לפני כב' השופטת הילה גרסטל, נשיאה | ||
המבקשת: | פולדמיר בנין 1986 בע"מ | ||
נ ג ד | |||
המשיבים: |
| ||
| |||
| |||
| |||
| |||
| |||
| |||
| |||
| |||
פסק דין
זוהי תובענה ליתן סעד הצהרתי שלפיו גג הפלצונל המותקן באודיטוריום בית הספר לתקשורת במכללה למינהל בראשון לציון תואם את תקן ישראלי 921 (להלן:- "התובענה"). כנגזרת לסעד זה מבוקשים סעדים נוספים כפי שיובהר בהמשך.
1. רקע וטענות הצדדים:
בחודש יולי 2008 התקשרה המבקשת עם המשיבה 3 (להלן:- "המכללה למינהל" או "המכללה") לשם הקמת פרויקט בית הספר לתקשורת במכללה למינהל (להלן:- "הפרויקט"), הכולל מבנה כיתות ומשרדים, ספריה ואודיטוריום, בהיקף כספי כולל של כ - 100 מיליון ₪.
המשיבים 5-7 משמשים בתפקידים שונים בפרויקט: המשיבה 5 היא החברה המתכננת של הפרויקט מטעם המכללה למינהל; המשיבה 6 היא החברה המנהלת של הפרויקט, אשר מתמחה בניהול ופיקוח בפרויקטים ציבוריים ברחבי הארץ; המשיבה 7 משמשת כיועצת הבטיחות והגהות בפרויקט; המשיבה 8 (להלן:- "חברת רומאל") היא הקבלן המבצע של הגג, שעבדה בשיתוף פעולה בפרויקט עם המשיבה 9, חברה המתמחה בחיפויי חוץ למבנים.
לאחר בדיקה זו קבע מכון התקנים, כי יריעת האיטום אינה עומדת בתקן ולכן סירב איגוד ערים להעניק את האישור הדרוש לצורך הנפקת "טופס 4" למבנה האודיטוריום.
ניסיונות רבים של המבקשת לשכנוע הגורמים הרלוונטיים אצל המשיבים 1-2 לא צלחו, והפתרון היחיד שהציעו האחרונים הוא החלפת יריעת האיטום במבנה הגג, החלפה שלטענת המבקשת מחייבת השקעה של מיליוני שקלים ותגרום לעיכוב אכלוס המבנה לתקופה ארוכה.
האחרת - שכלל המבנים הציבוריים הפזורים בארץ המחופים בשיטת הפלצונל הם מבנים מסוכנים ויש להפסיק את השימוש בהם לאלתר.
בהתאם לכך, הודיע היועץ המשפטי לממשלה שאין מקום להתייצבותו בהליך שכן השאלה המרכזית העולה בו היא שאלת אופן בדיקת הגג כמכלול או לפי רכיביו ומדובר בשאלה מקצועית פרטנית. עוד נכתב בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שמעיון בעובדות שהוצגו בתיק עולה שהרשויות השונות פעלו בכל הנוגע לרישוי הגג בהתאם לסמכותן כדין וכי אין בטענות לגבי מקרים אחרים כדי לשנות ממסקנה זו.
עמדת מכון התקנים:
בתשובתו לתובענה מבהיר המכון, שהמבקשת פנתה אליו ביום 24.10.10 והזמינה ממנו בדיקה לחומרי בניין וציפויים בפרויקט הספרייה והאודיטוריום לפי דרישות ת"י 755 ובהתאם לדרישות ת"י 921 חלק 4. אם המבקשת לא הייתה פונה אליו לביצוע הבדיקה, כלל לא היה יודע על הבנייה ולא היה מבצע בדיקה למבנה.
עמדת איגוד ערים:
המבקשת ידעה שעליה לעמוד בתנאי בטיחות באש ובין היתר בהוראות תקן ישראלי 921 כבר במועד בו ביקשה היתר להקמת המבנה וטענתה שקיומו של תקן 921 נפל עליה כרעם ביום בהיר אינה נכונה. כמו כן, המשיב מתוקף תפקידו ערך עוד בשלבי הבנייה ביקורות באתר הבנייה בהן התריע בפני המכללה למינהל בעשר פעמים שונות על הצורך באישורים לעניין התאמת חומרי הבנייה והגימור לדרישות התקן וכי התעודה שהוגשה אינה מתאימה לדרישות התקן.
