<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד תומר לביא

הנאשם וב"כ עו"ד רוט

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

התקבל תסקיר חיובי ואין על כך מחלוקת, על כן נבקש לכבד את ההסדר.

לנאשם אין הרשעות קודמות, זו הפעם הראשונה בה הנאשם עומד לדין, נבקש כי עונש המאסר המותנה יהיה מרתיע אותו ואת אחרים, כתב האישום מתאר שימוש בקטינים לצורך העבירה עצמה, נבקש כי יהיה רכיב כלכלי בענישה זו שהנאשם ישלם בכיסו, אנו סבורים ששרות המבחן עשה עבודתו נאמנה ועונש של 200 שעות של"צ הוא עונש הולם בנסיבות העניין.

ב"כ הנאשם טוענת לעונש:

אתחיל מכך שהנאשם הודה ומצטער מאוד על המעשה, מאוכזב מעצמו כתוצאה ממה שעשה, הבין את המשמעות ואת חומרת העניין. על פי התסקיר כתוב כי לא גילה אמפתיות כלפי המתלוננת מה שלא כך בהחלט. לא אוסיף על מה שכתוב בתסקיר לעניין משפחתו.

אומר כי מדובר באדם נורמטיבי, גר בבית עם הורים שהאבא הוא איש תעשיה אווירית, גדל על ערכים ועל מוסר ואין ספק שזו היתה מעידה חד פעמית, מעידה שהוא למד ממנה את הלקח.

אוסיף ואומר כי לנאשם עבר תעסוקתי עשיר.

הנאשם קיבל עונש מרתיע מאוד. הפיצוי ראוי בעיני מאחר וצריך לפצות את המתלוננת. אנו מדברים על 500 ₪ ואני אחליט לפיצוי סך 500 ₪ למרות שהכיסוי הוחזר לבעלים. לעניין הקנס מאחר ומדובר באדם שעובד ולא מרוויח הרבה כסף, וממוצע המשכורת 5000 ₪ אני מבקשת להקטין בגובה הקנס. המרכיבים של העונש מכילים בעצם הכל.

לעניין השל"צ שרות המבחן לא ידע שיש מאסר על תנאי ולכן קבע מקסימום שעות של"צ. לטעמי מדובר בעונש כבד מידי. צריך להתחשב בעובדה שאם 200 שעות מכילים עליו מדובר ב- 10 חודשים וזה בלתי אפשרי, משום שכל שבוע הוא עושה 20 שעות. לכן אבקש להקטין מאוד את שעות השל"צ.

הנאשם:

אני עובד בדואר ישראל, בחלוקה. אני נשוי ויש לי 2 ילדים, גר ברחוב הצופים בראשל"צ.

לא שירתתי בצבא יש לי פטור רפואי.

ב"כ המאשימה:

מהרגע שב"כ הנאשם והנאשם עצמו הודו בעובדות כתב האישום ועל בית המשפט לקבל את סכום הכיסוי, אני לא מומחה לכיסוי רכבים וגם חברתי לא, אבל מהרגע שב"כ הנאשם הסכימה בדיון הקודם היא לא יכולה לטעון היום לעניין שווי הכיסוי.

ב"כ הנאשם:

מציגה לבית המשפט מסמך מהאינטרנט על כל מיני כיסויים שמקסימום גובה כיסוי 900 ₪ והמינימום הרבה פחות.

<#2#>

גזר דין

אני מקבל את הסדר הטיעון, לרבות ובמיוחד ההסכמה העונשית אליה הגיעו הצדדים, בהיותו סביר וראוי בנסיבות המקרה והעניין ועל פי כל השיקולים הצריכים לגזר הדין אני קובע כי אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור הנאשם עבירה בה הורשע.

באשר לקנס אני מקבל בקשת הנאשם שבאה מפי באת כוחו וגוזר על הנאשם קנס מתון.

קנס בסך 300 ₪ או שבוע מאסר תמורתו.

באשר למחלוקת בין הצדדים לעניי ןפיצוי המתלוננת. הרי שככל שהצדדים לא הציגו סכום פיצוי מוסכם, ואף על פי המצויין בכתב האישום, הרי אינני מקבל טענת התביעה שהסכום המופיע בכתב האישום הוא סכום הפיצוי.

בהסדר טיעון לגבי העונש, יש והצדדים יסכימו על סכום ויש שלא יסכימו על סכום, במקרה שלפני על פי הצגת הסדר הטיעון אין הסכמה באשר לסכום הפיצוי.

אשר על כן, ככל שאני שוקל השיקולים הצריכים לעניין לרבות ובמיוחד המסמך שהגישה ב"כ הנאשם באשר לשווי כיסוי גלגל רזרבי של רכב, אני קובע כי הנאשם יפצה את המתלוננת גב' ליוויה אבא ת.ז. 015264567 שדרות בן גוריון 33 ראשל"צ - על סך 750 ₪, למתלוננת

הפיצוי והקנס ישולמו עד ליום 10/3/2013.

לא ישולם אחד מן התשלומים ייאסר כאמור.

באשר לחיוב הנאשם בשרות לתועלת הציבור (של"צ), על פי תסקיר שרות המבחן שהוגש לעיוני סמוך לפני הדיון, ממליץ שרות המבחן על של"צ בהיקף של 200 שעות. על פי שיטתי היקף שעות השל"צ, כמו גם כל מרכיבי תוכנית השל"צ הן חלק משיקול דעתו של שרות המבחן. יחד עם זאת, וככל שאני בוחן נסיבות העניין, לרבות ובמיוחד היות הנאשם חסר הרשעות קודמות שזו לו הרשעתו הראשונה, באשר לנסיבות ומהות העבירה, כמו גם בשים לב לעונש המאסר המותנה שהושת על הנאשם הפיצוי והקנס אני סבור שיש ממש בבקשת הנאשם לצמצם שעות השל"צ.

על כן אני מחייב את הנאשם לבצע שרות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות, על פי תוכנית שהוכנה עבורו על ידי שרות המבחן.

הובהר לנאשם בלשון פשוטה, משמעות השל"צ, הנאשם הבין והסכים.

על המזכירות לשלוח העתק הפרוטוקול לשרות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ז שבט תשע"ג, 28/01/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי יפעת מינאי