<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד נעמי מששה

ב"כ הנאשמת – עו"ד רונן כהן

הנאשמת - בעצמה

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

הגענו להסדר טיעון, לפיו הנאשמת תחזור בה מכפירתה, הנאשמת תודה בכתב האישום ותורשע בגינו.

לענין העונש – נעתור לקנס על פי שיקול דעת ביהמ"ש, ולגבי המאסר המותנה, אנו מסכימים כי יהיה בין כמה חודשים כאשר לענין משכו – תעתור התביעה לשנתיים וב"כ הנאשמת לשנה וחצי.

ב"כ הנאשמת:

מאשר את ההסכמה.

הובהר לנאשמת כי בית המשפט אינו כבול להסדר הטיעון שבין הצדדים, וכי הוא יכול לקבוע את העונש לפי שיקול דעתו.

הקראתי לנאשמת את כתב האישום, הוסבר לה תוכנו, היא מבינה אותו ומודה בו.

הנאשמת:

מאשרת את הדברים.

הובהר לי כי בית המשפט אינו כבול להסדר הטיעון שבין הצדדים, וכי הוא יכול לקבוע את העונש לפי שיקול דעתו.

הוקרא לי כתב האישום, הוסבר לי תוכנו, אני מבינה אותו ומודה בו.

<#3#>

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשמת בעובדות כתב האישום, אני מרשיעה אותה בעבירות המפורטות בו.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ' שבט תשע"ה, 09/02/2015 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה לעונש:

הנאשמת הודתה והורשעה בעובדות כתב האישום בעבירות המפורטות בו. האינטרס לביצוע עבירות אלה הינו כלכלי ולכן יש להשית על הנאשמת קנס כספי משמעותי. הנאשמת ביצעה את העבירות האלה בשתי הזדמנויות. מדובר בעבירות כלכליות אשר בוצעו למען בצע כסף ולכן ראוי להטיל קנס כספי ממשי. בעצם מדובר בעבירות שיש לצדן רווח כספי, ולכן בעצם צריך להטיל על הנאשמת קנס שיהיה כדי שיביא בעצם להרתעה שלה וגם מפני עבריינים פוטנציאלים.

אכן יש להתחשב במצב הכלכלי של הנאשמת כאשר לצד זה אנחנו צריכים להתחשב בזה שבעצם לא מוטל עליה מאסר בפועל, לא עבודות שירות, ומכאן יש להטיל עליה איזו שהיא ענישה שתהיה קונקרטית ומשמעותית בצורת קנס גבוה ומשמעותי.

הואיל והנאשמת הודתה בביצוע של העבירות המפורטות בכתב האישום בשתי הזדמנויות, האחת בשנת 2009 והשניה בשנת 2013, אני סבורה שיש להטיל על הנאשמת מע"ת למשך תקופה של שנתיים ולא פחות מכך. מדובר בנאשמת שעל אף שכבר נחקרה בעצם בעבר וידעה על האיסור בעצם של העיסוק בעבירות מעין אלה שבה וחזרה, קרי לא הורתעה מהחקירה המשטרתית, לא לקחה אחריות בתקופה זו ונבקש להטיל עליה מע"ת למשך שנתיים.

ב"כ הנאשמת לעונש:

הנסיבות של תיק זה מדגישות את העובדה שהענישה היא תמיד אינדיבידואלית, העבירה הזאת ברור שהיא מבוססת על מניעים כלכליים, כמו עבירות רבות, אך מדובר ברווח כספי מזערי, מדובר במוצרים שנמכרים בשקלים בודדים, סימן המסחר שהוטבע על אותו מוצר זה סימן מסחר מוגן/רשום אך איש מהקונים שקנה אותו לא טעה לחשוב שהוא קונה את אותו מוצר ב- 5 ₪, גם כשהכיתוב הוא שונה, אך יש גם את השם המסחרי.

מדובר בשני אירועים בודדים, אחד מלפני 6 שנים והשני מלפני למעלה משנה. לגבי האישום הראשון – מדובר בתיק שנסגר על ידי הפרקליטות בשל חוסר בראיות ובעקבות ערר של המתלונן הוחלט להגיש כתב אישום.

הנאשמת היא אם ל- 3 ילדים, בעלה חסר מעמד בישראל ונכנס לתוכה על פי היתרים שמתחדשים מעת לעת, ולפיכך הוא עובד בעבודות מזדמנות, היא מקבלת השלמת הכנסה, והמצב הכלכלי שלהם הוא בכי רע, אציג לבית המשפט אישור זכאות לגמלת הבטחת הכנסה. על פי האישורים הוא לא זכאי לעבוד בישראל. מדי פעם היא כן עסקה במכירת המוצרים בשוק, חלקם מוצרים זולים שלא מפרים דבר, ובמקרים האלה נתפסו שם המוצרים האלה, לכן אני לא יכול לטעון בעבירה כזאת לחוסר קנס, אך אבקש כי יהיה בהתאם לנסיבותיה האישיות.

לא הוגשה נגדה עד כה תביעה על ידי המתלונן, למרות שזה בהחלט דבר שיכול לקרות.

באשר למשך התנאי, אני סבור שזה לא נכון שהתקופה המקסימלית ניתנת באופן אוטומטי ולכן אני חושב שהתקופה תהיה קצרה בצורה משמעותית, אני חשבתי בתחילה על שנה ואבקש שנה וחצי.

הנאשמת לעונש:

אין לי מה להוסיף. הילדים שלי בני 11,10 ו- 6. אני ילידת לוד.

<#5#>

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה, במסגרת הסדר טיעון (אם כי לאחר שמיעת חלק מעדי התביעה) בעבירות כמפורט בכתב האישום.

נדרשתי לטיעוני הצדדים לעונש ובמיוחד לנסיבות ביצוע העבירות ולנסיבותיה האישיות של הנאשמת, ואני סבורה כי הסדר הטיעון שבין הצדדים הינו מידתי, ראוי ומאוזן.

על פי הסדר הטיעון, הסכימו הצדדים כי יושת על הנאשמת קנס וכן מאסר מותנה – כאשר לעצם משכו חלקו הצדדים ביניהם.

אני סבורה, כי מכלל הנסיבות אין למצות את הדין עם הנאשמת, הנעדרת עבר פלילי, בלא להתעלם מחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ומנסיבותיה האישיות שאינן פשוטות.

לפיכך, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

א. קנס בסך 500 ₪ שישולם ב- 2 תשלומים שווים ורצופים וחודשיים החל מיום 1.3.15 ובכל 1 לכל חודש עוקב. לא ישולם הקנס או חלקו – תעמוד יתרתו לפירעון מיידי והנאשמת תיאסר למשך 30 יום.

ב. מאסר על תנאי בן 3 חודשים למשך 18 חודשים שלא תעבור על העבירות בהן הורשעה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ' שבט תשע"ה, 09/02/2015 במעמד הנוכחים.