תיק ע"א 25613.01.12

לפני: כבוד השופט הבכיר גדעון גינת

המערער: דניאל בן גידה

נ ג ד

המשיבה: קשר רנט א קאר בע"מ

ערעור מיום 12.01.12 על פסק-דין מיום 23.11.11 של בית-משפט השלום בתל-אביב - יפו

(כבוד השופט חאג' יחיא) ב-תא"מ 172863-09

פרוטוקול

ישיבת יום 23.12.2013

נוכחים: המערער - בעצמו

בא-כוח המשיבה - עו"ד עופר בן יוסף

<#1#>

בא-כוח המשיבה: אחרי שניתן פסק-הדין בבית-משפט השלום נפתח תיק הוצל"פ. שולמו בינתיים שני תשלומים נדמה לי והמערער הפסיק לשלם.

המערער: קודם כל אני חף מפשע.

אם בית-המשפט שואל אותי כמה עוד נותר לי לשלם, אני משיב שאני לא צריך לשלם כלום.

לשאלת בית-המשפט ממה אני חי, אני משיב שאני לא עובד, חי מביטוח לאומי. יש לי בעיה עם שתי הידיים והגב.

עבדתי כל הזמן במוסך, ניהלתי מוסכים, "מאזדה", "יונדאי". בגילאים האלה קשה להשיג עבודה. הלכתי לכמה ראיונות עבודה, הלכתי לכמה דברים...

שאני אשלם כסף על לא עוול בכפי?! שילמתי בכדי לא להסתבך עם החוק. אני אשלם על דבר שלא עשיתי?! הוא תופס אותי מהצוואר. אני רוצה לגמור את כלה סיפור הזה.

שילמתי פה עירבון 7 וחצי אלף שקל.

עו"ד בן יוסף: לפי מה שאני זוכר הוא שילם תשלום אחד או שניים. צריך לבדוק.

הפסקה בדיון.

עו"ד בן יוסף: בהוצל"פ אין עיכוב הליכים ולא ננקטו נגדו עיקולים וכאלה. היתרה היא 4,229 ₪.

אם ישלם המערער היום ללא דיחוי, יקבל הנחה של 15%, אבל על זה צריך להוסיף הוצאות ערעור.

המערער: אתה תופס אותי בפינה. אני רוצה שהמשפט יתנהל כמו שצריך.

אני מסכים. אין לי ברירה.

עו"ד בן-יוסף: אני לא מסכים ללא הוצאות בערעור. אני לא יכול להסכים להצעת בית-המשפט כשמטרטרים אותנו כך. אני מוכן להמשיך בהליכי הוצל"פ.

המערער: אני חוזר על טענותיי בהודעת הערעור.

אני חף מפשע. כל העניין הזה, יש דברים מה שנקרא, דברים מושכלים בחברה. כאשר בן אדם נכנס במישהו מאחורה, מן הסתם יצא לבדוק אם קרה לו נזק, אם הוא יכול להמשיך לנסוע בנסיעה הלאה, אם קרו דברים אחרים. זה אחד. שניים: בן אדם שלא ביקש את הפרטים, לא הגיע לתחנת משטרה ל"פגע וברח". הוא הגיע לחברת הביטוח. עוה"ד הציע לנהג שלו להתלונן במשטרה על "פגע וברח"? שזה עבירה פי כמה מהעבירה הזו?!

השמאי, רציתי לחקור אותו. מדוע לא הגיע להעיד? יש המון סתירות בדברים.

אני בן אדם שמטבעי אוהב לעזור, מתעסק באמנות, עושה דברים בהתנדבות וגם כבעל מקצוע.

חבר שהוא עו"ד עשה לי טובה וכתב לי את עיקרי הטיעון, אבל הוא לא מייצג אותי כי הוא צריך כסף מן הסתם.

עו"ד בן יוסף: פרוטוקול הדיון ופסק-הדין מדברים בעד עצמם.

