בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בקריות (כבוד השופט ד' מאזן) מיום 22.7.12 בת"א 44988-01-12 שבה נדחתה בקשת המבקשים לסלק על הסף את תביעת המשיב ("ההחלטה").

לאחר עיון בבקשה ובנימוקיה וכן בתשובת המשיב החלטתי לדחות את הבקשה.

המשיב הגיש נגד המבקשים תובענה שעניינה תשלומים המגיעים לו מהם הן כהתחשבנות בנוגע לדמי שכירות מכוח הסכם שביניהם והן בקשר לעבודות קבלניות שהמשיב ביצע, כך הטענה, עבור המבקשים.

המבקשים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף ובית המשפט קמא דחה אותה באמרו כי "בשלב זה אין מקום לדון בבקשה לסילוק על הסף המחייבת בירור עובדתי". בהחלטה מיום 10.12.12 הוריתי למשיב להגיש תשובה המתייחסת אך לעניין אחד שהועלה בבקשה, והוא טענת המבקשים שההחלטה אינה מנומקת די הצורך וכאמור לאחר שעיינתי בתשובת המשיבים נראה לי לדחות את הבקשה.

תביעת המשיב המתבררת בבית המשפט קמא היא לתשלום פיצויים בשל הפרת חוזה כמו גם להשבה בשל התעשרות שלא כדין.

המבקשים הגישו בקשה לסילוק תביעת המשיב על הסף; לחיובו בהפקדת ערובה להוצאות המבקשים ולעיכוב ההליכים עד להפקדת הערובה. את בקשתם לסילוק על הסף השתיתו המבקשים על טענת התיישנות. כאמור, בית המשפט קמא דחה את הבקשה לסלק את התביעה על הסף מפני שהוא סבר שהדיון בעניין זה מחייב בירור עובדתי ועל כך מלינים המבקשים. לטענתם, אין די בנימוק זה כדי לדחות את הבקשה והיה על בית המשפט קמא לברר אותה ולבחון אם יש בה ממש, שאז היה עליו לסלקה על הסף.

המסגרת הנורמטיבית שבגדרה תיבחן שאלת מתן רשות לערער על החלטת ביניים מצויה בסעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, המורה כך:

"החלטה אחרת של בית משפט שלום בעניין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית המשפט המחוזי; רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה."

בפסיקה עקבית הנוגעת לסוגיית מתן הרשות לערער על החלטת ביניים, ניתן למצוא את הכלל שלפיו ערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטות ביניים (רע"א 2148/09 עיריית גבעתיים נ' חיוטין (6.4.09) והאסמכתאות שם) אלא במקום שהצורך לעשות כן הוא מסקנה מתבקשת בהתאם "למידתו ולעוצמתו של הצורך בהכרעה מיידית בשאלת נכונותה של החלטת הביניים" (רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש ( 25.6.07) וראו גם רע"א 6514/10 פלוני נ' ד"ר א' רוזנר ( 22.5.11)) .

על רקע זה ניתן לומר שגם אם בית המשפט קמא טעה בהפעלת שיקול דעתו, ואדגיש שאיני נוקט כל עמדה בעניין זה, אין בכך בלבד כדי להצדיק התערבות בהחלטתו שלא לסלק על הסף את תביעת המשיב. גם טענתם של המבקשים שההחלטה אינה מנומקת די הצורך, איננה מבוססת דיה. ההנמקה ניתנה אמנם בקיצור, אולם ניתן ללמוד ממנה את הלוך מחשבתו של בית המשפט קמא ודי בכך כדי לשמש מענה לטענת המבקשים בעניין זה (רע"א 470/08 כרמל התפלה בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד האוצר, פסקה 34 (4.3.2010)).

הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיב שכר טרחת עורכי דין בסכום של 5,000 ₪. התשלום ייעשה על דרך קיזוז כפי הודעתם של המבקשים מיום 19.9.12.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ג, 27 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.

מאירה