<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד גלעד משולם

הנאשם וב"כ עו"ד רמי פנירי ועו"ד אופיר כהן

פרוטוקול

טיעונים לעונש:

ב"כ המאשימה: הנאשם הורשע בתאונה בה נגרמה חבלה של ממש, כך שהמעורב נזקק לניתוח. הנאשם לא לקח אחריות, בחר לנהל את התיק, לא חסך זמן שיפוטי. לאור חומרת התאונה והעבירות נבקש עונש פסילה של שנה, פסילה על תנאי וקנס. אין לנאשם עבר נוהג משנת 2007.

עו"ד פנירי: מדובר בנהג שקיבל את רישיונו בשנת 2007 אין לחובתו עבר תעבורתי. האירוע היה בשנת 2008 כאשר כתב האישום הוגש בשנת 2012, כך שזה לא ברור איזה אינטרס ציבורי יש כדי להענישו לאחר זמן כה ארוך.

מזמן האירוע ועד לרגע זה לא עבר כל תאונה. ואין לו שום עבירות. מדובר בחייל קרבי, כאשר האירוע שבגינו אנו נמצאים כאן היה בהיותו בן 18.5 חייל קרבי בגולני, באותו רגע יצא כדי להוציא כסף מהכספומט שיספק בידו בהיותו בבסיס בתקופה של שלושה שבועות. אנו לא טוענים כי ירד מהרכב. לאחרונה סיים מילואים. בחור שמשרת חודשיים מילואים בשנה. מדובר בבחור מלח הארץ. כפי שציינתי חייל קרבי. העובדה כי ניהל את ההוכחות לא יכול להיות שיהיה בעוכריו ויתנקם בו כאשר הוא בא לממש את זכויותיו.

לעניין הפן האישי, בעברי ניהלתי את כפר הנוער קרית יערים במהלך שלושים שנה. כפר נוער לילדים שנשרו מכל מוסדות החינוך ואת המשפחה (משפחת הנאשם) אני מכיר היטב. המשפחה עברה טלטלה מאוד רצינית והבית התפרק, כאשר האם מתגוררת בחיפה ושתי אחיות של הנאשם והנאשם הוא בעצם הדבק היחיד לקשר בין המשפחה. שלילה שתינתן לנאשם יכולה לחבל בקשר בין המשפחה לבין הילדים. יתר על כן, הנאשם מועסק כסייר בחב' שמירה וברגע שייגזר עליו פסילה בפועל, גם מטה לחמו יפסק בבת אחת, מה גם שהוא תומך במשפחה. הנאשם נפסל שישים ימים, פסילה מנהלית.

אני רוצה להתייחס לנושא הפסיקה. אבקש להציג את גזרי הדין הבאים:

ת.ד. (אשדוד) 1148/07 קובי ביגון, באותו מקרה נגזרו על נאשם שהורשע בעבירות דומות, פסילה של 75 ימים.

ת.ד. (קרית שמונה) 1085/03 רגב צבי, מדובר במישהו שעשה פניית פרסה בקו רצוף, גרם לת.ד. וחבלה של ממש, הושתו עליו קנס בגובה של 500 ₪ ופסילה על תנאי של חודשיים למשך שנה.

ת.ד. (חיפה) 30002/02 שאהר, נגזרו על הנאשם שהורשע בעבירות דומות פסילה על תנאי וקנס.

אי לכך נבקש לקבוע קנס נמוך, פסילה על תנאי ולהסתפק בפסילה מינימאלית של שישים ימים שכבר ריצה אותם.

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בנהיגה בחוסר זהירות, סטייה מנתיב, פניית פרסה בחוסר זהירות, גרם נזק וחבלה של ממש.

הפגיעה הגופנית נגרמה לרוכב האופנוע אשר אושפז ארבעה ימים ועבר ניתוח. בעבירות תעבורה יש משמעות לתוצאות המחדלים באופן שמשפיע על העונש שהושת על הנאשם. לדוגמא: אי ציות לרמזור אדום, יכול להתחיל בברירת קנס של 1,000 ₪ ולהסתיים במאסר בפועל אם כתוצאה מכך נגרמה תאונה קטלנית.

התאונה אירעה ב 9.12.08 ואילו כתב האישום הוגש ארבע שנים לאחר מכן ב 4.1.12. שיהוי בהגשת כתב אישום יש פה כדי להוות נסיבות מקלות כמו גם העדר עבר תעבורתי וכן נסיבות משפחתיות כפי שתיאר הסנגור.

יחד עם זאת לא ניתן לאור תוצאות התאונה להסתפק בחודשיים ימים. העונש ההולם עבירות תעבורה שגרמו לחבלה של ממש ולניתוח לנפגע צריך לטעמי לעמוד על חמישה חודשים. ראה לדוגמא עפ"ת י-ם 7511-02-12 מוסא, שם מדובר בנהג משאית שעקף בדרך לא פנויה וגרם לחבלה של ממש לשתי נוסעות ולעצמו, הנאשם נהג במקצועו, הנהיגה היא מטה לחמו ובני משפחתו נכים ואף על פי כן אישר בית המשפט המחוזי עונש פסילה של שישה חודשים והסביר כי "עם כל ההבנה והנסיבות האישיות, הרי שאין מדובר בעונש חמור המצדיק התערבות ערכאת ערעור".

יצוין כי גזר הדין היה בפני הסנגור בת.ד. 30002/02, לא הורשע הנאשם בחבלה של ממש ובית המשפט רשם בגזר דינו כי מדובר בתאונה שבה נגרמו נזקים מזעריים. לא כך הדבר במקרה שלפנינו.

אשר על כן אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1. לתשלום קנס בסך 2,000 ₪ אשר ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 20.2.13.

2. לפסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חמישה חודשים בניכוי פסילה מנהלית בת חודשיים, בסה"כ שלושה חודשים.

הנאשם יפקיד רישיונו או אישור משרד הרישוי על העדר רישיון במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 3.4.13.

הוסבר לנאשם כי חובתו להפקיד רישיונו במזכירות ביהמ"ש שאם לא כן, מחד יהא פסול מלנהוג ומאידך תקופת הפסילה לא תיחשב אלא מיום הפקדת הרישיון.

הנאשם מוזהר שהעונש המקובל על נהיגה בפסילה הוא מאסר בפועל.

3. לפסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

<#4#>

ניתן והודע היום י"ט טבת תשע"ג, 01/01/2013 במעמד הנוכחים.