טוען...

החלטה מתאריך 12/11/13 שניתנה ע"י עמית פרייז

עמית פרייז12/11/2013

55425-01-12

בפני כב' השופט עמית פרייז

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשם

מוחמד מאיהא

<#1#>

ב"כ המאשימה עו"ד טל בן יוסף

הנאשם וב"כ עו"ד עלא תילאווי

פרוטוקול

ב"כ המאשימה

הגענו להסדר טיעון לפיו יתוקן כתב האישום (מוגש כתב אישום מתוקן). הנאשם יודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן ויורשע. באשר לעונש יושת על הנאשם מע"ת בגין העבירות בהן הורשע, קנס שיקבע על ידי ביהמ"ש, פסילה בפועל ופסילה על תנאי בהתאם לקביעת ביהמ"ש.

ב"כ הנאשם

אני מאשר את הדברים. הקראתי לנאשם את כתב האישום המתוקן והוא מבקש להודות בו. הנאשם יודע שביהמ"ש אינו כפוף להסדר הטיעון.

הנאשם

אני מאשר את הדברים ומודה במיוחס לי בכתב האישום המתוקן.

<#2#>

הכרעת דין

לאור הודאתו אני מרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום המתוקן.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט' כסלו תשע"ד, 12/11/2013 במעמד הנוכחים.

עמית פרייז, שופט

ב"כ המאשימה לעונש

הנאשם יליד 1989 הורשע על פי הודאתו בעבירה של הפרת הוראה חוקית ונהיגה בזמן פסילה. הנאשם צבר לחובתו 2 הרשעות קודמות בגליון הרישום ההפלילי בגין עבירות סמים שאינם ממין העניין. מגיש גליון רישום פלילי – מסומן ת/1 וכן 2 הרשעות תעבורה , מגיש גליון תעבורה – מסומן לת/2 כאשר האחרונה שבהן בשנת 2011 אז הושתה על הנאשם פסילה בת 24 חודשים שזה הפתיח לכתב האישום. כתב האישום תוקן באופן מהותי לנוכח קשיים ראייתיים לא מבוטלים בין היתר מעבר לאישום הראשון, גם באישום השני תוךקן האישום ואחת העבירות שאף היא מרכזית נמחקה לנוכח קושי ראייתי ממשי. לקחנו בחשבון את העובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי זהה למעט עבירת התעבורה. לנוכח הקשיים הראייתיים ולנוכח הרשעתו של הנאשם בכתב האישום המתוקן בסופו של יום אנו סבורים שהסדר הטיעון הולם בכל הנוגע לעתירת הצדדים המשותפת להשתת מע"ת. לנוכח העובדה כי הנאשם הפר ברגל גסה את החלטת ביהמ"ש בכל הנוגע לפסילה ברור שנדרש גם בעת הזו השתת פסילה ממשית לתקופה לא קצרה. יצוין כי הנאשם אינו מחזיק ברישיון נהיגה כלל. כמו גם פסילה על תנאי. לנוכח העובדה כי הענישה איננה כוללת רכיב של ענישה ממשית מעבר לפסילה המתבקשת הרי שגם בקשתנו לקנס הינה בקשה לקנס גבוה שישקף אף את רכיב הענישה הממשי. בקופת ביהמ"ש קיימת הפקדה של 2,500 ₪. העתירה שלנו לקנס משמעותי גם בעניין הזה. אנו מבקשים שהמע"ת יהיה גם על נהיגה בפסילה.

