1. ביום 5.1.12 הגיש התובע תביעה כספית כנגד הנתבעת בגין נזקים שנגרמו לו ביום 2.3.10 וזאת מכח פוליסה לביטוח תאונות אישיות לתלמידים.

2. ביום 20.9.12 ניתן כנגד הנתבעת פסק דין בהעדר הגנה.

3. הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין ובו היא מאשרת כי ביום 16.1.12 נתקבל אצלה כתב התביעה. עם קבלת כתב התביעה נעשו על ידה מס' פעולות, ובין היתר ביצוע בדיקת התובע על ידי מומחה מטעמה.

הנתבעת מודה כי לא הוגש כתב הגנה מטעמה בשל טעות אנוש. עוד טוענת הנתבעת כי בידה גירסת הגנה ראויה המתמקדת בעיקרה הן במצבו הרפואי של התובע והן לעניין חבותה בפיצוי. כמו כן, חולקת הנתבעת על ממצאי חוות דעת המומחה מטעם התובע.

4. ב"כ התובע מתנגד נחרצות לבקשה ובמסגרת תגובתו טוען כי ההתנהלות הנתבעת הן בתיק זה והן בתיקים אחרים שבהם היא נתבעת הינה שלא בתום לב וזלזול הן בבית המשפט והן בבעלי הדין והיא גורמת לסחבת בטיפול התביעה.

5. לאחר עיון בחומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול דעת בית המשפט.

אין מחלוקת כי הנתבעת קיבלה את כתב התביעה וכי לא היה כל פגם בהמצאתו ולפיכך הטענה בדבר ביטול פסק הדין מחובת הצדק דינה להידחות.

6. הלכה ידועה היא כי ניהול ההליך המשפטי תוך מתן אפשרות לשני הצדדים לשטוח את טענותיהם בפני בית המשפט לגופם של דברים הוא לעולם המהלך המועדף ואילו סיום ההליך בלא לקיים דיון לעיצומו של עניין, למשל על דרך של מתן פסק דין בעדר הגנה, היא מהלך דיוני יוצא דופן המביא עמו הכרעה שיפוטית לגופה של תביעה במעמד צד אחד ובלא שנשמע הצד האחר.

מטרתו של ההליך המשפטי היא לעשות משפט צדק בין הצדדים על יסוד בירור העניינים השנויים במחלוקת ביניהם ויש לאפשר, ככל שניתן, תיקון פגמים דיוניים המונעים בירור אמיתי של הסוגה כאשר הדבר אינו גורם עוול מהותי לצד השני.

7. על הנתבעת להצביע בשלב זה על גרסת הגנה ואין היא נדרשת בשלב זה להוכיחה.

לא זו אף זו, אין חובה על הנתבעת להראות שהגנתה איתנה ובטוחה ודי לה אם תראה כי הגנתה אפשרית וכי ביטול פסק הדין יצמיח לה תועלת.

8. לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין.

הנתבעת תישא בהוצאות ההליך בסך של 3,000 ₪ ללא קשר לתוצאות בתיק.

הנתבעת תגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.

ניתנה היום, ג' אדר תשע"ג, 13 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.