1. בפניי בקשה שהוגשה ע"י עו"ד שושנה ברוידה (להלן: "המבקשת") לעיין במסמכי התיק שבכותרת וזאת על מנת שתוכל להסתייע בהם בניהול תביעה אחרת, שהוגשה על ידה בבית המשפט המחוזי בירושלים, שנסיבותיה דומות לנסיבות התיק דנן.
2. המבקשת הינה עורכת דין העוסקת בתחום הרשלנות הרפואית, ומייצגת לדבריה קרובת משפחה של התובע בתיק שבכותרת (להלן: "המשיב 1"), במסגרת תביעה שהוגשה, כאמור.
3. לטענת המבקשת המשיב 1 כאמור, הוא דודה של התובעת אותה היא מייצגת, כאשר שניהם חולים באותה מחלה משפחתית (מחלת הטלסמיה). המבקשת מדגישה כי בכתב התביעה שבתיק שבכותרת הוזכרה אותה קרובה משפחה.
4. באלה הנסיבות, טוענת המבקשת כי יש לאפשר לה לעיין בתיק בית המשפט, מאחר והתביעה בניהולה עוסקת בסוגיה שנדונה בתיק בו מבוקש העיון, במסגרת הטענות לרשלנות באבחון טרום לידה של מחלת הטלסמיה.
5. במסגרת הבקשה עותרת המבקשת לעיין בחוות הדעת בשאלת האחריות, בחוזרים ובנהלים וכן בפרוטוקולים, בכתבי הטענות, במאמרים, במסמכים ובמוצגים.
6. המשיב 1 מתנגד לבקשה מאחר ולטענתו התיק מכיל פרטים אישיים וחסויים. המשיב 1 מעוניין לשמור על זכותו לפרטיות ועותר שלא לפגוע בצנעת הפרט. על כן, טוען המשיב 1 כי אין לאפשר את העיון או לחילופין יש להגבילו, כך שהפגיעה בפרטיותו תהא מידתית ככל האפשר. לעניין פסק הדין מציין המשיב 1 כי אין לו התנגדות לאפשר את העיון בו, אך זאת ללא ציון פרטיו.
7. המשיבה 2 הותירה את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

הפן הנורמטיבי

1. זכות העיון בתיקי בית המשפט מעוגנת בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: "התקנות"). העיקרון המנחה של התקנות קבוע בתקנה 4(א) לתקנות הקובע, כהאי לישנא:

"כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט... ובלבד שהעיון בו אינו אסור ע"פ דין".

1. זכות העיון אינה זכות מוחלטת ועל כן, תקנה 4(ד) לתקנות קובעת מספר שיקולים שעל בית המשפט לבחון בבואו להחליט האם להיעתר לבקשת העיון. בין השיקולים שעל בית המשפט לשקול נוגעים לעניינו של המבקש בתיק, עניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן הסבירות בהקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה (בג"צ 5699/07 יובל יועז, עיתונאי נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' (פורסם בנבו), מיום 23.4.09).
2. על פי המתווה הנורמטיבי הקיים בתקנה 4 הנ"ל, בקשה לעיון בתיק נבחנת בשלושה שלבים:

בשלב הראשון יש לבחון האם יש איסור בדין לעיין בחומר המבוקש.

בשלב השני נבחנת השאלה האם העיון בתיק מוצדק, כאשר נקודת המוצא היא כי יש לאפשר את העיון נוכח זכות העיון הנגזרת מעקרון פומביות הדיון. על כן, בעל דין המתנגד לעיון נדרש לעמוד בנטל השכנוע כי אין להתירו.

בשלב השלישי, בהנחה שיש הצדקה לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין המתנגדים לעיון (ע"א 8849/01 עו"ד צבי סבוב נ' פז-גז חברה לשיווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385 (2995), בג"צ 10003/08 עו"ד תומר לוי נ' מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, (פורסם בנבו) מיום 5.4.12).

