1. תביעה על סך 425,555 ₪ בגין יתרת חוב חוזית שלטענת התובע, נותרה הנתבעת חייבת לו, תמורת עבודות שביצע עבורה, כקבלן משנה, בפרויקט עיר ימים בנתניה, בשנת 2009.

בתאריך 31.10.12, אוחד הדיון בתביעה עם תביעה שטרית בגין שיק שמסרה הנתבעת לתובע, לאחר שההתנגדות שהגישה הנתבעת התקבלה בהסכמה.

1. לטענת הנתבעת, שילמה לתובע עבור כל העבודות שביצע, בהתאם להסכם ואף מעבר לכך. לטענתה, ככל שהתובע ביצע עבודות נוספות, דבר המוכחש, בוצעו אלה שלא על דעתה.

הנתבעת הגישה תביעה שכנגד על סך 271,418 ₪ בגין תשלום ביתר בסך 52,182 ₪ בצירוף מע"מ, ובגין אובדן הכנסות נוספות שהיו צפויות לה מהמזמין באותו פרויקט, מאחר שלטענתה, התקשר עמו הנתבע שכנגד ישירות.

אין באמור לעיל כדי למצות את טענות בעלי הדין.

1. בעלי הדין הסמיכוני לפסוק בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984.
2. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירי העדות הראשית על נספחיהם, ובסיכומי הצדדים, אני מורה כדלקמן:

הנתבעת תשלם לתובע סך של 60,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.2010 ועד מועד התשלום בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 9,000 ₪.

הסכום ישולם תוך 30 יום.

התביעה שכנגד נדחית.

לאור המתווה הדיוני, תשיב המזכירות לתובע ולתובעת שכנגד את האגרה ששולמה, בניכוי הסכום הקבוע בתקנות.

ניתן היום, כ' אייר תשע"ז, 16 מאי 2017, בהעדר הצדדים.