1. הצדדים גרים בסמיכות ונוהגים להחנות את רכביהם באותו רחוב. לתובע מספר אוטובוסים ואילו לנתבע משאית (משאבת בטון). הצורך להחנות רכבים כה גדולים בסמיכות יוצר מתיחות בין המשפחות, אשר הגיעה לשיאה ערב אחד והוא נשוא תביעה זו.
2. לטענת התובע, ערב אחד, על רקע ניסיונו של הנתבע לחסום את רכבו, תקפוּ הנתבע ובהמשך אף התיז עליו ועל בת זוגו מים מצינור, דבר אשר השבית את מכשיר האייפון שלו.
3. הנתבע הכחיש שתקף את התובע וטען כי היו חילופי דברים בלבד. עוד הכחיש שהתיז מים לעבר התובע. הנתבע העיד את אשתו ועד נוסף לחיזוק דבריו.
4. התובע העיד שתי עדות, אשר טענו שנכחו באירוע וחיזקו את גרסתו. התובע הציג גם סרטון המתעד לטענתו את האירוע, אשר צולם על ידו באמצעות מכשיר האייפון שלו (אשר נהרס לטענתו בשל המים ועל כך יורחב בהמשך). ציפיתי בסרטון כאמור בפרוטוקול הדיון והורתי לתובע להמציא לעיוני עותק מהדיסק לצורך כתיבת פסק הדין. התובע עשה כן.
5. לאחר צפייה חוזרת ונשנית בדיסק אני קובע כי לא ניתן לראות בו אלימות כלשהי כלפי התובע. התובע הוא שצילם את האירוע והמצלמה מופנית לעבר הרצפה ולכן לא ניתן לראות את התרחש. אמנם התובע נשמע אומר "תקפת אותי" והנתבע מכחיש זאת, אולם אין בפני ראיה באשר למהות התקיפה ועוצמתה. מצפיה בדיסק ונוכח היחסים המתוחים שבין הצדדים, התרשמתי כי היה מגע כלשהו, אך נראה שלא מדובר היה בתקיפה ממשית, ובוודאי שלא חמורה. יתכן והיה מגע כלשהו בין הצדדים ויתכן אף ביוזמת הנתבע, אך לא התרשמתי שמדובר באלימות של ממש.
6. חיזוק לכך שלא מדובר היה באלימות של ממש ניתן למצוא בתעודת חדר מיון בה נכתב כי התובע הגיע "ללא סימני חבלות" ולמעט תלונות סובייקטיביות, לא נמצא דבר. גם תעודת המחלה אינה מפרטת ממה סובל התובע למעט תיאור שהותקף. על כן אני קובע כי התובע לא ניזוק נזק גוף באירוע, אף אם היה מגע כלשהו בין הצדדים. ממילא שלא נגרם לתובע נזק ממוני בשל האירוע וימי המחלה שניתנו לו אינם קשורים לאירוע.
7. סיכומו של דבר ביחס לאירוע "התקיפה" לא התרשמתי כי מדובר היה באירוע שגרם נזק כלשהו ואשר מצדיק תביעה.
8. ביחס להתזת המים, הרי שניתן לשמוע בדיסק את התובע צועק כי מתיזים עליהם מים, אולם ניתן לשמוע כי הוא מאשים דווקא אישה ("היא השפריצה") באירוע ומכאן שלא ניתן לייחס האירוע לנתבע. בכל מקרה, לא התרשמתי כי מדובר באירוע המצדיק הגשת תביעה בגין נזק כלשהו.
9. ביחס לנזק למכשיר האייפון הרי שנזק זה לא הוכח. העובדה שהמכשיר המשיך לצלם את האירוע למרות אירוע התזת המים סותר לכאורה את טענת התובע לפיה המכשיר ניזוק. יתכן והנזק התגלה רק בהמשך כטענת התובע, אולם הדבר לא הוכח, המכשיר לא הוצג ולא הובאה כל ראיה ממנה ניתן להסיק כי המכשיר ניזוק בשל מים. אמנם קיים מסמך לפיו המכשיר הוחלף בשל "נזקי קורוזיה", אולם דווקא ממסמך זה עולה כי התובע לא ניזוק בשל כך נזק ממון, שכן המכשיר הוחלף והחשבונית הוצאה לטובת חברת האוטובוסים שבבעלות התובע (אמנם לא מצויין כי זו חברה בע"מ אך לפי מספר הח.פ ניתן להסיק כי זו חברה בע"מ ובכל מקרה אישיות משפטית נפרדת מהתובע). מכאן שהתובע אינו כלל הבעלים של המכשיר וכל תביעה בנושא לא אמורה לבוא מטעמו.
10. סופו של דבר שאני דוחה את התביעה. יחד עם זאת לאור התנהגות הנתבע, כעולה מהדיסק, לא ראיתי לנכון לחייב התובע בהוצאות.
11. הודעה זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוף 15 יום.
12. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום +אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ח אלול תשע"ב, 15 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.