1. עסקינן בתביעה שטרית שתחילתה בבקשה לביצוע שיקים אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בעפולה והדיון בה הועבר לבית המשפט המוסמך מבחינה מקומית, הוא בית משפט השלום בעכו.

2. בקשת הביצוע המקורית כללה שלושה שיקים מתוך סדרה של עשרים שיקים אשר נמשכו על ידי הנתבע לפקודת התובע בסכום כולל של 315,000 ש"ח. מאוחר יותר ובשלבים שונים התווספו לתיק ההוצאה לפועל יתרת השיקים שלא נפרעו.

3. מדובר בשיקים המשוכים בידי הנתבע מחשבונו בבנק ערבי ישראלי סניף ירכא, כאשר תשעה עשר מתוך עשרים השיקים הם על סך של 15,000 ש"ח כל אחד, ושיק אחד שמספרו 035 על סך של 30,000 ש"ח. מועד הפירעון של השיקים נפרש על פני כשנה, כאשר הראשון נושא תאריך פירעון 20/11/07 ואילו השיק האחרון בסדרה היה ליום 10/11/08.

המספר הסידורי של השיקים הוא בסדר עולה כמפורט להלן: שבעה עשר שיקים ראשונים מ- 034 ועד ל-050, ועוד שלושה שיקים מ- 053 ועד ל-055. חמשת השיקים הראשונים בסכום כולל של 90,000 ש"ח נפרעו כסדרם, ואולם יתרת השיקים חוללו באי פירעון בשל הוראת ביטול שניתנה על ידי הנתבע.

4. ניתן אם כן לסכם ולומר, כי התביעה דנן מתייחסת לחמשה עשר שיקים אשר לא נפרעו בסך של 15,000 ש"ח כל אחד, ובסכום כולל של 225,000 ש"ח.

טענות הצדדים וגדר המחלוקת:

5. התובע טוען, כי הוא מחזיק כשורה בשיקים אשר נמסרו לו לכיסוי חוב של מר אג'ווד עטאללה, אחיו של הנתבע (להלן – "האח אג'ווד"). לטענתו, הוא מכר לאח אג'ווד עגלים בשווי כולל של 300,000 ש"ח, והאחרון שילם את התמורה בעדם בשיקים. בשלב מסוים עוד קודם שהשיקים של האח אג'ווד הוגשו לפירעון התובע קיבל פניה מבני משפחת הנתבע באמצעות מכר משותף, מר עאטף עזאיזה (להלן – "מר עזאיזה") להחליף את השיקים של האח אג'ווד, אשר הסתבך בחובות ונקלע לקשיים כלכליים, בשיקים אחרים של אחיו, הוא הנתבע.

לאחר התייעצות עם מר עזאיזה הסכים התובע לקבל שיקים של הנתבע במקום אלה של האח אג'ווד, כאשר השיקים של האחרון יישמרו בנאמנות אצל מר עזאיזה ויוחזרו עם פירעון מלוא השיקים של הנתבע.

6. לשם ביצוע האמור לעיל, נפגש מר עזאיזה עם הנתבע בירכא במשרדו של עו"ד זאיד כנען, ב"כ הנתבע. באותה פגישה מסר הנתבע למר עזאיזה עשרים שיקים בסכום כולל של 315,000 ש"ח, שפרטיהם צוינו בפרק הקודם. במהלך הפגישה חתמו מר עזאיזה והנתבע על הסכם הנושא כותרת 'הצהרה' המתעד מסירת השיקם הנ"ל ומסירת השיקים של האח אג'ווד לידיו הנאמנות של מר עזאיזה.

7. לאחר מכן, חמשה שיקים (ארבעה מהם על סך של 15,000 ש"ח כל אחד ושיק אחד על סך של 30,000 ש"ח) נפרעו, ואילו לגבי יתר השיקים ניתנה הוראת ביטול, ומכאן התביעה.

8. הנתבע לעומת זאת אינו מכחיש דבר הפגישה אשר התקיימה עם מר עזאיזה כאמור לעיל, ואינו מכחיש דבר חתימתו על השיקים ודבר מסירתם לתובע באמצעות מר עזאיזה לשם כיסוי החוב של האח אג'ווד בגין רכישת העגלים. יחד עם זאת טוען הנתבע שתי טענות הגנה מרכזיות: האחת, כי אין הוא מחויב בפירעון השיקים שלגביהם ניתנה הוראת ביטול, וזאת לנוכח האמור בסעיף 5 להסכם הנ"ל אשר פוטר אותו, לטענתו, מחובת תשלום במידה והשיקים שלו לא יכובדו. והשניה, היא הטענה בדבר כישלון תמורה מלא, שכן הוא לא קיבל כל תמורה בגין השיקים.

