1. תביעה בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") שהגישה המשיבה כנגד המבקשות ביום 02.02.12.

במקביל לכתב התביעה הגישה המשיבה בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה, הנוירולוגיה והנוירוכירורגיה.

1. בהחלטתי מיום 10.10.13 הוריתי על מינוי פרופ' שקד יצחק כמומחה רפואי בתחום הנוירולוגי ומינוי ד"ר בר און אלחנן כמומחה רפואי בתחום האורתופדי.
2. ביום 28.11.13, הגישו המבקשים את הבקשה בה עסקינן, במסגרתה ביקשו מבית המשפט להורות על פסילת שלושה מסמכים אשר הומצאו למומחים הרפואיים ע"י המשיבה בטענה שהם אסורים בהמצאה לעיונו של מומחה רפואי הממונה מטעם בית המשפט בתביעה לפי חוק הפלת"ד, בין היתר בהיותם מסמכים מוזמנים על ידי התובעת.
3. תקנה 8(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז- 1986 (להלן: "תקנות המומחים") העוסקת בהמצאת מסמכים למומחה שמונה מטעם בית המשפט, מורה כי המסמכים שיוצגו למומחה הם כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לנפגע ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יוגשו למומחה חוות דעת רפואיות.

בעניין זה קובעת ההלכה הפסוקה כדלקמן:

"המסמכים שהמצאתם הותרה סויגו אפוא בשלושה סייגים: א) עליהם להיות "בדבר הטיפול הרפואי", לרבות בדיקות לצורך הטיפול; ב) על אלה להיות "נוגעים לענין שבמחלוקת"; ג) נאסרה הגשת חוות-דעת רפואית...

אקדים ואומר, בטרם אבוא לעיין בכל אחד מן המסמכים, כי המונח "מסמך" בתקנה 1 בתקנות המומחים כולל גם מסמך שנערך שלא על-ידי רופא...

לדעתי, גם את המונח "טיפול רפואי" יש לפרש פירוש מרחיב, ככולל גם טיפולים אחרים בגופו או בנפשו של הנפגע, לרבות טיפול שיקומי, ואין לפרשו במובנו הצר, ככולל רק טיפולים רפואיים במובנם "הקלאסי". הגישה המקובלת בשנים האחרונות היא שהתהליך של החזרתו של נפגע למצבו ולתיפקודו לפני הפגיעה אינו כולל רק טיפול בפציעותיו הגופניות, אלא הוא כולל גם מסכת מקיפה של טיפולים מסוגים שונים, כגון טיפולים פיזיותראפיים, פסיכולוגיים ואחרים. גישה זאת מחייבת פרשנות שונה מבעבר...

אשר לסייג שלפיו על המסמכים להיות "בדבר הטיפול הרפואי" והסייג האוסר המצאה של חוות-דעת, ייאמר שמטרתם של סייגים אלה לאפשר למומחה הרפואי לעיין במסמכים הכוללים מידע מכלי ראשון בדבר הטיפול הרפואי בנפגע, בעקבות הפגיעה, להבדיל מפרשנות וממסקנות של רופא אחר או של אדם אחר, שאינם בגדר מידע כזה ואינם מכלי ראשון. זאת על-מנת שיוכל לגבש חוות-דעת עצמאית משלו.

אכן, יש מקרים שבהם קו הגבול אינו ברור. במקרים כאלה ייתן בית המשפט את דעתו, בין היתר, על השאלה האם מדובר במסמך שנערך על-ידי גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, שלא ביוזמתם של בעלי הדין, המשקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי, וכן אם באבחנות ובהערכות שבמסמך יש כדי לפגוע באי-תלותו של המומחה הרפואי ולהשפיע על חוות-דעתו" (ההדגשות הוספו ולא במקור- ע.ו.).

(רע"א 2339/96 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נ' אוולין דלל, פ"ד נ (4), 529).