1. על רקע האמור לעיל, אבחן את הבקשה המונחת בפניי.

דיון והכרעה

1. לאחר שבחנתי את בקשת העיון שבפניי והתגובות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בשינויים שאקבע להלן;
2. אין חולק כי נקודת המוצא בסוגיה היא כי כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט, במקרה שאין איסור בדין.

כמו כן, הלכה פסוקה היא, כי נקודת המוצא היא לאפשר את העיון, שכן זכותו של אדם, לעיין בתיק בית המשפט, גם אם איננו בעל דין, נגזרת מהעיקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון, המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד השפיטה. כך נקבע בבג"צ 9474/00 אליעזר גל נ' ראש עיריית חיפה פ"ד נט(3) 714, 718:

"מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית המשפט".

(ור' גם בג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (פורסם בנבו), מיום 8.10.09).

1. על כן, השאלה העיקרית היא האם תכלית העיון במקרה דנן ראויה והאם אין טעם מיוחד המונע את העיון, שאלה שיש לענות עליה בענייננו, תוך צידוד בבקשה, ואבהיר;
2. המבקשת הצביעה בבקשתה על הטעם בעטיו היא עותרת לעיין בתיק בית המשפט, בנסיבות בהן היא מייצגת תובעת בתביעה שעניינה רשלנות באבחון טרום לידתי של מחלת הטלסמיה, בדומה לסוגיה שנדונה בתיק שבכותרת. יתרה מזאת, מדובר בתובעת שהיא קרובת משפחתו של המשיב 1, שניהם לוקים במחלה דומה, ושמה אף אוזכר בכתב התביעה בתיק שבכותרת.
3. באלה הנסיבות, אני סבורה כי יש בעיון כדי לסייע למבקשת ללמוד על הטענות המשפטיות שהעלו הצדדים ועל דרך ניהול ההליך, אשר מטבע הדברים יתרמו לניהול ההתדיינות המשפטית (ע"א 1651/08 עו"ד שי עינת (רו"ח) נ' ממנה מע"מ גוש דן (פורסם בנבו) מיום 27.7.08).
4. מנגד, לא מצאתי בטיעוני המשיב 1 טעם שיש בו כדי למנוע את זכות העיון הקבועה בתקנה 4 לעיל. אכן צנעת הפרט הוא אינטרס הראוי להגנה, יחד עם זאת, יש לזכור כי התביעה נשמעה בדלתיים פתוחות, על כל המשתמע מכך. במצב דברים זה לא ניתן להסתפק בטענה הכללית שהעלה המשיב 1 בנוגע לצנעת הפרט (ע"א 9927/06 - ג' פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) מיום 26.10.08).
5. אשר על כן, אני סבורה כי למבקשת אינטרס ראוי המצדיק עיון בתיק לשם לימוד הטענות המשפטיות של הצדדים וחוות הדעת הרפואיות שהוגשו, בנסיבות בהן היא מנהלת תביעה דומה.
6. אשר לשלב השלישי, בו יש לבחון האם ניתן לצמצם את הפגיעה בפרטיות ככל הניתן, בהתחשב באיזון אינטרסים ראוי, מצאתי להורות, כדלקמן: המבקשת תהא רשאית לעיין בחוות הדעת הרפואיות שעניינן בשאלת האחריות (חוו"ד של פרופ' א' הרמן ושל פרופ' י' שנקר) ובכתבי הטענות ובפרוטוקולים, בנסיבות בהן עם מסירתם לידיה, יהיה עליה החובה למחוק במרקר שחור את שם המשיב 1 ושמות בני משפחתו וכל פרט מזהה אחר; בכך אני סבורה כי ניתן יהיה להגשים את מטרת העיון, תוך פגיעה מידתית בזכויותיו של המשיב 1.
7. לאור האמור, אני מורה למזכירות לאפשר למבקשת לעיין בתיק בית המשפט שבכותרת, במגבלות המפורטות לעיל.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ח, 19 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.