דיון והכרעה:

9. בדיון אשר התקיים בפניי העידו שני בעלי הדין וכן עד התביעה, מר עזאיזה. כל אחד מבעלי הדין חזר על עיקרי הטענות אשר פורטו בתצהיר מטעמו אשר הוגש לתיק.

10. גם מר עזאיזה הקדים והגיש תצהיר מטעמו. מדובר בעד אשר נכח בפגישה אשר התקיימה במשרדו של עו"ד זאיד כנען, ב"כ הנתבע, ובמהלכה נחתם ההסכם הנושא את הכותרת 'הצהרה' ביחס לשיקים שבנדון והשיקים הקודמים אשר נמסרו ע"י האח אג'ווד. העיקר לענייננו, הוא האמור בסעיף 5 להסכם, שמפאת חשיבותו אביא אותו כלשונו: "במידה והשיקים של מוהנא עטאללה (התובע – ג'.ט.) לא יכובדו יהיה חובה להחזרת השיקים של מוהנא לידיו ויפעילו הליכים כנגד אג'ווד עטאללה (האח אג'ווד – ג'.ט.)".

11. המחלוקת המרכזית אשר נתגלעה בין הצדדים היא ביחס למשמעותו של סעיף 5 הנ"ל. בעוד התובע טוען כי המטרה שעמדה מאחורי הוספתו היתה להגביל את האפשרות לנקיטת הליכים אך כנגד אחד האחים, קרי התובע או האח אג'ווד, טוען הנתבע כי הכוונה בסעיף זה היתה להגביל את התובע בנקיטת הליכים אך ורק כנגד האח אג'ווד, אם השיקים שלו (של הנתבע) לא ייפרעו.

12. ככלל, על מנת להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים לגבי פירושו של ההסכם, יש לפנות תחילה ללשון ההסכם, ואם בכך לא יהיה כדי לספק תשובות חותכות ניתן יהיה לברר את כוונת הצדדים מתוך ראיות חיצוניות להסכם. בענייננו, לשון סעיף 5 להסכם תומך לכאורה בעמדתו של הנתבע, ברם ניתן לומר באותה מידה כי הוא סובל את שני הפירושים אליהם מכוונים הצדדים בטיעוניהם. ודוק, חרף העובדה שההסכם נערך במשרדו של ב"כ הנתבע, ניכר ממנו שהוא לא נוסח בצורה מלאה ומדויקת, אלא כדרכם של הסכמים שנעשים בלשון הדיוט. כך למשל, בהסכם זה בולטת בהעדרה האמירה, כי לתובע לא תהיה כל טענה, דרישה או תביעה כנגד הנתבע בקשר לשיקים, ובכלל.

13. בהתייחס למחלוקת הנ"ל, עדותו של מר עזאיזה לגבי כוונת הצדדים ביחס לסעיף 5 להסכם תומכת באופן חד-משמעי בעמדת התובע. מר עזאיזה הבהיר שוב ושוב בעדותו לפניי, כי הכוונה בסעיף הנ"ל היתה לאפשר לתובע לנקוט בהליכים אך כנגד אחד האחים, התובע או האח אג'ווד, מבלי לשלול כהוא זה את זכות התביעה כנגד הנתבע. לשם כך תרומתו של מר עזאיזה לביצוע ההסכם התבטאה בהחזקת השיקים של האח אג'ווד אצלו בנאמנות, וזאת בכדי שלא לאפשר לתובע לפעול בו זמנית נגד שניהם. לשם ההמחשה אביא קטעים מהאמור בעדותו של העד עזאיזה בעניין זה: "החלק שלי בהסכם הוא, שהשיקים נשארים אצלי ואני לא אתן לתובע לפעול בו זמנית נגד שניהם" (עמ' 6 שורות 23-24 לפרוטוקול), ובהמשך: "מה שסגור איתי זה שאני מחזיק את השיקים הללו בחזקתי (השיקים של האח אג'ווד – ג'.ט.). לא אתן לתובע לפעול נגד שני האחים (הנתבע והאח אג'ווד – ג'.ט.). מה שסוכם ביני לבין משפחת עטאללה היה מקובל גם על התובע" (עמ' 6 שורות 28-29 לפרוטוקול).

העד הוסיף בעדותו לשאלותיו של ב"כ הנתבע, עו"ד כנען, שבמשרדו נערך ההסכם כדלקמן:

"ש. אתה זוכר שאני הסברתי לך את סעיף 5 ואמרת שאתה תאמר לאדון שוורץ, אתה מאשר את זה?

ת. אתה אמרת לגבי סעיף 5, אם השיקים של מוהנא לא יכובדו, שהתובע לא יפעל נגד שניהם אלא אחד מהם.

ש. הכוונה היתה שאם במידה שהשיקים של מוהנא לא יכובדו, התובע יפעל נגד אג'ווד.

