1. התובעים סלוקי שלמה ובניו וסלוקי יצחק הגישו ללשכת ההוצאה לפועל שני שיקים לביצוע כל אחד על סך 78,000 ₪ אשר נמשכו מחשבון הנתבעת אביבה קנטרוביץ לפקודת הבוסתן של אליה בע"מ.

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע וטענה שהחתימה על השיקים אינה שלה אלא של א. גרוזמן. לגופו של ענין טענה שהשיקים נמסרו לחברת הבוסתן של אלי (להלן: "החברה") שכן מר אופיר אליה , בנו של בעלי החברה ציון אליה, נשוי לבתה. אופיר אליה (להלן: "אופיר"), פנה אליה והסביר לה שעקב קשיים כספיים זמנים של החברה היא מפגרת בפרעון הלוואה שנטלה כאשר יתרת הסכום הינה כ- 3000 ₪. הוא ביקש ממנה למסור שיקים שלה כבטחון . הם הסכימו שהשיקים ינתנו ללא ציון הסכום כאשר סוכם שהשווי המצטבר של שני השיקים לא יעלה על 3,500 ₪ . כן הוסכם שהשיקים לא יסוחרו.

לכן מסרה הנתבעת שני שיקים לאופיר מחשבון לא פעיל שלה מתוך הערכה שלא יעשה שימוש בשיקים שכן ניתנו לבטחון וכן מאחר וידעה שהסכום אינו גדול.

לאחר מכן התקשר אליה אופיר ומסר לה שהשיקים מולאו בסך של 10,000 ₪ כל שיק. היא דרשה מיידית השיקים שכן הדבר נעשה בניגוד למוסכם, ואף ביטלה אותם.

השיקים סוחרו לתובעים בניגוד להסכמות שבינה לבין החברה. מילוי הפרטים על גבי השיקים נעשה בזמן מאוחר יותר ועל כן השיקים לא היו שלמים בעת המסירה. התובעים נטלו את השיקים מהחברה שאינם תקינים, לאחר שעבר זמנם ובחוסר תום לב.

לאחר שהתקבלה התנגדות הנתבעת התיק עבר להליך של סדר דין רגיל.

2. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית במסגרתו הצהיר שהוא שותף בשותפות בלתי רשומה- תובעת מס' 1, אשר עוסקת במתן אשראי חוץ בנקאי. במסגרת פעילותה מבצעת השותפות עסקאות ניכיון שיקים ללקוחות רבים וביניהם חברת הבוסתן של אליה בע"מ. על השיקים נשוא תיק זה חתום כערב מר ציון אליה. ביום 5.6.06 מסר מר ציון אליה בעלי החברה את השיקים יחד עם שיקים נוספים במסגרת עסקת ניכיון שיקים. השיקים התקבלו שהם תקינים ושלמים. טרם ביצוע העיסקה דיבר טלפונית עם הנתבעת בנוכחות מר אליה והנתבעת אישרה זהותה וחתימה על השיקים.

במעמד עסקת הניכיון מסר למר אליה סך של 30,000 ₪ במזומן ושאר התמורה בסך 367,062 ₪ נמסרה בהעברה בנקאית לחשבון החברה ביום 5.7.06( העתק אישור ההעברה צורף כנספח ה' לתצהירו)

עם הגעת מועד הפרעון של השיקים הם הוצגו לפרעון אולם חוללו. משכך הוגשה התביעה.

3. הנתבעת בתצהיר עדותה הראשית פרטה שהתובע לא דיבר עימה מעולם כפי שטען.

כן צירפה הנתבעת תצהיר מטעם מר ציון אליה, אשר הצהיר שבמהלך שנת 2005 נקלעה החברה בבעלותו, חברת הבוסתן של אליה לקשיים כלכלים. על כן ביקש מבנו אופיר שינסה לפנות ולגייס ממשפחתה של אשתו שיקים עם מועדי פרעון מעותדים. בהמשך לכך קיבל מאופיר שני שיקים ריקים של הנתבעת. הוא סיכם עם הנתבעת שהסכום המצטבר של השיקים יהיה עד 3,500 ₪. בניגוד להסכמה זו מילא בכל אחד מן השיקים סך של 78,000 ₪ ומסר אותם לתובעת. כן הצהיר שמנהל התובעת, מר סלוקי מעולם לא שוחח עם הנתבעת בנוכחותו בטלפון.

