מטעם התובעת: עו"ד וליד חלילה

מטעם הנתבעת 4: עו"ד נעים באדר

1. לפני תביעה כספית לתשלום סך של 24,572 ₪.

לטענת התובעת ,שהיא חברה העוסקת בשיווק בשר ועופות ,רכשה הנתבעת 1 מהתובעת בשר ועופות בכמויות מסחריות וזאת באמצעות הנתבע 2 בעל מניות של הנתבעת 1.

התובעת ניהלה כרטיס הנהלת חשבונות מס' 5014.

2. ביום 2.8.11 הוקמה נתבעת 3 כשנתבעת 4 הינה בעלת המניות בה.

הנתבע 2 ביצע רכישות למוצרי בשר ועופות. הוא נתן המחאות שלא כובדו.

גם כאן פתחה התובעת כרטיס חשבון לנתבעת 3 מס' 2450.

סה"כ נותרה הנתבעת 3 חייבת בסך 24,337 ₪.

3. לטענת התובעת, יש לייחס את החוב של נתבעת 3 ליתר הנתבעים, בהיותם מנצלים מוסד האישיות המשפטית של חברה בע"מ לצרכיהם.

4. ראוי לצין שנתבע 2 נמצא בהליך פשיטת רגל ועל כן ההליכים נגדו בתביעה זו עוכבו והצדדים הגיעו להסדר דיוני אשר על פיו הסכומים שנגבו בתיק הוצל"פ 10-03167-12-5, יישמרו בידי ב"כ התובעת עד למתן פס"ד סופי בתביעה נשוא תיק זה.

ההסדר הדיוני קיבל תוקף של החלטה ביום 2.1.13.

5. הנתבעת 4 הגישה כתב הגנה בו טענה כי אין כל קשר בין הנתבעים ואין עילה נגדם.

לטענתה התובעת צירפה לכתב התביעה את ההזמנות, החשבוניות שהפיקה עבור נתבעת 1+3 ללא קשר לנתבעים 2+4.

הנתבעת 3 הינה אישיות משפטית נפרדת מהנתבעת 4, שהינה בעלת המניות אשר לא יצרה את החוב באופן אישי ולא הייתה ערבה אישית לחובות של הנתבעת 3 כלפי התובעת.

הטענה של ניצול מוסד האישיות המשפטית נטענה בעלמא, ללא פירוט, כיצד פעלו לניצול מוסד האישיות המשפטית.

6. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית והעידו בדיון שהתקיים בפני ביום 13.1.13 אשר התקיים בתביעה בין התובעת לנתבעת 4.

עדות מר עיסאם אחמד מנהל התובעת:

עד זה טען כי נתבע 2 אביה של נתבעת 4 הגיע אליו יחד עם הנתבעת 4 לפני ארבע שנים.

העד אישר כי הסחורה ניתנה לחברה.

ראה עמ' 2 לפרוטוקול שורה 4.

העד נשאל אם הוא מכיר שם "פרלה" וזו תשובתו: " אני לא מכיר. אני מכיר את האדם והשתררו יחסי כבוד בינינו.. "

ראה עמ' 2 שורה 6.

נשאל העד אם ההתקשרות הייתה בינו לבין הנתבעת 4 או עם הנתבע 2 וזו תשובתו:

" עם אבא שלה, היא נתנה שיק פרטי שלה , אני מתכוון שהשיק הוא של החברה שלה.."

ראה עמ' 2 שורה 8.

העד נשאל שוב אם הנתבעת 4 לקחה סחורה והוא ענה " היא באה עם אבא שלה, עם שיק שלה."

ראה עמ' 2 שורה 12.

העד נשאל אם הסחורה הייתה לשימוש פרטי של הנתבעת 4 ולהלן תשובתו:

" הם מוכרים את העופות אני יודע שהיה להם עסק למכירת עופות .."

ראה עמ' 2 שורה 16.

העד נשאל אם הנתבעת 4 נתנה ערבות אישית וזו תשובתו: " הייתי נותן לו סחורה במיליונים, לא הייתי שואל שאלות, הייתי עושה לו כבוד.."

ראה עמ' 2 שורה 18.

העד נשאל אם החברה שלו עושה פעולה בנפרד האם יכול הוא לחוב אישית וזו תשובתו:

" אם אני חותם על ערבות אישית כן אני מחויב .."

ראה עמ' 2 שורה 22.

העד התחמק מתשובה לשאלה אם הוא לא חותם על ערבות אישית לחברה שלו והשיב:

" אתה שואל דברים סתם, אני רוצה את כספי, אני נותן לו כבוד ואני עונה לך .."

ראה עמ' 2 שורה 24.

עדת הגנה הנתבעת 4:

עדה זו הכחישה שביקרה בחנות של התובעת והכחישה היכרות אישית עם מנהל התובעת.

ראה עמ' 3 שורות 14-17.

הנתבעת הכחישה שהיא חתומה על השיקים.

ראה עמ' 3 שורה 29.

העדה הסבירה כיצד השיקים של החברה שבבעלותה הגיעו לתובעת: " הקמתי חברה באוגוסט 2011, אז למדתי בירושלים, זאת הסיבה שנתתי לאבי לנהל את החברה כי רוב הזמן הייתי בירושלים והוא מבין בעסקים יותר טוב ממני.."

ראה עמ' 4 שורות 2-4.