כמו כן, טענת המבקשת שברחבי הארץ קיימים מבנים שנבנו באותה השיטה ואושרו לא יכולה לחייב את האיגוד לאשר את המבנה מקום בו הגורם המקצועי האמון על כך קובע חד משמעית שהבנייה אינה עומדת בתקן.
עמדת המכללה למינהל:
המכללה הצטרפה לטענות המבקשת באשר לכך שקביעת מכון התקנים שלפיה יריעת האיטום אינה עומדת בדרישות התקן בטעות יסודה. לטענתה, היריעה עומדת בקריטריונים המפורטים בסעיף 2.2.1 בטבלה מספר 1 לתקן והקריטריונים הרלוונטיים לבדיקתה לנוכח היותה שכבה כלואה הם אלה המפורטים בעמודת ה"הערות". כמו כן, המכללה מתבססת על חוות דעתו של יועץ הבטיחות מר דניאל לוין (להלן:- "מר לוין") (צורפה לנספח 2 לתשובת המכללה לתובענה) וטוענת שאין כלל מקום לבחון את היריעה על פי הוראת סעיף 2.2.1 לתקן שכן לא מדובר בתקרה אלא בגג וכן שמדובר בחומר שעוביו קטן מ - 15 מ"מ ולכן אין צורך לסווגו על פי התקן.
עמדת הוועדה המקומית:
לטענת הוועדה המקומית בתשובתה לתובענה, אין בידיה כל סמכות לאשר בקשה על פי טופס 4 בלא שיומצא לה קודם לכן אישור כיבוי אש ולכן ידיה כבולות מלהושיע את המבקשת. לטענתה, סירוב רשות הכבאות ראשון לציון להנפיק למבקשת אישור כיבוי אש נובע מחוסר אחידות השוררת בדרישות אותן מציבות רשויות הכיבוי השונות בארץ כתנאי למתן אישור כיבוי אש לצורך קבלת היתר בנייה.
הוועדה המקומית תמכה את תשובתה לתובענה בתצהירים של מר אלי יהלום (להלן:- "מר יהלום"), מהנדס העיר ראשון לציון ותצהיר של עו"ד רועי בר, היועץ המשפטי של עיריית ראשון לציון. בהמשך, ביקשה הוועדה המקומית להוסיף תצהיר משלים של מר יהלום כדי לצרף את החלקים הרלוונטיים מנספח כיבוי אש להיתר בניית האודיטוריום הקובעים שמבנה האודיטוריום ייבנה בשיטת הפלצונל. נעתרתי לבקשה והתצהיר המשלים בצירוף נספח כיבוי האש צורף.
עמדות יתר המשיבים:
המשיבות 5-6 טוענות שיש לקבל את התובענה. המשיבה 5 מוסיפה שהיא תכננה מבנים רבים שגגם חופה באופן זהה למקרה דנן ומעולם לא נתקלה בסירוב של גורם כלשהו לאשר את המבנים.
המשיבה 7 (להלן:- "חב' אלון בטיחות") שהיא כאמור חברה הנותנת שירותי ייעוץ בתחום הבטיחות והגהות, כתבה בתשובתה לתובענה שהיא העבירה למבקשת בשנת 2008 חוברת הנחיות בטיחות אש למתכננים. איגוד ערים פנה אליה בתום הביצוע בבקשה לאשר שהביצוע בפועל תואם את הנחיות בטיחות האש כפי שהוכנו על ידיה, והיא לא אישרה התאמה כאמור. חב' אלון בטיחות לא פירטה בתשובתה או בתצהיר התומך בתשובתה, מדוע לא אישרה התאמה כאמור. עוד צוין בתשובה, שהיא התבקשה על ידי המשיבה 6 לבחון את תעודת הבדיקה של האודיטוריום והביעה דעתה במכתב שנשלח מטעמה למכון התקנים, שצורף כנספח 2 לתשובתה. במכתב זה נכתב שסעיף הבדיקה מתייחס לתקרה ולא לגג כפי שבפועל מבוצע ושאין בתקן כלל התייחסות לשכבה כלואה בגגות. כמו כן נכתב, שההתייחסות לשכבת האיטום מדברת על חומר בעובי 15 מ"מ כאשר היריעה המדוברת היא בעובי של כ - 1.5 מ"מ בלבד.