מן הכלל אל הפרט

1. לעניין המסמך שכותרתו "סיכום יעוץ נוירולוגי החתום ע"י פרופ' שפירא מיום 1.08.12: טוענים המבקשים כי המסמך כולל סממנים רבים של מסמך מוזמן ולראייה לא צוין ע"י איזה גורם הופנתה התובעת לאותו מומחה. עם זאת, ככל שתסופק ע"י התובעת ההפניה לאותו מומחה שנעשתה ע"י גורם מקצועי אובייקטיבי, תוסר התנגדותם להמצאת המסמך למומחים.
2. המשיבה מנגד טוענת כי, אין מדובר במסמך הערוך כחוות דעת רפואית אלא במכתב סיכום ייעוץ נוירולוגי שנרשם על ידי המומחה המטפל שבדק את התובעת וחיווה דעתו לצורך המשך טיפול בתובעת. לטענת המשיבה מכתבו המוקלד של פרופ' שפירא הוא העתק מדויק של הכתוב בכתב ידו מיום 1.08.12 כרופא מטפל בבית החולים הדסה אליו הופנתה התובעת למעקב נוירוכירורגי ביום 4.8.11. לעניין זה מפנה המשיבה לרע"א 5638/95 מגדל נ' שמור פ"ד מט(4), 865.
3. עם צירוף ההפניה של בית החולים אלין אל בית החולים הדסה לבדיקת רופא מומחה, וצירוף המסמך המקורי בכתב ידו של פרופ' שפירא, הזהה במדויק למסמך המוקלד בו עסקינן, אין עוד מקום להתנגד להמצאתו למומחים שמונו מטעם בית המשפט, בהיותו חלק מהתיעוד הרפואי המשקף את הטיפול הרפואי שניתן לתובעת בזמן אמת ואת הבדיקות שנערכו לה לצורך כך.

לעניין זה ראה רע"א 5662/08 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' אפרים חנסב ( 10/11/2008):

"במקרים שבהם קיים ספק בעניין זה יש לשקול, בין היתר, האם מדובר במסמך של גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, האם הפנייה אל אותו גוף נעשתה שלא ביוזמתם של בעלי הדין והאם המסמך משקף שלב טבעי של הטיפול בניזוק. נראה כי דרישה אחת שיש לעמוד על קיומה היא שהמסמך מהווה חלק מהליך טיפולי...

בעניין זה יש לציין כי בכדי שבדיקה תיחשב חלק מהליך רפואי – בדיקה לצרכי טיפול – יש להראות כי זו הייתה המטרה הדומיננטית שעמדה ביסודה (להבדיל, למשל, מבדיקה המשרתת את התכלית של מתן חוות דעת)..

התקנות מוציאות, מפורשות, מכלל המסמכים שניתן להמציא למומחה הרפואי, חוות דעת רפואיות. "איסור זה מתקיים בין אם חוות הדעת הן גלויות ומפורשות ובין אם הן חבויות בתוך מסמכים, הנראים על פניהם כאישורים רפואיים או כמסמכים שנערכו לצורך טיפול רפואי. גם מסמך ערוך על ידי רופא מטפל, המסכם ומפרש את תיקו הרפואי של הנפגע, חורג מגדר המסמכים המותרים בהגשה" (אליעזר ריבלין תאונות הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים 562 (מהדורה שלישית, 1999))".

וכן רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח (16.7.12):

"בכל מקרה צריכה להיות זיקה בין המסמך לבין הטיפול בנפגע-התובע והוא אינו יכול להיות מנותק מההליך הטיפולי (כגון מסמך שנערך על-ידי מי שכלל לא טיפל בנפגע)".

1. בנוגע למסמך שכותרתו "דו"ח מסכם מבדק כניסה לכיתה א'" החתום ע"י גב' יהודית פרחי, מאבחנת דידקטית והמסמך שהונפק ע"י גב' לאה בלן מעיריית ביתר עילית מיום 16.07.12:

טוענים המבקשים כי המסמכים אינם חתומים כדין, כאשר המסמך הראשון אף איננו נושא תאריך והמסמך השני, מופנה בכותרתו ל.מ.ד.

מוסיפים וטוענים המבקשים כי תקנה 8(א) לתקנות המומחים, קובעת רשימת סגורה של מסמכים שניתן למסרם למומחה הרפואי, ואין מחלוקת כי שני המסמכים הנ"ל הם מסמכים שעניינם הערכת התובעת בטרם עלייתה לכיתה א' ולא תיעוד רפואי. על כן מדובר במסמכים פסולים להמצאה למומחים. לעניין זה מפנים המבקשים לרע"א 4640/90 כלל חברה לביטוח נ' יפעת מטס תק-על 90(4), 334.

לטענת המבקשים, התובעת מנסה באמצעות מסמכים אלו לנטוע בלב המומחים אמפטיה ראשונית כלפיה בכדי שחוות הדעת יטו לטובתה.

