בפני תביעה כספית, על סך של 4,348 ₪, במסגרתה עותרים התובעים לחייב הנתבע בנזקים שנגרמו לרכבם בתאונת דרכים שאירעה ביום 5/4/11.

על פי כתב התביעה, נסעה התובעת 2 ברכבה ברח' לבונטין בנתניה לכיוון רח' גבע. התובעת עצרה את רכבה עצירה מוחלטת נוכח תמרור עצור בכיוון נסיעתה. בעודה עומדת עם רכבה, ראתה את רכב הנתבע, אשר נסע במהירות בנתיב הנסיעה הימני ברח' גבע, עוקף רכב שנסע לפניו, סוטה לנתיב השמאלי ופוגע ברכבה.

מנגד, נטען בכתב ההגנה כי האחריות לתאונה מוטלת על רכב התובעים. נטען כי הנתבע נסע בנתיב הנסיעה הימני ברח' גבע ואולם, סטה מנתיב הנסיעה מאחר וחלק ניכר מנתיב הנסיעה היה חסום על ידי קונוסים שהיו על הכביש. לטענת הנתבע, התובעת לא צייתה לתמרור עצור בכיוון נסיעתה והחלה בפניה שמאלה מבלי ליתן זכות קדימה ומבלי לבדוק כי הכביש פנוי, חסמה את דרכו ומשכך, אירעה הפגיעה.

בדיון בפני העידו שני הנהגים.

התובעת אישרה בעדותה את תמונות מקום התאונה שהציג הנתבע ואולם, העידה כי לא הבחינה בקיומם של הקונוסים על הכביש.

עוד העידה כי עמדה עם רכבה בעצירה מוחלטת לפני תמרור עצור, ולפני קו העצירה ומעבר החציה במקום תוך שרכבה עומד בצמוד לצידו הימני של הכביש מכיוון נסיעתה. לטענתה, הנתבע נסע במהירות, עקף רכב שנסע לפניו ופגע בה, כאשר היא בעצירה מוחלטת.

התובעת העידה ואף הדגימה באמצעות מכוניות הצעצוע כיצד הנתבע פגע בה עם צידו השמאלי אחורי של רכבו.

הנתבע העיד כי הגיע לרח' גבע לאחר שפנה ימינה וכי לא יכול היה לפתח מהירות נסיעה, כפי שטוענת התובעת. עוד העיד כי לא עקף רכב שנסע לפניו אלא נאלץ לעבור לנתיב הנגדי בשל הקונוסים שחסמו חלק מהנתיב הימני. לטענתו, התובעת פנתה שמאלה מבלי להסתכל לתוך כביש שאינו פנוי.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את עדויות הנהגים וראיתי ההדגמות שביצעו, החלטתי לדחות את התביעה.

גרסתו של הנתבע באשר לנסיבות התאונה היתה ברורה, עקבית ואף סבירה יותר בנסיבות העניין מגרסת התובעת. יתרה מכך, אף מיקום הנזקים בשני הרכבים מתיישב יותר עם גרסתו של הנתבע מגרסת התובעת. משכך, מצאתי להעדיף את גרסת הנתבע על גרסת התובעת.

לו אכן, כטענת התובעת, התאונה אירעה עת עמדה עם רכבה לפני מעבר החציה ובצמוד לצידו הימני של הכביש, הרי אין זה סביר כי רכב הנתבע יפגע בה גם לו סטה רכב הנתבע במלואו לתוך הנתיב השמאלי שכן אף לשיטת התובעת במקום בו עמדה לא היתה כל הפרעה לנסיעת רכב הנתבע.

תיאור התובעת את התרחשות התאונה, כמו גם השרטוט שצורף על ידה לכתב התביעה, מצביע על כך כי הנתבע נסע ישירות לתוך רחוב לבונטין ולתוך רכבה של התובעת, דבר שאינו סביר כלל.

זאת ועוד, לו אכן עמד רכב התובעת כפי שנטען על ידי התובעת, אין זה סביר כי הפגיעה ברכב התובעת תהא בצידו הימני קדמי הצמוד למדרכה. לכל היותר ניתן היה לצפות לפגיעה בחזית רכב התובעת או בפינה השמאלית קדמית של הרכב.

יוער, כי בניגוד לתיאור התובעת את הפגיעה הרי שרכב הנתבע נפגע בפינה השמאלית קדמית ולא בצידו השמאלי אחורי. מיקום הנזקים ברכבים, קרי בפינה הימנית קדמית ברכב התובעת ובפינה השמאלית קדמית ברכב הנתבע, מתיישב יותר עם גרסת הנתבע כי רכב התובעת כבר יצא מרח' לבונטין והחל בפניה שמאלה.

זאת ועוד, הנתבע אף צירף תמונות ממקום התאונה מהן עולה כי בנתיב הנסיעה הימני, נתיב נסיעת הנתבע, ממוקמים קונוסים על הכביש סביב מכסה ביוב, אשר חוסמים חלק מנתיב נסיעה. בכך יש כדי להסביר את מעבר הנתבע לנתיב הנסיעה הנגדי.

מאחר ואין חולק כי מכיוון נסיעת התובעת תמרור עצור, הרי שעל התובעת היה לוודא כי הכביש פנוי.

נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית.

מאחר והנתבע לא התייצב לדיון הקודם, לא מצאתי ליתן צו להוצאות.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן למבקש רשות ערעור מביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ז סיון תשע"ג, 05 יוני 2013, בהעדר הצדדים.