תקן ישראלי 921 הוא תקן מחייב מכוח תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 (להלן:- "תקנות התכנון והבנייה"). התקן מחזיק 9 חלקים, כאשר החלק הראשון של התקן כולל את הדרישות הכלליות ושמונת החלקים האחרים מסווגים לפי אופי המבנה. במקרה דנן חל חלק 4 "תגובות בשריפה של חומרי בנייה: דרישות למוסדות חינוך" (נספח 5 לתשובת מכון התקנים לתובענה).
סעיף 5 בחלק הדרישות הכלליות עוסק בסיווג וסימון חומרי הבנייה לפי תגובותיהם בשריפה. סעיף 5.2 קובע שסימון הסיווג של חומרי הבנייה יהיה בהתאם לשלושה פרמטרים שיש לבדוק, כל אחד בפני עצמו: דרגת התלקחות - שתסומן בספרה הראשונה משמאל באחת מהספרות הרומיות מ - VI-I; דרגת צפיפות העשן - שתסומן בספרה השנייה משמאל באחת הספרות בין 1-4; ודרגת עיוות הצורה, התפרקות וטפטוף - שתסומן בספרה השלישית משמאל באחת הספרות בין 1-4.
עיון במספר סידורי 2.2.1 בטבלה 1 מלמד כי שכבה כלואה בתקרות ורצפות נדרשת לעמוד בסיווג 2.2.II. ואולם, תוצאות הבדיקה שערך מכון התקנים העלו שהיריעה הביטומנית עומדת אמנם בדרישות דרגת ההתלקחות ודרגת עיוות הצורה, התפרקות וטפטוף, אולם אינה עומדת בדרישת צפיפות העשן. בעוד הדרגה הנדרשת לצפיפות העשן היא 2 (מסומנת כאמור בספרה השנייה משמאל), הדרגה שהתקבלה בבדיקה הייתה 1 (העתק תעודת הבדיקה - נספח ג לתשובת המשיב 2 לתובענה).
יתרה מכך. עיון בסעיפים הקטנים של החלק בטבלה הנושא כותרת "תקרות ורצפות" מעלה, שסעיפים 2.2.3, 2.2.5, 2.2.6, 2.2.7, ו- 2.2.8 קובעים במפורש את הסיווג המתאים של השכבות המופיעות בהם בגגות. חלק מסעיפים אלה עוסקים גם בתקרות וגם בגגות מסוימים וחלקם עוסקים בגגות מסוימים בלבד (גג שטוח שאינו מיועד לשהיית בני אדם; גג שטוח שמיועד לשהיית בני אדם; גג משופע ועוד).
זאת ועוד. בעמודת ההערות הקיימת בטבלה 1, מול הכותרת של "תקרות ורצפות" כתוב: "על גגות בשיפוע °60 מהאופק או יותר, וכן על גגות משופעים שיש בהם פתחים, יחולו הדרישות החלות על קירות." ומכאן, שעל גגות אחרים שאינם עונים על ההגדרה שבעמודת ההערות, יחול האמור לגבי תקרות.
אם בכך לא די, הרי שעיון בסעיפים הקטנים של החלק בטבלה של התקרות והרצפות אף מעלה שלמעט סעיף 2.2.1, אף אחד מהסעיפים האחרים לא עוסק בשכבה כלואה. מכאן, ולנוכח העובדה שיש הוראות ספציפיות באשר לגגות מסוימים המוזכרים בסעיפים שעוסקים בשכבה שאינה שכבה כלואה, מתבקשת המסקנה שכל שכבה כלואה שהיא, הן בתקרה הן בגג, צריכה לעמוד בסיווג הקיים בסעיף 2.2.1 בטבלה. לנוכח העובדה שהיריעה הביטומנית היא שכבה כלואה בין שתי שכבות, עליה להיבחן בקטגוריה של שכבה כלואה.