העדה נשאלה איזה תפקיד היה לה בחברה והיא ענתה: " אני רק הקמתי את החברה, נתתי לאבא שלי לנהל אותה .."

ראה עמ' 4 שורה 32.

העדה פירטה כיצד הגיעה להחלה להקמת חברה שאביה ינהל.

ראה עמ' 5 שורות 6-9.

לטענת העדה, אביה עבד מול בנקים, לקוחות, ספקים ומס הכנסה.

ראה עמ' 5 שורה 15.

7. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

התובעת טענה כי הנתבעת 3 קיבלה את הסחורה והתובעת לא החתימה את הנתבעת 4 על ערבות אישית נוכח ההיכרות האישית עם אביה.

התובעת בפעם הראשונה מבקשת במפורש "הרמת מסך ההתאגדות" בסיכומים כאשר דבר זה לא נתבקש בכתב התביעה אלא שנטען כי יש לייחס את החוב של הנתבעת 3 ליתר הנתבעים "בהיותם מנצלים את מוסד האישיות המשפטית של חברה בע"מ לצרכים שלהם"

ראה סעיף 13 לכתב התביעה.

הנתבעת טענה בסיכומיה כי הטענה להרמת מסך נטענה בעלמא, ללא פירוט ובלי להניח את היסודות לבקשה זו, כן לא הוכחה הטענה כי הנתבעת 4 התחייבה אישית לשלם עבור הנתבעת 3.

דיון והכרעה:

8. כלל בהליך אזרחי כי המוציא מחברו עליו הראייה, היינו התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו.

חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע היא עמידה ברמה של מאזן הסתברויות, על בעל הדין להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומתקבלת על הדעת יותר מהגרסה שכנגד.

בענייננו, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובעדויות העדים נחה דעתי כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה במשפט אזרחי להוכחת תביעתה.

התובעת לא הוכיחה כי הנתבעת 4 רכשה את הסחורה לה עצמה, כן לא הוכיחה כי הנתבעת 4 ערבה אישית לחוב של הנתבעת 3.

החשבוניות וההזמנות נערכו ע"ש הנתבעת 3.

לא הובאה כל ראייה להוכחת הטענה כי הסחורה יועדה אישית לנתבעת 4, כן לא הוכח שהנתבעת 4 הסתתרה מאחורי הפרגוד של מסך ההתאגדות.

הטענה נטענה בעלמא, כאשר בכתב התביעה נטענה רק בעקיפין, ולא נתבקשה "הרמת מסך", והועלתה רק בסיכומים כדרישה להרמת מסך.

בהנחה שטענה זו אכן הועלתה במפורש הרי אין בידי לקבלה שכן התובעת לא הוכיחה שהסחורה יועדה אישית לנתבעת 4, לא כל שכן לא הוכח שהנתבעת 4 שלשלה את תמורת הסחורה לכיסה הפרטי האישי.

עד התובעת נשאל בחקירתו הנגדית כי במקרה שהוא היה חותם על ערבות אישית בשם חברתו האם היה חייב אישית והוא אישר את הדברים אלא כשנשאל מה קורה אם הוא לא חותם אז הוא התחמק מתשובה.

ראה דבריו בעמ' 2 שורה 24, שם אמר לב"כ הנתבעת " אתה אומר דברים סתם.." דהיינו מצד אחד אם הוא חותם על ערבות אישית הוא חייב ומאידך אם אינו חותם אינו יודע את התשובה ואומר שאלה "סתם דברים".

עדותו של עד התביעה אינה מהימנה בעייני.

אין לי ספק כי הוא נתן אימון בנתבע 2 ,אביה של נתבעת 4, ולא ביקש חתימה אישית של הבת, אך הוא כן ידע כי הוא מוכר סחורה לנתבעת 3, ומשראה כי הנתבע 2 עם חובות הוא חיפש דרך לגביית חוב נתבעת 3 ע"י הגשת תביעה נגד הנתבעת 4, בלי ביסוס כלשהו.

הנתבעת 4 הכחישה היכרות עם התובע ודברים אלה מקובלים עליי.

לעומתה מנהל התובעת טען כי הוא היה אחרי אירוע מוחי ולא זוכר דברים, אך יש לציין כי היה לו זיכרון סלקטיבי עת הוא זכר לטענתו שהנתבעת 4 הייתה אצלו עם אביה!

הנתבעת 4 פירטה את הנסיבות להקמת חברה ושזו נוהלה ע"י אביה שהוא זה שפעל מול ספקים ומוסדות.

בפני אם כן עדות יחידה של עד יחיד הוא מנהל התובעת ,שלא צורפה לה כל ראייה נוספת .

החשבוניות, הקבלות והכרטסת הם ע"ש הנתבעת 4.

לא הובאה ראייה שהנתבעת 4 שלשלה את הכסף לכיסה או שמכרה את הסחורה שלא מטעמה של הנתבעת 3 אלא באופן אישי.

סוף דבר:

9. לסיכום, התובעת לא הוכיחה את תביעתה כמפורט לעיל ומשכך אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעת לשלם לנתבעת 4 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד סך של 2,500 ₪, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת התובעת העתק פס"ד זה, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד יום התשלום המלא בפועל.

התובעת תשיב לנתבעת את הכספים שנמצאים בנאמנות בידי ב"כ התובעת בהתאם להסדר הדיוני שאושר ביום 2.1.13.

המזכירות תמציא העתק פס"ד זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ה, 15 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.