4. דיון משפטי:

על התובע להוכיח היותו אוחז כשורה בשיקים שהגיעו לידיו שכן אין מחלוקת שהינו צד ג' אליו סוחרו השיקים. התובע טען שנתן תמורה כנגד השיקים וכי כאשר הגיעו השיקים לידיו היו תקינים. כן טען ששוחח עם הנתבעת טרם קבלת השיקים ובנוכחות מר ציון אליה שמסר לו השיקים, דבר המעיד על תום ליבו. מעדותו התרשמתי שאינו מעיד אמת ואינו מגלה את העובדות לאשורן.

5. הנתבעת העידה מנגד באופן ברור וחד משמעי שלא דיברה מעולם עם התובע אלא רק לאחר שהשיקים חזרו. עדותה היתה בהירה וברורה ובית המשפט נותן אמון מלא בעדותה.

6. הנתבעת העידה שלאור יחסיה עם בתה הסכימה לבקשת אופיר למסור שני שיקים שהם ריקים כאשר היה לה ברור וכך הוסכם שבמידה ויאלצו להגישם אזי הם יוחלפו על ידה בשיקים אחרים. היא סמכה על אופיר שהיה נשוי לבת שגידלה מגיל 4. כן העידה שלא סברה שצריך להעלות ההסכמות על הכתב. בעבר כך העידה נתנה שיקים אחרים שלה כבטחון לשכירות דירה של אופיר ובתה ולא היתה עם זה בעיה, כאשר גם אז לא נהגה לרשום על גבי השיקים שהם לבטחון בלבד (ראה עמ' 14 שורות 10-11).

התרשמתי מעדותה שנתנה אמון מלא באופיר לאור היחסים המשפחתיים ולאור התנהגותו בעבר, ועל כן אף במקרה זה לא ראתה כל פגם בכך שהשיקים ניתנים שהם ריקים כאשר סכומם לא ממולא וכאשר לא נרשם בהם שהם ניתנים לבטחון.

7. הנתבעת המשיכה והעידה שכאשר הודיע לה אופיר שמתכוונים להפקיד את השיקים בסכום של 10,000 ₪ נתנה הוראת ביטול שכן לא הסכימה לכך. (ראה עמ' 14 שורות 26-30). אם אכן היה התובע מדבר עימה כפי שטען ומוסר לה שהוא מחזיק שיקים שלה על סך של כ- 150,000 ₪ האם היתה מסכימה לכך? ברור הוא וכך התרשמתי מעדותה שכלל לא היתה מסכימה אלא מודיעה לו שאין לעשות כן, אם סירבה להפקדת שיקים בסך נמוך הרבה יותר. התרשמתי מעדותה שהיה לה ברור שהשיקים ניתנים כבטוחה ולא יעשה בהם שימוש. מכאן מתחזקת מסקנתי שהתובע כלל לא דיבר עם הנתבעת כפי שטען טרם שקיבל השיקים לידיו.

8. אף מר ציון אליה חיזק עדות הנתבעת. הוא הודה שבאותה התקופה היה העסק בבעלותו בקשיים כלכליים. כן העיד שמעולם לא דיבר עם הנתבעת אודות השיקים טרם מסירתם, שכן קיבל את השיקים מאופיר בנו ומילא את סכומם. (ראה עמד 11 שורות 1-9) הוא שב והעיד שגם התובע לא דיבר עם הנתבעת בנוכחותו כאשר היה במשרדו.(עמ' 11 שורות 16-17).

כן העיד שמילא הסכומים בשיקים בניגוד להסכמות שהיו עם הנתבעת לפיהן סכומם המצטבר של השיקים לא יעלה על 3,500 ₪. כן הצהיר שסוכם שאם יבקש להפקיד השיקים, הוא יחזירם לנתבעת אשר תמסור לו שיקים אחרים אותם יוכל להפקיד.

9. מעדותו של התובע התרשמתי שהבין שעליו לדבר עם הנתבעת, מכאן מסיקה אני שהבין שקיימת ככל הנראה בעיה בשיקים אלה ויש לקבל אישורה של הנתבעת. כאשר הוכח בפני מעל לכל ספק שהוא לא דיבר כלל עם התובעת סבורני שפעל בחוסר תום לב, שכן לו אכן היה עושה כן והיה מקבל תשובתה, לא היה מסכים לקבל השיקים.