לנוכח כל האינדיקציות עליהן עמדתי לעיל, מסקנתי היא שסעיף 2.2.1 חל גם על שכבה כלואה שבגג.
אף טענה זו אין ביכולתי לקבל. בסעיף 4 לחלק 4 שמפנה לציור 1 נכתב "דוגמא למיקום של אלמנטי בניין לפי מספרם הסידורי בטבלה ראו בציור 1." מכאן, אין בעצם העובדה שבציור לא נזכר סעיף 2.2.1 ביחס לגג בעוד שסעיפים 2.2.5 ו - 2.2.6 כן נזכרים ביחס אליו, כדי ללמד על היותו של הסעיף הזה לא רלוונטי באשר לגג. הציור כאמור מחיל רק דוגמה למיקומם של אלמנטי הבניין ולמעשה סעיף 2.2.1 לא מופיע בו כלל, אף לא ביחס לתקרה או לרצפה.
המבקשת אינה מסתפקת בכך ומפנה אף לחוות דעתו המקצועית של יועץ בטיחות האש, מר לוין (נספח 2 לתשובת המכללה לתובענה) המסביר את ההבחנה בין גג לתקרה ואת התפקידים השונים של כל אחד מהם, ומגיע למסקנה שיש להפריד בין הדרישות לגג המבנה לעומת הדרישות לתקרות ורצפות המצויות בתוך המבנה.
לנוכח מסקנתי שלפיה סעיף 2.2.1 חל אף על שכבה כלואה שבגג, אין רלוונטיות לחקיקת המשנה בתחום התכנון והבנייה אליה מפנה המבקשת שמבחינה בין גג לבין תקרה. אף בטבלה ניתן לראות, שאין דין זהה לתקרה ולגג, ויש הוראות שונות לגגות מסוימים בהתאם לאלמנט המסוים, אולם באשר לשכבה כלואה חל דין אחד הן לגבי תקרה הן לגבי גג. מאחר שביחס לאלמנטים אחרים ישנן הוראות שונות ביחס לסוגי גגות מסוימים, ואילו ביחס לאלמנט השכבה הכלואה אין הבחנה כאמור, מתבקשת המסקנה שהדבר נעשה במודע ושעל שכבה כלואה צריך להחיל דין זהה לתקרה ולגג.
מאותה הסיבה, אין גם ממש נפקות למסקנתו של מר לוין בעמוד 5 לחוות דעתו שלפיה לנוכח העובדה שתקרה קיימת בתוך המבנה עצמו ואילו הגג הוא אלמנט חיצוני למבנה יש להפריד בין הדרישות לגג המבנה לעומת הדרישות לתקרות ורצפות המצויות בתוך המבנה. בהנחה שבאופן מודע הוחלט בתקן ישראלי 921 שיש להחיל סיווג זהה על שכבה כלואה בתקרה וברצפה ועל שכבה כלואה בגג, מסקנתו האמורה של מר לוין אינה רלוונטית.
"בבניין נמוך, רגיל או גבוה, מותר השימוש בחומרים שסיווגם B2.1.2, בתנאי שהשכבה הכלואה מכוסה מכל הצדדים בשכבה בעלת עמידות אש של 15 דקות לפחות לפי כל אמות המידה..."
מההתכתבויות השונות שצורפו לכתבי הטענות עולה שטענה זו שאף הועלתה על ידי מר לוין בחוות דעתו, הועלתה על ידי המכללה אולם עו"ד הינקוס השיב לגביה שהיריעה הביטומנית מכוסה מלמעלה בפח ופח אינו בעל עמידות אש של 15 דקות לפחות. אם אכן כך הדבר, לא ניתן לבדוק את יריעת האיטום בהתאם לעמודת ההערות, כאמור לעיל.
