתמורה.

3. הנתבעת כפרה בכל טענות התובע וטענה כי התובע לא צירף להסכם בגין העסקתו לתביעה. מנכ"ל החברה הצהיר בעדותו כי שילם לתובע אך ורק בגין מה שאושר על ידו בחשבון הסופי. שכן הוא ביקר באופן אישי באתר ובחן את העבודות ולאחר מכן משגילה כי העבודות אינם בטיב הנדרש הכניס קבלן אחר לעבודה ושילם לו 12,000 ₪. כמו כן נטען כי התובע הפר את ההסכם בכך שלא התייצב עם שני פועלים אלא רק 4 ימים מתוך 13 הימים.

4. יתרה מכך, נטען כי יש לדחות את טענת התובע לאי תשלום שהם הסיבה לעזיבתו את העבודה שכן תנאי התשלום שנקבעו היו שוטף+95.

לטענתה, התובע עזב את האתר בחלוף 40 ימים ממועד שהתחיל את עבודתו עוד בטרם עבר המועד לתשלום ולכן יש לדחות את התביעה שמבוססת על הפרת ההסכם. מכל מקום יש לקחת בחשבון את 12,000 ₪ ששילמה הנתבעת כנגד התובעת בתביעה שכנגד.

5. הנתבעת שהינה גם התובעת שכנגד, ממשיכה וטוענת כי התובע לא ביצע טסטים לבחינת הריתוכים ועל כן איננו זכאי לשכר עבודה שלא נבדקה ואושרה בטסטים. לטענתה כך נדרש בהסכם וכך נהוג בענף הבנייה. כמו כן, ההסכם שצורף כנספח 1 לתצהירו של מר ורדי חתום על ידי התובע מספר פעמים וחזקה עליו שהבין את תוכנו ויש לדחות את כל טענותיו כי לחתימתו אין כל תוקף כי לא הבין. בהסכם בסעיף 6 נרשם כי מוסכם כי הנתבעת תשלם לקבל רק עבוד עבודה גמורה לפי דרישות החברה ולאחר אישור מנהל העבודה מטעם החברה וכי לתובע לא ישלם דבר בגין עבודה לא גמורה. העובדה כי יש לבצע טסט על מנת לוודא ריתוך, שבוצע כנדרש ואין נזילות וצינורות הוכחה והגם שעדויות בשאלת טסט הרנטגן חלוקות אין מחלוקת כי מקום לבצע טסט לבדיקת הלחץ וזו בדיקה פשוטה של הזרמת מים לבדיקת הריתוך שהייתה למעשה חברה מקצועית בכל עבודת ריתוך כפי שהעיד מר ורדי.

6. נטען כי התובע עזב את המקום אחרי 16 ימי עבודה בלבד וזאת לטענתו כמחאה על כך שלא ניתנה לו המקדמה. כשעומת בשאלות היכן רשום כי עליו לקבל מקדמה, השיב כי הוא חשב כך. עוד נטען על ידי הנתבעת כי במסגרת סעיף 5 יד' להסכם התחייב התובע לתקן על חשבונו כל ליקוי שיתגלה בתקופת הבדק ולאחריו ככל שיידרש על ידי החברה מכיוון שתקופת הבדק טרם חלפה, ממועד הנטישה ועד מועד גילוי הליקויים הרי שחלה תקופת הבדק ועל התובע לשאת בתיקונים. הנתבעת טענה כי הוכיחה כי נוכח נטישת התובע ביום 21.8.2011 לאחר שביצעה טסטים של הריתוכים, גילתה נזילות רבות מהריתוכים לכן ביום 28.8.2011 שלחה אל התובע מכתב דרישה (נספח 7) לתצהירו של מר ורדי לתקן את הליקויים ומכיוון שהתובע לא הגיע לתקן את הליקויים לכן שכרה קבלן אחר שישלים את הריתוכים וקבלן זה גבה ממנה סך של 13,212 ₪ וזה הנזק בפועל שנגרם לה כתוצאה מנטישת העבודה. אלא שהיא הגישה תביעה על סך 50,000 ₪ שזה הפיצוי המוסכם. אלא שבמועד הדיון הסכים מר ורדי לצמצם את תביעתו לסך הנזק בלבד.