ב"כ הנאשם לעונש

כפי שחברי ציין תיקון כתב האישום וההודיה בו נבעו בעיקר מקושי ראייתי שכללו שורה ארוכה של כשלים גם בחקירה וגם בעדויות הקיימות בתיק. גם במה שהודה בו הנאשם לגבי אותה עבירה של הפרת הוראה חוקית, יש קושי מסוים שאני אסביר אותו בקצרה. כפי שביהמ"ש רואה ברקע, הרי הנאשם הפר צו הגנה שניתן בעניינו לתקופה של שנה. בהתאם לסעיף 6 ב' לחוק למניעת הטרדה מאיימת אמנם ניתן להאריך צו הרחקה לתקופה של שנה, אבל על ביהמ"ש להדרש לכך כל 6 חודשים. כלומר, לא ניתן להאריך ולתת צו הרחקה במכה אחת לתקופה של שנה אלא לתקופה מצטברת של שנה וכל פעם לתקופה של עד 6 חודשים. מכאן שגם בעניין הזה נבע הקושי, שדרך קונסטרוקציה משפטית ולהכשיר את ההסדר הסכמנו שתורת הבטלות היחסית חלה כאן ולכן הודינו בעבירה הזו של הפרת הוראה חוקית למרות שהעניין היה מצריך בירור יותר מעמיק. לטענתנו המקורית הייתה של בטלות אותה הוראה שניתנה בחוסר סמכות. הנאשם הודה בכך, אבל אנו טוענים זאת לגבי קשיים במה שקיים.

הרקע לאירוע הוא פירוד שהיה בין הארוסה לבין הנאשם. בין לבין היא התחתנה עם מישהו אחר, גם נולד לה תינוק. הנאשם התארס ובשל בעיות כלכליות החתונה שלו לא יצאה לפועל. כיום הוא אינו עובד. בעבירות של הפרת הוראה חוקית מתחם העונש לא יכול לעבור את המע"ת ברגע שמדובר בנאשם שביום ביצוע העבירה היה נעדר עבר . הנאשם היה עצור בתיק הזה 9 ימים ממש, אחר כך שוחרר למעצר בית לילי. המתלוננת בתיק מיד אחרי התלונה הגישה בקשה לבטל את התלונה. למעשה קיים פירוד מוחלט אחרי האירועים בין שתי המשפחות. לכן ככל שהעתירה שלנו למע"ת היא ראויה ואבקש לכבד אותה.

אציין שהעבירה של נהיגה בפסילה לא גוזרים עליה באופן אוטומטי מע"ת אלא לאחר שמוכח שמדובר באדם שהוא שור מועד. כיוון שזהו מעמדו השני עם ביהמ"ש בעבירה שכזו נראה שאין מקום להטיל מע"ת על עבירה של נהיגה בפסילה, ואם בכל זאת צריך להיות לתקופה מידתית וקצרה. ככל שהדברים מתייחסים לקנס, לא מדובר בעבירות שהפיק מאחוריהם רווח כלכלי או משני. ככל שביהמ"ש יטיל קנס אבקש שיהיה מינורי ושביהמ"ש יתעלם ממה שאמר חברי לגבי סכום ההפקדה שקיים לגבי משהו אחר. אין תלונות נוספות, לא היו תלונות קודמות. מדובר באירוע של התקרבות לבית בלי שילווה אפילו בהטרדה. חוץ מזה שהתקרב לבית חרף העובדה שתלוי נגדו צו הגנה שהסברתי את הנסיבות לנתינתו, אין בעובדות כתב האישום המתוקן כל מעשה של התגרות או הטרדה או הכחשה במעמד. לכן אבקש שהתנאי יהיה מידתי, מינורי וכך גם לגבי הקנס. הוא הודה וחסך זמן שיפוטי וזמן של העדה של אישה שלפתוח את העבר שלה איתו יכול לגרום לאי נעימות רבה כלפי עצמה וכלפי בעלה החדש. החסכון בהעדה והתיקון הוא משמעותי, העדה שלה לא הייתה מוסיפה לה גרגיר של נקודת זכות.

<#4#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון חלקי, בכתב אישום מתוקן הכולל 2 עבירות, האחת הפרת הוראה חוקית והשניה נהיגה בפסילה. שתי העבירות מתייחסות לאירוע שבו כחודשיים לאחר שנפסל רישיון הנהיגה של הנאשם, ומספר חודשים לאחר שניתן צו הגנה כנגדו, הוא הגיע לאזור ביתה של המתלוננת לשם אסור היה עליו להגיע במסגרת צו ההגנה, וכל זאת כאשר הוא נוהג בפסילה.