ת. לא.

ש. "במידה והשיקים של מוהנא עטאללה לא יכובדו... " האם אתה מאשר שסעיף זה נכתב בהסכם שלנו?

ת. אני מאשר שזה כתוב. אבל הכוונה היתה, גיא אמר לי במפורש, שאם אני הולך לחתום על המסמך הזה, אם השיק הראשון יחזור שזמן פרעונו עוד חודשיים, השיק השני יחזור בעוד שנה אז הוא (התובע) לא יכול לפעול נגד מוהנא עד שאחרון השיקים של אג'ווד יפרעו. זה לא היה מקובל עליו". (עמ' 7 שורות 16-27 לפרוטוקול).

14. זה המקום לציין, כי מר עזאיזה מסר גרסה דומה בשתי הזדמנויות קודמות, הן כאשר העיד במסגרת הדיון בהתנגדות בפני כב' הרשמת דנה עופר, והן כאשר העיד בקצרה בפניי במסגרת ישיבת קדם המשפט.

15. בנוסף לאמור לעיל מסר מר עזאיזה בעדותו, כי מבירורים שעשה קודם לחתימת ההסכם נודע לו שהנתבע הוא איש דת מכובד, וכי בזמן חתימת ההסכם לא עלתה בדעתם כל אפשרות כי הנתבע ייתן הוראת ביטול לשיקים – כפי שאכן אירע בסופו של דבר. מר עזאיזה הוסיף, כי כוונת הצדדים לגבי האמור בסעיף 5 להסכם בנוגע לאפשרות כי השיקים של הנתבע "לא יכובדו", התייחסה לאפשרות חילולם מפאת חוסר כיסוי בחשבון, ולא מפאת מתן הוראת ביטול.

16. אני מקבלת את דבריו של מר עזאיזה, שהינו עד ניטראלי אשר מכיר את שני הצדדים ואין לו כל אינטרס להעדיף צד אחד על פני השני.

17. אשר על כן, אני מקבלת את גרסת התובע לגבי משמעות ההסכם ודוחה את גרסת הנתבע.

18. טענת ההגנה השניה אשר הועלתה ע"י הנתבע היתה הטענה בדבר כישלון תמורה מלא. לטענתו, בינו לבין התובע לא התקיימה כל עסקה, ואילו העסקה שבמסגרתה נמכרו העגלים לאח אג'ווד, היא עסקה אשר התקיימה עם אחד בשם ח'דר ג'בארין, שבתורו העביר את השיקים של האח אג'ווד לתובע. הנתבע הדגיש, הוא לא קיבל כל תמורה בעד השיקים שלו, לא מהתובע ולא מהאח אג'ווד.

19. בהתייחס לזהות האיש שעמו בוצעה העסקה אין בידי לקבל את טענת הנתבע, ולו מן הטעם כי הלה לא ביקש להעיד את אותו חד'ר או את אחיו אג'ווד. לעומת זאת, עדותו של התובע לגבי ביצוע העסקה עמו היתה איתנה ונתמכת בחשבונית אשר הנפיק בגין מכירת העגלים (ת'/1).

20. גם טענת הנתבע אודות כישלון תמורה דינה להידחות, שכן הרושם הברור שעולה מתוך התשתית הראייתית מלמד כי הנתבע, כמו יתר אחיו, מעורב באופן ממשי בעסק המשפחתי של סחר בבשר, הן באטליז והן מחוצה לו.

במה דברים אמורים?

במסגרת הדיון בהתנגדות אישר הנתבע כי הוא הבעלים של עסק שנקרא 'מרכז הבשר אבו בשר' והוסיף כי "זו חנות קטנה עם שם גדול" (עמ' 1 שורות 12-13 לפרוטוקול). ברם, באופן מפתיע הנתבע מסר בעדותו בישיבת ההוכחות, כי עסק זה הוא אטליז שלא שייך לו אלא לאח אחר שלו בשם פואד (עמ' 11 שורות 2-3 לפרוטוקול), והכחיש כי אמר בדיון ההתנגדות את אשר אמר לעיל לגבי היות האטליז חנות קטנה עם שם גדול! (עמ' 13 שורות 25-26 לפרוטוקול). הנתבע בחר להתמיד בחוסר היציבות בגרסתו ואישר במקום אחר בעדותו לפניי, כי הוא הבעלים של העסק הקרוי 'מרכז הבשר' (שם בשורות 5-6).

