1. בקשת התובע למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה.

רקע

2. התובע היה מעורב בתאונת דרכים שאירעה ביום 28.9.11, בגינה נגרמו לו נזקי גוף לפי הנטען.

3. התובע התלונן על חבלת גב וצוואר כתוצאה מהתאונה.

4. ד"ר אלי אשכנזי מונה כמומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו, קבע כי התובע סובל מנכות בשיעור 10% בעמוד שדרה מותני, אך נכות זו אינה קשורה לתאונה. המומחה התייחס לכך שהתובע סבל משינויים ניווניים בעמוד השדרה, שאינם קשורים לתאונה.

5. התובע שלח שאלות הבהרה למומחה, והמומחה לא שינה מחוות דעתו.

6. בהמשך, התובע עתר למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה. כב' השופט חסדאי החליט להפנות לד"ר אשכנזי שאלה בדבר הצורך במינוי מומחה כזה. ד"ר אשכנזי השיב כי מאחר שכל תלונותיו של התובע הן בתחום מומחיותו, כנוירוכירורג, אין צורך במינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגי.

7. למרות תשובה זו, התובע שב ועתר (ראוי לציין, באיחור ניכר, עקב חילופי ב"כ), למינוי נוירולוג.

דיון

8. עיון במסמכים שהתובע הציג מעלה כי אין בהם כל חדש.

9. אין בתאונה חבלה נוירולוגית נפרדת מזו האורתופדית. החבלה היא אותה חבלה: חבלת גב וצוואר שבעקבותיה קיימים תסמינים נוירולוגיים.

10. סקירה של התיעוד מעלה כי התובע צירף מסמך החתום על ידי ד"ר לוגר, שאינו אלא חוות דעת, ואין מקום להסתמך עליו. לגופו של עניין, ד"ר לוגר הוא אורתופד, כך שבוודאי אין במסמך זה כדי לתמוך בצורך הנפרד למנות נוירולוג.

התובע צירף בדיקות הדמיה. בדיקות הדמיה הונחו בפני המומחה, והוא התייחס להן.

התיעוד מתייחס למילופתיה צווארית, והמומחה התייחס לנושא זה, וקבע כי מדובר בבעיה על רקע ניווני.

11. ד"ר אשכנזי, המומחה מטעם בית המשפט, הוא נוירוכירורג בהכשרתו, ולא בכדי, כתב כי הכשרתו מאפשרת לו מתן מענה לשאלה האם יש מקום למינוי נוירולוג.

אמנם, המלצה של המומחה אינה מחייבת את בית המשפט, אך כאן אין מדובר ב"המלצה" של מומחה אחד בקשר לתחום מומחיות אחר, אלא אמירה של המומחה מטעם בית המשפט כי תחום מומחיותו הוא תחום המומחיות הרלבנטי לבעיותיו של התובע.

אין לי אלא להפנות לכך שניתוח הלמינקטומיה המהווה את הבסיס לטענה בדבר הצורך במינוי נוירולוג, בוצע במחלקה נוירוכירורגית, והתובע טופל במסגרת מחלקה זו. כלומר: על פני הדברים מומחיותו של ד"ר אשכנזי תואמת לחלוטין את המומחיות הנדרשת לפגיעות הנטענות, ותשובתו של ד"ר אשכנזי לפיה מומחיותו היא הרלבנטית להערכת תלונותיו של התובע, סבירה על פניה.

12. אני ערה לפסיקה לפיה אין לחסום את דרכו של תובע מלהוכיח את נכותו, אך פסיקה זו אינה רלבנטית לענייננו, ובמה דברים אמורים?

עיון קל בבקשה מעלה כי השגותיו של התובע אינן בקשר לתחום מומחיותו של ד"ר אשכנזי, אלא באשר לכך שד"ר אשכנזי טעה. כך, בסעיף 5 לבקשה, התובע מציין כי בחוות הדעת נפלה טעות יסודית, וכי אין תיעוד מהעבר באשר לבעיה צווארית. בסעיף 6 לבקשה נרשם כי התלונות בדבר כאבים ונימול החלו רק לאחר התאונה. גם בסעיף 9 הוא עותר למינוי הנוירולוג כדי שיחווה דעתו בסוגית הקשר הסיבתי, סוגיה שנדונה על ידי ד"ר אשכנזי.

13. הפסיקה הליבראלית ביותר הקיימת, אינה מכירה במינוי מומחה לצורך "ערעור" על חו"ד המומחה מטעם בית המשפט. בענייננו, התובע מבקש מינוי נוירולוג כדי שיעביר תחת שבט ביקורתו את חוות דעתו של הנוירוכירורג, ודבר זה אין לאפשר.

דרכו של התובע אינה נחסמת. אדרבה, אם התובע סבור כי ד"ר אשכנזי טעה, או כי ד"ר אשכנזי אינו מומחה מספיק, פתוחה בפניו הדרך לחקור את ד"ר אשכנזי.

14. לפיכך, אני דוחה את הבקשה למינוי נוירולוג.

ב"כ התובע תגיש תצהירי עדות ראשית בתוך 30 ימים מהיום. ב"כ הנתבעת – בתוך 30 ימים לאחר מכן. לתצהירים יש לצרף תיק מוצגים מלא ממוספר. עדויות חוקרים יוכנו ויוגשו לעיון בית המשפט בלבד, במועד קדם המשפט.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ה, 25 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.