1. התובע הגיש תביעה קטנה נגד הנתבעת, בגין נזק שנגרם לשיניו, לטענתו, כתוצאה מאכילת דגני בוקר אותם משווקת ומפיצה הנתבעת.

2. לטענת התובע, ביום 10.8.11 הוא רכש חבילת דגי בוקר, כעולה מחשבונית שצורפה לכתב התביעה. לטענתו, בחודש ספטמבר 2011 בעת שאכל קערית של לבן עם דגני הבוקר הנזכרים, נשברו שתיים משיניו כתוצאה "מחלקיקים קשים במיוחד" שגרמו לשברים. עקב כך נגרמו לו נזקים שונים, הכוללים עלות טיפולי שיניים ונזקים נלווים, בסכום כולל של 9,595 ₪.

3. הנתבעת הכחישה את הנטען בתביעה, וטוענת כי לא הוכח כי שיניו של התובע ככל שנשברו, אכן נשברו בשל אכילת דגני הבוקר שהיא מפיצה. לטענתה, אין זה סביר כי הדבר אירע מאכילת דגני בוקר, וסביר יותר כי הנזק לשיניים, ככל שאירע, היה תוצאה של בעיות קודמות בשיניו של התובע. בנוסף טוענת הנתבעת, כי היא משווקת את המוצר בלבד ואינה היצרנית שלו וכי היצרנית הינה חברה מארגנטינה, וכי מדובר במוצר המשווק בעולם ועומד בתקני איכות בישראל ובמדינות נוספות.

4. לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בראיות שהוגשו, מסקנתי היא כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח תביעתו, ודינה להידחות.

5. גרסתו של התובע באשר לאופן התרחשות הנזק, לא היתה משכנעת. בעוד שמתיאור הדברים בכתב התביעה עצמו, ובמכתב שנשלח לנתבעת לפני הגשתה, עולה התמונה כי בתוך דגני הבוקר היו חלקיקים קשים שגרמו לנזק, מעדותו בפני עולה כי טענתו היא שדגני הבוקר עצמם היו קשים באופן חריג, וכי הם שגרמו לנזק. הטענה כי מדובר בדגני בוקר קשים באופן כזה, שאכילתם (יחד עם לבן) יש בה כדי לגרום לשבירת שיניים, לא הוכחה בדרך כלשהי. תמיהה עולה אף מדבריו של התובע, לפיהם, שבירת השיניים לא התרחשה במועד אחד, אלא בשני מועדים שונים בהבדל של מספר ימים, כאשר חרף הנזק שנגרם לו בפעם הראושנה, שב התובע ואכל את המוצר המדובר. משנשאל התובע לעניין זה השיב, כי בפעם הראשונה לא היה כלל בטוח שמדובר בנזק שנגרם מדגני הבוקר, והגיע למסקנה זו רק לאחר הפעם השניה. העובדה כי התובע המשיך לאכול את דגני הבוקר, איננה מתיישבת עם טענתו כיום כי מדובר בדגני בוקר קשים באופן חריג, עד שיש בהם כדי לגרום נזק לשיניים.

6. מעבר לכל האמור, לא הוכח הנזק הנטען. לעניין השינים, מתוכנית הטיפולים שצורפה עולה כי לתובע היה שבר בשן אחת, ולא ניתן ללמוד ממנה ממתי השבר. כן לא צורפו קבלות על תשלום בפועל בגין הטיפולים הנטענים. אף יתר מרכיבי התביעה בנוגע להיעדרות מעבודה, נסיעות וכו', לא הוכחו.

7. אשר על כן, אני דוחה את התביעה. התובע ישלם לנתבעת הוצאות התביעה בסך 300 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ח' תשרי תשע"ג, 24 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.