21. המעורבות האקטיבית של הנתבע בעסק המשפחתי ניכרת מתשובות אחרות שמסר בעדותו. מדברי הנתבע עולה עוד, כי כיום הוא הבעלים של רפת לגידול עגלים, שבעבר היתה שייכת למשפחת אביו, והוא עוסק בסחר בבשר ובעגלים, כולל מכירת עגלים לאטליז. לגבי הקשר שלו לאטליז 'אבו בשר' מסר הנתבע כי האטליז שייך כיום לאחיו פואד, ואולם בעבר האטליז היה בבעלות האח אג'ווד, אך כאשר הלה הסתבך כלכלית, הוא (הנתבע) רכש את 'כל העסק' ורק מאוחר יותר האח פואד קנה ממנו את האטליז – כל אלה ללא כל ראיות שתומכות בטענתו לגבי עצם מכירת האטליז מאח לאח או לגבי המועדים בהם נעשה הדבר על מנת להתחקות אחר מי שנהנה ממכירת הבשר של העגלים שנרכשו מאת התובע.

22. מתשובות אחרות של הנתבע עולות לא מעט תהיות נוספות לגבי המעורבות העסקית שלו ושל שני אחיו, ובפרט זו של האח אג'ווד, בעסקי האטליז. כך למשל, הנתבע מסר תחילה כי האח אג'ווד היה בעבר הבעלים של האטליז, ואולם לאחר רכישת האטליז על ידי האח פואד, אחיו אג'ווד החל לעבוד אצל האח פואד כשכיר (עמ' 12 שורות 7-8 לפרוטוקול). בתשובה אחרת באותו עניין מסר הנתבע דברים פחות נחרצים כאשר ציין "אולי אג'ווד עובד אצל פואד" (עמ' 14 שורות 32-33 לפרוטוקול). זאת ועוד, משום מה הנתבע לא ידע להגיד איזה אח הוא העסיק בזמן שהאטליז היה בבעלותו עד למכירתו לאח פואד (עמ' 13 שורות 11-14 לפרוטוקול), ולא ידע להגיד האם שני אחיו אג'ווד ופואד נקלעו לקשיים כלכליים (עמ' 12 שורות 9-10 לפרוטוקול), אף שבמקום אחר בעדותו וגם בתצהירו אישר הנתבע כי אחיו אג'ווד הסתבך כלכלית וכי מתוך רצון לעזור לו נתן את השיקים שבנדון לתובע (עמ' 13 שורות 27-28 לפרוטוקול וסע' 5 לתצהירו של הנתבע).

23. על יסוד הסתירות והתהיות אשר מניתי לעיל, אין בידי לקבל את גרסת הנתבע לגבי כישלון תמורה מלא. אדרבא, הרושם העולה הינו כי הנתבע יחד עם אחיו מעורבים בעסק המשפחתי של האטליז, שעובר מידו של אח אחד לידו של אח אחר במטרה להתחמק מתשלום חובות, וכי רכישת העגלים מאת התובע נעשתה במסגרת הפעילות העסקית השוטפת של האטליז. רוצה לומר, שהגם שהעסקה עם התובע לא התבצעה ישירות עם הנתבע, ניכר כי לנתבע היה אינטרס כלכלי ישיר או עקיף אליה.

24. במאמר מוסגר אעיר אגב אורחא, כי גם אם אצא מתוך הנחה כי לנתבע אין כל קשר לעסקת היסוד אשר התבצעה עם האח אג'ווד, הרי שדי לטעמי בעובדה כי הנתבע הסכים למשוך את השיקים לטובת התובע על מנת לעזור לאחיו אג'ווד ולהרחיק ממנו אימת ההליכים המשפטיים, כדי לדחות את טענתו בדבר כישלון תמורה מלא. נימוק זה הובא בבחינת למעלה מן הצורך, משום שהתובע לא העלה טענה זו בסיכומיו.

25. לעומת כל אלה, גרסת התובע היתה עקבית והגיונית, ונתמכה בעדותו של מר עזאיזה.

26. לפיכך אני קובעת, כי הנתבע לא הוכיח כל הגנה אשר יש בה כדי לפטור אותו מחבותו השטרית עפ"י השיקים.

אחרית דבר:

27. אני מקבלת את התביעה ודוחה את ההתנגדות של הנתבע.

התובע רשאי להמשיך בהליכים בתיק ההוצל"פ שמספרו 0903103082 לגביית מלוא החוב המעודכן.

28. כמו כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בסך של 25,000 ש"ח בצירוף מע"מ (ראו תיקון מס' 8 לתקנה 512 לתקנות סדר הדין האזרחי לגבי הוספת המע"מ), וכן כל סכום בגין אגרה אשר שולמה במסגרת ההליך דנן כשהסכום משוערך נכון להיום. חיובים אלה יתווספו לסכום החוב בתיק ההוצל"פ הנ"ל.

29. אני מורה על השבת הערבות הבנקאית אשר הופקדה בזמנו על ידי התובע. לשם כך על התובע או בא כוחו לסור למזכירות על מנת לקבל את הערבות הבנקאית לידיהם.

המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ג, 06 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.