24 אפריל 2013

ב"כ המערער: עו"ד אביחי ברטנובסקי

ב"כ משיב 1: עו"ד אמסטר

ב"כ משיבה 2: עו"ד דורית יפרח

1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי (השופט דוריס פיבה; תע"א 4290/09), בו נדחתה תביעת המערער לגרירת ימי מחלה שלא ניצל בתקופת עבודתו באורט, לאחר שעבר לעבוד במשרד החינוך, פרש לגמלאות וביקש פדיונם של אותם ימים.

2. במהלך הדיון בערעור, הציע בית הדין לצדדים את ההצעה הבאה:

"בנסיבות המקרה מוצע לצדדים כי המערער יחזור בו מערעורו ויבוטל חיוב המערער בתשלום הוצאות למשיבות על פי פסק דינו של בית הדין קמא."

בא-כוח המערער ובאת-כוח אורט הסכימו למוצע. באת-כוח המדינה הסבירה כי אין באפשרותה להסכים למוצע, נוכח העובדה כי סכום ההוצאות כבר שולם.

3. לאחר שנתנו דעתנו לכלל נסיבות המקרה וטיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי פסק דינו של בית הדין קמא ראוי להתאשר מטעמיו ולא מצדיק התערבותנו. לאור זאת, משבא-כוח המערער הסכים לחזור בו מן הערעור, אזי ערעורו נמחק.

באשר לעניין ההוצאות, הרי לגבי חיוב המערער בתשלום הוצאות לאורט, יפה עשתה באת-כוח אורט שוויתרה על ההוצאות בנסיבות העניין, ולפיכך ביחס בין אורט לבין המערער תשיב אורט למערער תוך 30 יום מהיום את סכום ההוצאות ששולם לה על ידו.

באשר ליחס בין המערער למדינה, אזי בנסיבות המקרה, לאור חליפת המכתבים, ולאור היסוד הסובייקטיבי שהיה למערער לסבור כי המדינה תשלם לו עם פרישתו, את פדיון דמי המחלה הנתבע על ידו, לא היה מקום לחיובו בשכר טרחת עורך דין, מה גם שההתדיינות בנסיבות המקרה שבפנינו, יש בה מן האופי של ההתדיינות בתחום הביטחון הסוציאלי של בירור זכאויות לאחר פרישה כאשר לגביהן, כאשר מדובר במחלוקת כנה, דרך המלך היא שלא לפסוק הוצאות או להמעיט בשיעור פסיקתן.

לאור האמור, טענת המדינה לביצוע התשלום על פי פסק דינו של בית הדין קמא כסיבה לכך שאינה יכולה לחזור בה מעצם החיוב בתשלום – נדחית.

משאלה הם הדברים, מצאנו מקום לבטל את חיוב המערער לשלם שכר טרחת עורך דין למדינה, ולפיכך המדינה תשיב תוך 30 יום למערער את סכום ההוצאות ששולם לה על ידו.

4. סוף דבר, הערעור נמחק כאמור. תוך 30 יום מהיום יוחזרו ההוצאות ששילם המערער לאורט ולמדינה, על פי המפורט לעיל. ככל שסכום ההוצאות האמור לא ישולם במועד למערער, יתווספו אליו הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ד אייר תשע"ג (24 אפריל 2013), בנוכחות הצדדים.