דיון

7. עיקר המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה אם היה צריך לעשות טסטים ומי היה צריך לעשות טסטים כאשר אין מחלוקת לגבי מספר ימי עבודתו של התובע ועל כן חובת הנתבעת לשלם לו עבור ימי עבודתו, בין שהגיע לעבודה לבד ובין שהגיע עם עוזר.

השאלה מי היה צריך לבצע את ה"צילומים" לא הובהרה דיה. מכל מקום הנתבעת מצאה לנכון לבצעם רק לאחר שלטענתה התובע עזב את העבודה (סע' 7-8 לנ/1). התובע מצדו טען כי מעולם איש לא התלונן באוזניו על עבודה לקויה (סע' 7 לת/2) ויתרה מזאת כי הוא ביצע את העבודה במיומנות וכי הנתבעת לא הגישה כל חוו"ד על ליקויים בעבודתו והחשוב מכל כי מנהל הפרויקט אישר וחתם על ימי העבודה נשוא תביעה זו. תצהירו של התובע ת/4 על כך שמעולם לא העירו לו וכי עבודתו נתקבלה ע"י הנתבעת באמצעות נציגיה וכי התירוץ לפיה לא שולם לו שכרו נובע מתקלות בהנח"ש - למעשה לא נסתרה ועל כן אני מקבלה.

הנטל להוכיח תנאי מתלה בהסכם הוא על זה הטוען כי הוא קיים ועל כן הנטל להראות כי התובע הוא זה אשר חייב היה לעשות טסטים הוא על הנתבעת והיא לא שכנעה אותי בקשר לכך. לא נעלם מעיני כי בסופו של דבר ביצעה ככל הנראה הנתבעת תיקונים ואלה נעשו לאחר שבוצעו טסטים אולם ביחס לתובע מדובר בעובד עצמאי פשוט שנשכר לקבל שכר יומי ולא היה בנסיבות כדי לצפות ממנו לבצע טסטים אשר ככל הנראה היו בפיקוח או באחריות הנתבעת.

לטעמי גם אם זה עניין שבנוהל וכך מתבצעת עבודת הריתוכים, האחריות לביצוע הטסטים הייתה מוטלת דווקא על הנתבעת ולא על התובע ומכל מקום אין הדבר רשום מפורשות בהסכם שבין הצדדים וכל שרשום הוא כי עבור ביצוע טסט ישולם אחוז מסוים מהעבודה.

אין בכך כדי לקבוע כי מחובתו של התובע היה לבצע את הטסט ולא ברור אם בכלל היה לתובע מכשיר שמבצע טס כאמור. לפיכך קשירת התשלום בדיעבד לליקויים בעבודה או לתנאי מתלה כאמור, אין בה כדי לעכב את התשלום אותו חייבת הנתבעת לתובע.

13. לפיכך, ומשאין מחלוקת לגבי ימי עבודתו של התובע, הנני מקבל את התביעה לפיה התובע עבד 4 ימים עם עוזר ומגיע לו סך של 4,000 ₪ ועוד 7 ימים ללא עוזר ולפיכך מגיע לו 4,900 ₪.

אשר על כן הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 8,900 ₪ בצירוף מע"מ , כנגד המצאת חשבונית בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן הנני מחייבם בשכר טרחת עו"ד בסך של 2,000 ₪ כולל מע"מ ובצירוף אגרת המשפט. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום וישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

התביעה שכנגד לא הוכחה ועל כן נדחית.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים

ניתנה היום, כ"א אב תשע"ה, 06 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.