התובעים, חברי נציגות בית משותף, טוענים כי רכב של הנתבעת הוזמן לטפל ברכב של אחד הדיירים. לאחר סיום הטיפול יצא רכב הנתבעת מחצר הבנין. אז פגע רב הנתבעת בעמוד שער הכניסה לחצר הבניין, וגרם לו נזק.

שמעתי בקשב רב עדויות כל העדים, ושוכנעתי, כי התובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם ולא הוכיחו אחריות הנתבעת לנזק הנטען. נסיבות התאונה, כפי שנטענו על התובעים והוכחשו על ידי הנתבעת, אינן מתקבלות על הדעת. לטענת התובעים הופל העמוד על ידי רכב הנתבעת, שחלף בנסיעה אחורה מעל העמוד. לנוכח העדר נזק כלשהו לרכב הנתבעת, וזאת למרות פגיעה בעמוד הברזל, כפי שנטען, נראה כי לא הוכחה פגיעתו של הרכב בעמוד. אילו אכן היה הרכב פוגע בעמוד היה הדבר מותיר רשום רב ברכב. אין רכב יכול סתם כך בנסיעה אחורה למוטט עמוד המקובע ברצפה, ועוד להיוותר ללא נזק כלשהו.

זאת ועוד, לשם הוכחת הנזק הנטען צופרה לכתב התביעה הצעת מחיר לתיקון הנזק. הצעת המחיר, שמלוא הסכום הנזכר בה נתבע בתביעה, כוללת טיפולים נוספים מעבר לתיקון העמוד וביטונו מחדש. אין הפרדה בין עלות פריטי הטיפול הנזכרים בהצעת המחיר. ממילא לא ניתן לדעת מהו הנזק בגין נפילת העמוד בלבד.

סיכומם של דברים, התביעה נדחית.

התובעים ביחד ולחוד ישאו בהוצאות הנתבעת בסך 250 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

חיוב זה הינו בנוסף לכל חיוב קודם בהוצאות בתיק זה.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ג, 03 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.