"כשמשתמשים בחומר בנייה רב-שכבתי תתאים כל שכבה לסיווג הנדרש לגביה בטבלות שבתקני הסדרה, למעט:
- שכבה שעובייה 0.5 מ"מ או פחות;
- מוצרים רב-שכבתיים בעובי כולל שאינו גדול מ-16 מ"מ, המכוסים מכל הצדדים באותו החומר שממנו עשויה השכבה החיצונית של המוצר או בחומר בדרגת התקלחות שווה לו...."
לפי האמור בתשובת מכון התקנים, גג האודיטוריום אינו עונה על שני החריגים שבסעיף זה שכן עובי כל אחת מהשכבות בגג עולה על 0.5 מ"מ ועובי שלוש השכבות ביחד עולה על 16 מ"מ. משכך, אף סעיף זה לא מאפשר לגג האודיטוריום לענות על הקריטריונים הנחוצים בהתאם לתקן.
בסיכום דיון שהתקיים ביום 25.5.11 בין הגורמים השונים (נספח 6 לתובענה), אישר כאמור מכון התקנים, שעד היום הוא לא נדרש על ידי רשויות כיבוי האש להנפיק אישור לתקן 921 לפרט גג פלצונל.
טענת המבקשת באשר לכך שקיימים מבנים רבים ברחבי הארץ הבנויים עם גג זהה לגג האודיטוריום וקיבלו טופס 4 אינה יכולה לסייע לה בהליך דנן, שכן כפי שהובהר בתשובת המכון לתקנים לתובענה, הוא אינו מוסמך לדרוש ממתכנן או קבלן לעמוד בדרישות של תכנון ובנייה, אלא הסמכות לכך נתונה בידי הרשות המקומית או רשויות מוסמכות אחרות, כגון במקרה דנן - רשות הכיבוי.
עם זאת, דעתי אינה נוחה מכך שקיימים ברחבי הארץ מאות מבנים ציבוריים עם גג זהה לגג האודיטוריום שלא עומדים בתקן ולמעשה כלל לא נדרשו על ידי רשויות כיבוי האש לעמוד לבדיקה במכון התקנים. לנוכח הבנה זו עולה תחושה קשה של חוסר שוויון שהמבקשת נדרשת לשלם את מחירו, בעוד שכאמור עומדים בניינים רבים עם גג זהה לגמרי המאוכלסים ומשמשים לייעודם מזה שנים רבות.
3. סוף דבר:
לנוכח כל האמור לעיל, אין מנוס מדחיית התובענה. המבקשת רשאית לפעול בהליך המתאים לנוכח חוסר השוויון הנגרם כתוצאה מחוסר האחידות בדרישות השונות אותן מציבות רשויות כיבוי האש בארץ כתנאי למתן אישור כיבוי אש לצורך קבלת היתר בנייה.
בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים בדואר רשום.
ניתן היום, ט"ז אלול תשע"ב, 03 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
03/09/2012 | פסק דין מתאריך 03/09/12 שניתנה ע"י הילה גרסטל | הילה גרסטל | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מבקש 1 | פולדמיר בנין(1986) בע"מ | יורי נחושתן |
משיב 1 | מכון התקנים | יורם סמואל |
משיב 2 | אגוד ערים לשירותי כבאות והצלה אזור ראשון לציון | איריס בורשטין, ניר בן מאיר |
משיב 3 | המסלול האקדמי המכללה למנהל | תמר תורג'מן |
משיב 4 | הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון | רועי בר |
משיב 5 | נופר אדריכלים בע"מ | אליהו שטיינר |
משיב 6 | עמ-גר ניהול בניה ופרויקטים (1995) בע"מ | |
משיב 7 | א.נ. אלון בטיחות וגהות בע"מ | עמית חלמיש, חובב ריקה |
משיב 8 | רומאל ציפויי חוץ בע"מ | אהרון כהן |
משיב 9 | תם - לרר ניהול פרויקטים בע"מ | אהרון כהן |
מבקש 1 | היועץ המשפטי לממשלה |