1. לטענת המשיבה, כתוצאה מפגיעותיה נתגלו קשיים רבים בגרפומוטוריקה, קשיים שפתיים ורגשיים ולכן קבעו המומחים הנוירולוגיים ובין היתר פרופ' שפירא כי קם צורך בהמשך טיפול בגן ע"י גננת שיח ולכן הופנתה התובעת ע"י הגננת לבדיקת הערכה לכיתה א'. הבדיקות נערכו מטעם השירות הפסיכולוגי של עיריית ביתר עילית, בדיקה אחת ע"י גב' לאה בלן ואחרת ע"י מאבחנת דידקטית לצורך הערכה לכיתה א'. בין היתר הומלץ שהתובעת תישאר שנה נוספת בגן חובה, תעבור אבחון נוירופסיכולוגי וכן ריפוי בעיסוק.

טוענת המשיבה כי, שני המסמכים נרשמו על ידי מאבחנות מטעם מחלקת החינוך של העיריה אשר הסיקו מסקנות טיפוליות בתחומן, ומשקפים שלבים טבעיים של הטיפולים והבדיקות להם נדרשת התובעת. לטענתה, מדובר בגורמים בלתי תלויים ואין מדובר בטיפולים פרטיים או בהזמנת חוות דעת.

מוסיפה וטוענת המשיבה, כי מדובר במסמכים שיש בהם מידע מכלי ראשון בדבר הטיפול הרפואי והשיקומי שניתן לתובעת ואם יש בהם מסקנות, הן משלימות ומסבירות את המידע ואינן עושות את המסמכים לחוות דעת פסולות. על כן יש במסמכים כדי לסייע למומחים לגבש חוות דעת שלמה.

1. כאמור, את המונח "מסמך" בתקנות המומחים יש לפרש ככולל גם מסמך שנערך שלא על ידי רופא וכי יש ליתן פירוש רחב למונח "טיפול רפואי", לרבות טיפול שיקומי.
2. שני המסמכים נערכו לצורך אבחון והערכת בשלות התובעת לכיתה א', כשלב טבעי בתהליך הטיפולי והשיקומי שעוברת התובעת בגין מצבה הרפואי בעקבות התאונה.

נפסק כי:

"מקום בו בית המשפט נדרש לבחון את כשרותו של מסמך להיות מוצג למומחה רפואי שמינה, עליו לשים דגש על השאלה "...האם מדובר במסמך שיש לו סממנים של חוות דעת ופחות על השאלה אם מקור המסמך בטיפול רפואי ממש" (בש"א (י-ם) 5838/07 גידור נ' אליהו חברה לבטוח בע"מ, החלטה מיום 15.7.2007)."

ת.א (מחוזי י-ם) 11825-05/10 אור אבוטבול נ' ישראל אבוטבול (04/07/2011)

בעניין זה נקבע בפסק דינו של כב' השופט זילברטל ב-רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30/05/2012), כי:

"אכן, על-פי מצוות המחוקק אין לצרף לבקשה למינוי מומחים ואין להציג למומחה "חוות דעת רפואית" (תקנה 8(א) לתקנות), אך נוכח האמור לעיל, אני סבור שאין להרחיב את משמעות המונח "חוות דעת" אל מעבר למסמכים שמתקיימים בהם סממנים מובהקים של חוות דעת, כגון: הערכת שיעור הנכות הצמיתה, הערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד (י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, (מהדורה שניה, תש"ן), עמ' 279, ס' 439)." (ההדגשות הוספו- ע.ו.).

עיון בשני המסמכים דלעיל, מעלה כי הם נעדרים אותם סממנים מובהקים שצוינו בפסיקה כגון הערכת שיעור הנכות, החמרה או סיכויי שיקום והחלמה וכל שיש בהם הוא סקירה אינפורמטיבית אודות מצבה הנוכחי של התובעת, הכל במסגרת אבחון והערכת בשלותה לכיתה א'.

