1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקשת בהעדר הגנה ביום 7.6.12. על פי פסק הדין חוייבה המבקשת לשלם לכל אחד מהמשיבים פיצוי בסך 8,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בגין נזקי גוף שארעו להם, על פי טענתם, בתאונת דרכים מיום 28.7.07.

2. המבקשת אינה חולקת על כך, שכתב התביעה הומצא לה כדין, אלא שלטענתה, בהתאם לסיכום בינה לבין ב"כ המשיבים, התכוונה להגיש כתב הגנה תוך 30 יום מיום שתתקבל אצלה דרישת המשיבים להגישו, ובזמן הביניים – לבדוק את החבות, שכן יש לה חשדות לגבי מספר הנוסעים שהיו ברכב בעת התאונה. לטענת המבקשת, ב"כ המשיבים לא הודיע לה על כוונתו לבקש פסק דין בהעדר הגנה, ועצם העובדה שהבקשה הוגשה רק ארבעה חודשים אחרי שהודיעה לו כי תגיש כתב הגנה תוך 30 יום מקבלת דרישה- מעידה על כך שהסכים להודעתה. לטענת המבקשת, יש לבדוק את נסיבות האירוע הנטען, ואף הנזק שנגרם למשיבים בתאונה הוא מינימאלי, ולכל היותר מצדיק פיצוי בערכי מטרד.

3. המשיבים אינם חולקים על כך, שהודעת המבקשת התקבלה אצל בא כוחם, אלא שלטענתם – לא הסכימו לתוכנה. לשיטת המשיבים, מכך שלא הודיעו למבקשת על הסכמתם לארכה המבוקשת, היה עליה להסיק כי הם מתנגדים לכך. לטענת המשיבים, המבקשת התעלמה מכתב התביעה שהתקבל לכך, ולא נתנה לכך הסבר סביר, ועל כן – דין בקשתה להידחות.

4. כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).

ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית – אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.

אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).

אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי – סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).

5. במקרה הנוכחי, אין עילה לביטול פסק הדין מתוך חובת הצדק, שכן אין חולק כי כתב התביעה התקבל בידי הבקשת, אולם ברי כי דין פסק הדין להתבטל – על פי שיקול דעת ביהמ"ש.

נראה, כי אי הגשת כתב ההגנה נבעה מאי הבנה בין הצדדים. אמנם, המבקשת צריכה היתה לעקוב ולדאוג לקבל מב"כ המשיבים תשובה ברורה לפנייתה החד צדדית, ול"הסכמה" שנטלה לעצמה; ועם זאת, יש טעם בטענת המבקשת, כי עצם העובדה שחלפו למעלה מארבעה חודשים מיום שהודעתה נשלחה לב"כ המשיבים ועד שזה פנה לביהמ"ש וביקש פסק דין בהעדר הגנה, מעידה כי הסכים לפנייתה, לפחות בהתחלה. יחד עם זאת, בחלוף פרק זמן מסויים ראוי היה כי המבקשת לא תזניח את הטיפול בעניין, ותדאג להגיש כתב הגנתה, או – לכל הפחות – בקשת ארכה לביהמ"ש.

לגופו של עניין, ראוי כי טענות המבקשת, הן במישור החבות והן במישור הנזק, יזכו לבירור ענייני בביהמ"ש, ואין מקום לסגור דלתות ביהמ"ש בפניה, בנסיבות המתוארות.

6. אשר על כן, אני מבטלת את פסק הדין מיום 7.6.12. על המבקשת לדאוג להגיש כתב הגנתה במועד.

אני מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיבים בסך 1,000 ₪.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ב, 09 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.