10. הן מעדות הנתבעת והן מעדות ציון עלה שהשיקים ניתנו ריקים כאשר ציון מילא הסכום (ראה עמ' 9 שורות 5-6). השיקים המקוריים לא הוצגו ביום הדיון ובאת כח התובע הודיעה שתעבירם לבית המשפט תוך מספר ימים וכך עשתה. עיון בשיקים שהוגשו מעלה שקיימים שני סוגי כתב בשני עטים שונים על גבי השיקים. מכאן נכון שעדיין עובדה זו כשלעצמה אינה גוררת המסקנה שהשיק אינו שלם ותקין אולם כאשר מתווספת היא לכך שהתובע הבין וכך התרשמתי שעליו לדבר עם הנתבעת סבורני שעשה כן בין היתר שכן הבין שהשיקים אינם תקינים ועל כן יש לברר עם עורך השיק האם אכן עומד מאחורי השיק. עם זאת התובע לא עשה כן כפי שקבעתי לעיל ועל כן סבורני שאינו תם לב.

11. אין מחלוקת שהתובע נתן תמורה בגין השיקים כפי שהצהיר, ואף עולה כך מהמסמכים שצירף לתצהירו, אולם התמורה לא ניתנה לנתבעת. התובע אינו צד לשיקים אלא אוחז בהם.

אוחז בעד ערך אינו מתגבר על טענות הגנה הקיימות לנפרע. כפי שפירטתי לעיל הנתבעת העידה שלא קיבלה כל תמורה בגין השיקים. כן העידה שהשיק ניתן אומנם על ידה שלא רשום בו הסכום אולם היתה הסכמה בינה לבין מקבל השיק, הנפרע לכך שלא יעשה שימוש בשיקים אלה, אלא הם יוחלפו לאחר מכן בשיקים אחרים, אשר שווים הכולל לא יעלה על 3500 ₪.

אף מר ציון אליה הצהיר באופן דומה (ראה 7 לתצהירו). בבית המשפט לא נחקר כלל בענין זה.

מסקנתי על כן השיקים ניתנו למעשה לבטחון, כאשר הוסכם בין הצדדים שסכומם לא יעלה על סך כולל של 3500 ₪. מאחר והסכום שנרשם בשיקים הינו עולה עשרות מונים על סכום זה, ונעשה שימוש בשיקים שניתנו לבטחון סבורני שהנפרע פעל בחוסר תום לב ובניגוד להסכמות כאשר במסגרת היחסים שבינו לבין מושכת השיקים קיימת לה הגנה כנגד שיקים אלה שכן לא קוימו התנאים שהוסכמו בעסקת היסוד בין הצדדים.

אוחז בעד ערך אינו מתגבר על טענות הגנה של הנתבעת שכן הסכם בין מושך השיק לבין הנפרע שלא נכתב על השטר, אשר בו תנאים להצגת השטר לפרעון מחייב נסב שאינו אוחז כשורה. אם הנפרע התעלם מהתנאים וסיחר השטר לנסב ואף מילא בו הסכומים בניגוד להרשאה שניתנה לו על ידי מושכת השטר אזי התובע, כאוחז בעד ערך אינו יכול להתגבר על טענות אלה.

12. ב"כ התובע בסיכומיה טוענת שנטל ההוכחה בתיק זה מוטל על כתפי הנתבעת שכן עסקינן בשיק. אומנם בתביעה שטרית הנטל על הנתבע להוכחת טענותיו אולם כאן התובע אינו צד לשיק, אלא אוחז בו ועל כן עליו להוכיח שהינו אוחז כשורה המתגבר על טענת כשלון התמורה ועל כן הנטל מוטל על כתפיו. התובע לא הצליח להוכיח שהינו אוחז כשורה ומשכך ובהיותו אוחז בעד ערך אין כל מקום לקבל תביעתו.

13. לאור כל האמור לעיל דין התביעה להדחות. התובע ישלם הוצאות הליך זה לנתבעת בסך 10,000 ₪.

ניתן היום, י"ג טבת תשע"ה, 04 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.