טענות המשיבה פורטו בהרחבה בעיקרי הטיעון.

מדובר בתיק קטן, שיש בו קביעה חד-משמעית של מהימנות, העדפת גירסה אחת על רעותה. לא היה מקום להגיש ערעור.

המערער עשה דין לעצמו ולא משלם את תיק ההוצל"פ, למעט שני תשלומים ראשונים ששולמו.

הטענה שנהג המשיבה לא פנה למשטרה הייתה יכולה להיטען, אם הייתה מחלוקת על גירסתו, שרכב המערער עזב את המקום מבלי לתת פרטים. אולם, הדבר אינו במחלוקת.

המערער אומר: "חבשתי את הקסדה והמשכתי בדרכי". ציטוט שלו מהפרוטוקול. הוא מאשר למעשה שלא נתן פרטים.

לשאלת בית-המשפט - למה מזה שהוא לא נתן פרטים זה מלמד משהו על נסיבות האירוע - אני משיב שאני מתייחס לטענתו שלא פנו למשטרה. אני משיב למה שהמערער טען.

הנהג, שזה לא רכב שלו, צילם את הרכב, באמצעות זה השיגו את הפרטים, אז הוא לא פנה למשטרה. אבל אין מחלוקת, שהאיש החליט, לשיטתו שלו, מהמסמכים שלו, לעזוב את המקום בלי לתת פרטים.

מפה אנחנו נגררים. הנהג מחליט, עושה דין לעצמו, שהוא לא צריך לתת פרטים. זה מעשה חמור.

פסק-הדין הקל עם המערער.

המשיבה הביאה את הנהג, את אביו שישב לידו. מדובר באנשים שזה לא רכבם, שטרחו להעיד, לבזבּז יומם, מסרו גירסה. בית-המשפט קיבל את גירסתם והעדיף אותה. המשיבה לא הביאה עד אחד אלא שניים, אי אפשר לומר שהיא נמנעה מלהביא עד. גירסתם הייתה ברורה, הם קיבלו מכה באוטו, מציינים ששמעו את ה"בּוּם", גירסת המשיב התקבלה כפי שבית-המשפט תיאר אותה בפסק-הדין.

דווקא המערער, בסוף הפרוטוקול, כשהוא מבין, אחרי שהוא חוקר היטב - כאשר למרות זאת טוען שלא איפשרו לו לחקור - אחרי שהוא מבין שגירסתם מהימנה, הוא מסביר את ה"בּוּם"....

הייתי מסכים לסכום של 6,000 ₪ מתוך הפיקדון. אם כי עדיין המשיבה מוותרת כאן....

המערער: אני חף מפשע. לא נגעתי. לא שפשפתי. הצל שלי לא נגע בו.

המערער + עו"ד בן יוסף:

מוסכם עלינו בתור פשרה, כי המזכירות תעביר מתוך העירבון בערעור, סך של 6,000 (ששת אלפים) ₪ למשיבה באמצעות בא-כוחה, ותחזיר את היִתרה (בצירוף פירות) למערער בעצמו.

עם ביצוע הנ"ל, באות על סיפוקן וסילוקן המלא כל תביעות הצדדים איש כלפי רעהו.

________ ________

דניאל בן גידה עופר בן יוסף

<#2#>

פסק-דין

מכוח הסכמת הצדדים לעיל, ניתן בזאת תוקף של פסק-דין להודעות דלעיל, המהוות חלק בלתי-נפרד של פסק-דין זה גופו.

המזכירות תעביר מתוך העירבון בערעור, הסך של 6,000 (ששת אלפים) ₪ למשיבה באמצעות בא-כוחה, ותחזיר את היתרה (בצירוף פירות), למערער בעצמו.

<#3#>

ניתן והוּדע היום, כ' בטבת התשע"ד, 23/12/2013, במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סוניה דוננפלד-לדר-לאופר