באשר לרכיב של הפרת הוראה חוקית, הרי שמדובר בעבירה שדרך כלל מביאה לעונש מאסר מותנה, כאשר במקרה זה נסיבות ההפרה הינן בדרגת חומרה לא גבוהה, שכן הייתה רק התקרבות לאזור הבית ולא יצירת מגע עם המתלוננת עצמה, כאשר יש לזכור שצו ההגנה נועד קודם כל להבטיח את שלומה של המתלוננת, וקביעה של אי הגעה לאזור המגורים הינו בבחינת משנה זהירות כדי להבטיח את שלומה.

באשר לרכיב של נהיגה בפסילה, הרי שקיימות נסיבות לחומרא שכן מדובר בנאשם שמלכתחילה נפסל רישיונו כיוון שנהג ללא רישיון תקף והנה שב לנהוג בסה"כ כחודשיים לאחר עונש הפסילה שתחולתו הייתה שנתיים.

בנסיבות אלה סבורני כי צדק רב יש בדברי התובע כי את עונש המאסר המותנה יש להחיל אף על עבירת הנהיגה בפסילה בכדי להרתיע את הנאשם אחת ולתמיד מלשוב ולנהוג כשאין לו רישיון נהיגה.

יחד עם זאת, כאשר בעבירה של נהיגה בפסילה מוטל רכיב חמור יחסית של מאסר מותנה הרי שיש בכך בכדי להשפיע על מתינות ברכיבי הענישה העיקריים לעבירה מסוג זה שהינם פסילה בפועל ועל תנאי של רישיון הנהיגה וכן קנס.

עם זאת, גם בגישה מתונה הרי שאין מקום שרכיבים אלה יהיו פחותים בכמותם מהעונש שהוטל על הנאשם בתיק המקורי של נהיגה ללא רישיון נהיגה (תיק תעבורה 8372-11-11).

באשר להיבט הכמותי של עונש המאסר המותנה, הרי שנוכח הודאתו של הנאשם, שמהווה סמן בולט של נטילת אחריות דווקא משום הקשיים הראייתיים בתיק הרי שיש מקום שהעונש יהיה ברף התחתון שלו. יצוין כי מתחם הענישה בוודאי ביחס לעבירות של הפרת הוראה חוקית צריך להיות על מספר חודשים שמדובר בהפרת הוראה חוקית בנסיבות שהיו כאן ומשכך, עונשו של הנאשם נוכח הודאתו יהיה מאסר מותנה קטן יחסית בכמותו.

סוף דבר אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. חודשיים מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא יעבור את אחת העבירות בהן הורשע בתיק זה.

ב. קנס בסך של 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס יחולט מתוך הפקדון בסך 2,500 ₪ שהפקיד הנאשם בתיק מ"ת 55425-01-12 כאשר יתרת הפקדון תוחזר לנאשם.

ג. שנתיים פסילה בפועל של רישיון הנהיגה וזאת החל מיום 20.11.13. אין צורך בהפקדת רישיון כיוון שהנאשם לא מחזיק בכל רישיון.

ד. שנה פסילה על תנאי של רישיון הנהיגה והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה של נהיגה בפסילה.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בלוד בתוך 45 ימים מהיום.

נוכח בקשת התביעה בסוף גזר הדין הריני פוסק הוצאות עדות לכל אחד מהעדים 1,2,3 שהתייצבו היום בביהמ"ש וזאת בהתאם לתעריף הקבוע על פי חוק. כל עד יגש למזכירות למסירת פרטי חשבון בנק למימוש החלטה זו.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ט' כסלו תשע"ד, 12/11/2013 במעמד הנוכחים.

עמית פרייז, שופט

הוקלד על ידי אביגיל כהן

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
01/02/2012 החלטה מתאריך 01/02/12 שניתנה ע"י רחל קרלינסקי רחל קרלינסקי לא זמין
12/11/2013 החלטה מתאריך 12/11/13 שניתנה ע"י עמית פרייז עמית פרייז צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מבקש 1 מדינת ישראל רוטל אהרונוביץ
משיב 1 מוחמד מאיהא (עציר) עלא תלאווי