אף אם יש במסמכים מימד של חיווי דעה, הלכה היא כי אין בכך בכדי להביא בהכרח למסקנה כי המסמך כולו בגדר חוות דעת שהצגתה למומחים אסורה. יפים לעניין זה דברי בית המשפט ברע"א 2339/96 דלעיל:

"אשר להערכות שונות הכלולות באחדים מן המסמכים - אפילו יש בהן פה ושם קורטוב של הבעת דעה של מחברי המסמך - הרי בהשוואה למידע האובייקטיבי הכלול במסמכים משקלן זעיר, כך שאין בהן כדי לפגוע בשיקול דעתם העצמאי של המומחים הרפואיים שמינה בית המשפט. שאלה נפרדת היא אם חיוניים כל המסמכים לצורך גיבוש חוות הדעת של המומחים; מסמך הממליץ על מציאת דיור עצמאי למשיבה איננו, לכאורה, כזה. אולם ה שאלה איננה מידת החיוניות, אלא אם יש במסמכים כדי לסייע למומחה לגבש חוות דעת שלמה, בלי להכביר נתונים מיותרים ובלי לסבך את חוות הדעת".

(ההדגשות הוספו- ע.ו.).

1. זאת ועוד, שני המסמכים נערכו ע"י מחלקת החינוך בעירייה, שהיא לכל הדעות גורם אובייקטיבי בלתי תלוי, ולו מכוח חזקת המנהל התקין. במקרה דנן לא הוכח ואף לא נטען אחרת.

יתרה מזו, אף אם היה מדובר בגוף פרטי, נפסק כי:

"העובדה שהמסמך הרפואי ניתן במסגרת טיפול "פרטי" אינה רלבנטית כלל, ולא נכון היה לציין עובדה זו כנימוק לדחיית הבקשה ולאפיינו כמסמך שאין להציגו למומחים. המבחן אינו אם המסמך ניתן במסגרת "פרטית" אם לאו. כל עוד אין המסמך נושא סממנים ברורים של חוות דעת, והוא ניתן במסגרת טיפול רפואי, הוא יכול לבסס בקשה למינוי מומחה וגם להיות מוצג למומחה שימונה....

ניתן יהיה לקבוע כי מדובר במסמך שנערך כל-כולו לצורך ההליך המשפטי רק במקרים בהם הדבר הוא בגדר מסקנה מובהקת המבוססת על מכלול הנסיבות (כגון מועד מתן המסמך ביחס למועדי ההליך, היותו מסמך יחיד שאינו משתלב בהקשר של טיפול רפואי שקיומו מעוגן במסמכים נוספים, ועוד). כאמור, במקרה של ספק בענין זה, הספק יפעל לטובת התובע ולא נגדו." (ההדגשות הוספו – ע.ו.).

(עניין פלונית נ' הראל דלעיל)

וגם:

"יכול שנפגע ישתמש בשירותי רופא או פסיכולוג או עובד שיקום באופן פרטי, כדי להכין לעצמו רקע לתביעה רחבת היקף לא כל מי שפונה לרופא פרטי לשם קבלת טיפול פסיכולוגי לאחר תאונה, עושה כן כשאינו נזקק לטיפול כזה כלל. אין לפסול פסילה גורפת כל חומר שבא ממקור פרטי"

(רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' כריסטיאן שמור, פ"ד: מט (4), 865).

1. כך או כך, אין בשני המסמכים דלעיל בכדי לפגוע בשיקול דעתם העצמאי והבלתי תלוי של המומחים וכבר נפסק כי:

"יש לסמוך על ניסיונו ועל הידע המקצועי של המומחה שידע לבדוק למיין ולסנן את האינפורמציה הנמסרת לו, על סמך בדיקות שהוא עורך, על סמך החומר הרפואי שהוא מקבל ועל סמך ההתרשמות המקצועית שלו".

(רע"א 5638/95 מגדל נ' שמור דלעיל).

וגם:

"..הגישה המסתמנת כיום היא, כי במקרים מתאימים אין לשלול מהמומחה מידע במסמכים אודות נתונים חשובים בדבר טיפולים רפואיים ובדיקות רק מכיוון שהם משולבים עם אבחנות, וכי ניתן לבטוח במומחה כי ייחס לאבחנות שבמסמך את המשקל המתאים תוך קביעת אבחנה עצמאית משלו בהתאם לשיקול דעתו המקצועית"

(ת"א (מחוזי-י-ם) 589/95 כהן נ' גרשוני ( לא פורסם).

1. אשר על כן ולאור העולה מהמקובץ, אני דוחה את הבקשה, ומתירה הצגת המסמכים בפני המומחים אשר מונו מטעם בית המשפט.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו, בסך של 1,500 ₪.

המזכירות תשלח החלטה זו לבאי כח הצדדים ולמומחים, באמצעות הפקס.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"ד, 08 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.